שמואל וינר – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
ר' '''שמואל וינר''' היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת [[תרפ"ה]] מהווה היסוד ליסוד "[[ספריית ליובאוויטש]]" על ידי [[ | ר' '''שמואל וינר''' היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת [[תרפ"ה]] מהווה היסוד ליסוד "[[ספריית ליובאוויטש]]" על ידי [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]<ref>ספריית ליובאוויטש עמ' צ.</ref>. הלה רצה לעזוב את [[רוסיה]], אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו<ref>שם עמ' קכה.</ref>. הוא החליט איפוא לפנות אל אדמו"ר הריי"צ והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד. | ||
אדמו"ר הריי"צ נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אוסף שניאורסון]], שניתנה למשמרת במחסנים ב[[מוסקבה]] - הולאמה על-ידי השלטונות<ref>ראה עד"ז [https://anash.org/from-the-margins-of-chabad-history-a-letter-to-chevron/ מכתבו של אדמו"ר הריי"ץ] כנראה אל ר' [[אליעזר דן סלונים]].</ref>, ובחודש [[כסלו]] [[תרפ"ה]] נרכשה הספרייה<ref>שם עמ' קכו.</ref>. | |||
ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפילה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות ב[[אידיש]], וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות. | ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפילה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות ב[[אידיש]], וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
הרב [[שלום דובער לוין]], '''ספריית ליובאוויטש'' | הרב [[שלום דובער לוין]], '''ספריית ליובאוויטש'''. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|וינר שמואל]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד|וינר שמואל]] | ||