ספרי אדמו"ר שליט"א – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ===ספר השיחות===
-{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
+{{ערך מורחב|ספר השיחות (הרבי)}}
 סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת [[תשמ"ז]] (1987) עד [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]] (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי [[ועד הנחות התמימים]] בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] ב[[לשון הקודש]], עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, ב[[עיתון]] "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) וב[[עיתון כפר חב"ד]] (בלשון הקודש).
@@ שורה 64: / שורה 64: @@
 ===ליקוט מענות קודש===
 {{ערך מורחב|ליקוט מענות קודש}}
-סדרה זו מלקטת את [[מענות קודש|מענות הקודש]] של [[הרבי]] מ[[תשי"ב]] עד חורף [[תשנ"ד]]. בשנים הראשונות אופן מענה זה היה מצומצם, כש[[הרבי]] משיב בצורה זו בעיקר לאלו הנמצאים בסמיכות מקום, שהכניסו את השאלה באמצעות חברי המזכירות ולא באמצעות מכתב מסודר, אך ככל שעברו השנים הלך הדבר והתרחב יותר ויותר, עד שהיה לאופן העיקרי בו היה עונה [[הרבי]] לפונים אליו.
+סדרה זו מלקטת את [[מענות קודש|מענות הקודש]] של [[הרבי]]. בשנים הראשונות אופן מענה זה היה מצומצם, כש[[הרבי]] משיב בצורה זו בעיקר לאלו הנמצאים בסמיכות מקום, שהכניסו את השאלה באמצעות חברי המזכירות ולא באמצעות מכתב מסודר, אך ככל שעברו השנים הלך הדבר והתרחב יותר ויותר, עד שהיה לאופן העיקרי בו היה עונה [[הרבי]] לפונים אליו.
 עד כה הופיעו עשרות כרכים הכוללים את השנים [[תשי"ב]]-[[תשנ"ד]], וחמישה כרכי מילואים.
@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 ===יחידויות קודש===
 {{ערך מורחב|יחידויות קודש (סדרת ספרים)}}
-סדרה זו מלקטת את תוכנם של ה[[יחידות|יחידויות הפרטיות]], שהתקיימו ב[[חדר הרבי]]. במהלך העבודה נחשף תוכנם של [[יחידות|יחידויות]] רבות בפרסום ראשון. הקבצים היוצאים לאור על ידי המערכת מסודרים בצורה כרונולוגית, על סדר השנים תשי"א־תשמ"א (בהם התקיימו יחידויות פרטיות). הסדרה עמוסה וגדושה בחידושים תורניים, ברכות והשקפות מעניינות לחיים ועוד אוצרות אדירים.
+סדרה זו מלקטת את תוכנם של ה[[יחידות|יחידויות הפרטיות]], שהתקיימו ב[[חדר הרבי]]. במהלך העבודה נחשף תוכנם של [[יחידות|יחידויות]] רבות בפרסום ראשון. הקבצים היוצאים לאור על ידי המערכת מסודרים בצורה כרונולוגית, על סדר השנים [[תשי"א]]-[[תשמ"א]] (בהם התקיימו יחידויות פרטיות). הסדרה עמוסה וגדושה בחידושים תורניים, ברכות והשקפות מעניינות לחיים ועוד אוצרות אדירים.
 נכון לחורף [[תשפ"ו]], הופיעו שמונה כרכים הכוללים את השנים [[תשל"ג]]-[[תש"מ]] (ותדפיס מ[[תשמ"א]]){{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/1300324/ הופיע! קובץ יחידויות קודש - תשל"ג].}}.
@@ שורה 82: / שורה 82: @@
 עם התמנותו על ידי חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, למנהל הוצאת קה"ת, ערך והדפיס שלושה לוחות פתגמים, אחד ביידיש (לשנת תש"ג) ושניים באנגלית (לשנים תש"ג-ד). את הלוח ביידיש שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מידי יום, הלוחות ב[[אנגלית]] לעומת זאת נשארו ערכיים מבחינה היסטורית.
-'''ספר "היום יום..."'''<br />
+==== ספר היום יום ====
-{{ערך מורחב|היום יום}}
+{{ערך מורחב|לוח היום יום}}
 ספר זה הוא הספר הראשון ב[[לשון הקודש]] שערך והדפיס הרבי. נדפס בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת, אך ללא שער, בניסן [[תש"ג]] (1943). הוא בנוי כלוח שנה, ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח ב[[ראש השנה]], וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"[[ראש השנה לחסידות]]". חסידי חב"ד נוהגים מאז מידי יום ללמוד את הפתגם היומי מספר זה. הספר ישנו בפורמט כיס ובפורמט גדול. הספר משמש מורה דרך לחסידי חב"ד.
-'''לוחות פתגמים באנגלית'''<br />
+==== לוחות פתגמים באנגלית ====
-[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] - שני לוחות פתגמים, בשפה האנגלית, לוח לשנת [[תש"ג]] ולוח לשנת [[תש"ד]]. ספר זה (לשנת תש"ג) הוא הספר הראשון שערך והדפיס הרבי.
+{{ערך מורחב|ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס - שני לוחות פתגמים, בשפה האנגלית, לוח לשנת [[תש"ג]] ולוח לשנת [[תש"ד]]. ספר זה (לשנת תש"ג) הוא הספר הראשון שערך והדפיס הרבי.
 ===הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים===
+{{ערך מורחב|הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים}}
 ספרו השני{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער רביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}} שהוציא לאור, נדפס בשנת [[תש"ו]] - 1947, הוא כולל ליקוט מכל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר ה[[בעל התניא]] שסידר את ההגדה בנוסח [[חב"ד]] בנוסח שלו דווקא ועוד. כיום מודפסת הגדה זו גם עם כל השיחות המוגהות על ההגדה בשני כרכים גדולים. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ובהרבה שפות.
 ===קונטרס ענינה של תורת החסידות===
-את [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער שני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}} הוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של [[ספר הערכים חב"ד]]. הקונטרס מבאר את "מהותה של [[תורת החסידות]], והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד").
+{{ערך מורחב|קונטרס עניינה של תורת החסידות}}
+את קונטרס ענינה של תורת החסידות{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער שני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}} הוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של [[ספר הערכים חב"ד]]. הקונטרס מבאר את "מהותה של [[תורת החסידות]], והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד").
+=== רשימות הרבי ===
+{{ערך מורחב|רשימות הרבי}}{{להשלים}}
 ===גאולה ומשיח===
@@ שורה 123: / שורה 128: @@
 ערך '''הערות ומראי מקומות''' לספרים: [[צמח צדק (ספר)|שו"ת צמח צדק]], [[דרך מצותיך]] ולספר "קיצורים והערות לתניא" - של הרבי השלישי [[הצמח צדק]]. ל'קונטרס ומעין' ול'תורת שלום - ספר השיחות' - של הרבי החמישי [[אדמו"ר הרש"ב]]. ל'לקוטי דיבורים' ולחלק מספרי המאמרים והשיחות של הרבי השישי, חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]], ולעוד ספרים רבים. לחלק מהספרים שהדפיס צירף ראשי פרקים מתולדות המחבר, שנדפסו לאחר שנים רבות בקובץ [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]].
+{{תורה}}
 ==ראו גם==