צחצחות – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "אוה"ת" ב־"אור התורה" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''צחצחות''' הוא השורש הראשון ל[[ספירות]], כפי שהן "נמצאות" ב[[עתיק יומין]] או ב[[עקודים]]. בדרגה זו הספירות אינן בג' קוים (ימין שמאל ואמצע), ואפילו לא בשניים (ימין ושמאל) אלא כלולות בנקודה אחת: בעתיק באופן של "לית שמאלה בהאי עתיקא", ובעקודים באופן של "עקודים בכלי אחד".{{הערה| | '''צחצחות''' הוא השורש הראשון ל[[ספירות]], כפי שהן "נמצאות" ב[[עתיק יומין]] או ב[[עקודים]]. בדרגה זו הספירות אינן בג' קוים (ימין שמאל ואמצע), ואפילו לא בשניים (ימין ושמאל) אלא כלולות בנקודה אחת: בעתיק באופן של "לית שמאלה בהאי עתיקא", ובעקודים באופן של "עקודים בכלי אחד".{{הערה|אור התורה במדבר מ"ח, ע"פ מאורי אור מערכת צחצחות סימן י"ד.}} | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
מקור המושג "צחצחות" הוא בבריתות דה[[גאונים]] (רב האי גאון ורב חמאי גאון) המובאות | מקור המושג "צחצחות" הוא בבריתות דה[[גאונים]] (רב האי גאון ורב חמאי גאון) המובאות בפרדס לה[[משה קורדובירו|רמ"ק]]{{הערה|בשער י"א, שער הצחצחות.}}. בעל הפרדס נשאל שם על לשון הבריתא דרב האי גאון{{הערה|להעיר, שזהו המקור לי"ג מידות הרחמים, שם הן נזכרות לראשונה.}}, כיצד יתכן שי"ג מדות הרחמים הן '''י"ג''' (שהרי ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק א' משנה ד'.}} נאמר שהספירות הן "עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה")? ומבאר{{הערה|בפרק ד שם.}}, שי"ג המידות הן שלושה ראשי ראשים (שבכתר) הנקראים אור [[קדמון]] אור מצוחצח ואור צח, יחד עם י' הספירות דאצילות שנמשכו ונאצלו מהם. | ||
(בהמשך הדברים שם מביא כמה מקומות נוספים (מהזוהר ועוד), בהם מבואר עניינם של ג' האורות (קדמון, צח ומצוחצח) באופנים אחרים, ומבארם באריכות). | (בהמשך הדברים שם מביא כמה מקומות נוספים (מהזוהר ועוד), בהם מבואר עניינם של ג' האורות (קדמון, צח ומצוחצח) באופנים אחרים, ומבארם באריכות). | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
אור קדמון, צח ומצוחצח הם ג' הבחינות העליונות שבפנימיות הכתר (בעתיק) ('''למעלה''' יותר מכתר- חכמה- בינה '''שבעתיק'''), והם ג' המידות הראשונות שבי"ג מדות הרחמים{{הערה| | אור קדמון, צח ומצוחצח הם ג' הבחינות העליונות שבפנימיות הכתר (בעתיק) ('''למעלה''' יותר מכתר- חכמה- בינה '''שבעתיק'''), והם ג' המידות הראשונות שבי"ג מדות הרחמים{{הערה|אור התורה חנוכה ח"ה תתקס"ג א'.}}, שהן שורשי [[עשר ספירות הגנוזות]]{{הערה|אור התורה תצווה א'תרכ"א.}} (הנקראות גם "שלשה ראשי ראשים"{{הערה|אור התורה תצווה אתקצ"ח.}}. | ||
ובחינה זו (הנקראת "תענוג ה'" ו" נועם ה'" ו"צחצחות") היא היא הנקראת במקומות אחרים '''[[רדל"א]]''' (רישא דלא אתידע), כמו שכתוב בעץ חיים סמוך לסוף שער עתיק{{הערה|לקוטי לוי יצחק, הערות לתניא, אגה"ק כ"ט.}}. | ובחינה זו (הנקראת "תענוג ה'" ו" נועם ה'" ו"צחצחות") היא היא הנקראת במקומות אחרים '''[[רדל"א]]''' (רישא דלא אתידע), כמו שכתוב בעץ חיים סמוך לסוף שער עתיק{{הערה|לקוטי לוי יצחק, הערות לתניא, אגה"ק כ"ט.}}. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
# ה"צחצחות" שאומרים "שאר הצדיקים" הוא "עוצם הבהירות שלא יכילנו הכלי שמחמת זה נבקע האור", והוא ביאור על הפסוק הקודם שאומר יעקב ("אז יבקע כשחר אורך"{{הערה|ישעיהו נ"ח ח'.}}, המדבר על תגבורת האור שביכולתו לבקוע את העלם הצמצום, והיינו – אור הקו){{הערה|סידור רנ"ח.}}. | # ה"צחצחות" שאומרים "שאר הצדיקים" הוא "עוצם הבהירות שלא יכילנו הכלי שמחמת זה נבקע האור", והוא ביאור על הפסוק הקודם שאומר יעקב ("אז יבקע כשחר אורך"{{הערה|ישעיהו נ"ח ח'.}}, המדבר על תגבורת האור שביכולתו לבקוע את העלם הצמצום, והיינו – אור הקו){{הערה|סידור רנ"ח.}}. | ||
# ה"צחצחות" הוא [[צל]] הסוכה. צל בכלל הוא בחינת [[מקיף]], וצל הסוכה בפרט הם י' הספירות דעתיק הנקראות "[[עשר ספירות הגנוזות]]"{{הערה| | # ה"צחצחות" הוא [[צל]] הסוכה. צל בכלל הוא בחינת [[מקיף]], וצל הסוכה בפרט הם י' הספירות דעתיק הנקראות "[[עשר ספירות הגנוזות]]"{{הערה|אור התורה תתנ"ו.}}. | ||
==נקודת הקמ"ץ== | ==נקודת הקמ"ץ== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[קמץ]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[קמץ]]}} | ||
קמ"ץ הוא ראשי תיבות "'''ק'''דמון '''צ'''ח '''מ'''צוחצח"{{הערה|מאורי אור ק' י"ח, הובא | קמ"ץ הוא ראשי תיבות "'''ק'''דמון '''צ'''ח '''מ'''צוחצח"{{הערה|מאורי אור ק' י"ח, הובא באור התורה תצווה א'תצ"ב ועוד.}}, וביאור העניין: | ||
אצל [[משה]] רבינו נאמר שראה את ה' "במראה ולא בחידה" – האל"ף של "מראה" מנוקדת בסגול. לעומת זאת, בסתם "מראה" (שפיגעל, שמסתכל בה לראות עצמו), מנוקדת האל"ף בקמץ. מכאן לומדים, שמשה ראה את ה' ב"[[אספקלריא|אספקלריה המאירה]]" (דוגמת משקפת או זכוכית מגדלת, שהדברים דרכה נראים גדולים או קרובים יותר מאשר במציאות), אבל שאר הנביאים רואים את ה' רק ב"[[אספקלריא|אספקלריה שאינה מאירה]]" (מראה רגילה . כלומר, רואים רק את '''דמותו''' ולא ישירות אותו עצמו). | אצל [[משה]] רבינו נאמר שראה את ה' "במראה ולא בחידה" – האל"ף של "מראה" מנוקדת בסגול. לעומת זאת, בסתם "מראה" (שפיגעל, שמסתכל בה לראות עצמו), מנוקדת האל"ף בקמץ. מכאן לומדים, שמשה ראה את ה' ב"[[אספקלריא|אספקלריה המאירה]]" (דוגמת משקפת או זכוכית מגדלת, שהדברים דרכה נראים גדולים או קרובים יותר מאשר במציאות), אבל שאר הנביאים רואים את ה' רק ב"[[אספקלריא|אספקלריה שאינה מאירה]]" (מראה רגילה . כלומר, רואים רק את '''דמותו''' ולא ישירות אותו עצמו). | ||
והיינו, שהיום אי אפשר (למעט הצדיקים המעטים שבבחינת משה רבינו) לראות ג' בחינות נעלות אלו (קדמון, צח ומצוחצח) אלא באספקלריה שאינה מאירה, ורק לעתיד לבוא תתגלה פנימיות עתיק לכל{{הערה| | והיינו, שהיום אי אפשר (למעט הצדיקים המעטים שבבחינת משה רבינו) לראות ג' בחינות נעלות אלו (קדמון, צח ומצוחצח) אלא באספקלריה שאינה מאירה, ורק לעתיד לבוא תתגלה פנימיות עתיק לכל{{הערה|אור התורה במדבר א' תצב-ג, א' תצו-ז.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[en:Tzachtzachos]] | [[en:Tzachtzachos]] | ||