שלמה סדובסקי – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 7: שורה 7:
למד בישיבה בקובנה ואחר כך היה מראשוני ה[[תמים|תמימים]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<ref>מכתב מ[[ז' במנחם אב|ז' מנחם אב]] [[תרפ"ח]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] ח"ב עמ' ק).</ref> וב[[תומכי תמימים זעמבין]], שם התחיל ללמוד ב[[תרנ"ח]]. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], היה שותף בויכוח עם אפיקורס בשם ווינשטין שהיה מורה בבית הספר בעיר, והוא נצחו, עד שהמורה לא מצא מילים לענות לו. כשסיפר על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה מנהל הישיבה, לא היה הרבי הריי"צ מרוצה מכך.
למד בישיבה בקובנה ואחר כך היה מראשוני ה[[תמים|תמימים]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<ref>מכתב מ[[ז' במנחם אב|ז' מנחם אב]] [[תרפ"ח]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] ח"ב עמ' ק).</ref> וב[[תומכי תמימים זעמבין]], שם התחיל ללמוד ב[[תרנ"ח]]. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], היה שותף בויכוח עם אפיקורס בשם ווינשטין שהיה מורה בבית הספר בעיר, והוא נצחו, עד שהמורה לא מצא מילים לענות לו. כשסיפר על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה מנהל הישיבה, לא היה הרבי הריי"צ מרוצה מכך.


ב[[תר"ס]] מונה למסור שיעור ב[[נגלה]] בפני התלמידים בזמעבין, וכחלק מהנהלת הישיבה.  
היה חתנו של הרב [[שלמה חיים קוטאין]] שהיה השוחט ב[[ליובאוויטש]]<ref>[[זכרון לבני ישראל]] עמ' קט.</ref>. ב[[תר"ס]] מונה למסור שיעור ב[[נגלה]] בפני התלמידים בזמעבין, וכחלק מהנהלת הישיבה.  


בשנת [[תרס"ב]] נסע ל[[ארצות הברית]], ומשנת [[תרס"ה]] שימש כרב של קהילה באולבני שבניו יורק. בשנת [[תרע"א]] הוזמן על ידי בתי הכנסת האורתודוקסיים בעיר רוצ'סטר, ניו יורק, לשמש כרב הראשי של העיר, והגיע אליה לשבת נחמו. הוא כיהן כרב בקהילות "אגודת אחים – נוסח האר"י", "בית ישראל", "בית הכנסת החדש" ו"נוסח ספרד אנשי וולין", ובזכות כוח ביטויו המרשים התקבל באהדה רבה בקרב בני הקהילה. כרב הראשי היה מופקד על כלל ענייני הציבור, ואחד ממפעליו הראשונים היה ארגון מחדש של מערכת הכשרות בעיר, ובעיקר בתחום ייצור הבשר.  
בשנת [[תרס"ב]] נסע ל[[ארצות הברית]], ומשנת [[תרס"ה]] שימש כרב של קהילה באולבני שבניו יורק. בשנת [[תרע"א]] הוזמן על ידי בתי הכנסת האורתודוקסיים בעיר רוצ'סטר, ניו יורק, לשמש כרב הראשי של העיר, והגיע אליה לשבת נחמו. הוא כיהן כרב בקהילות "אגודת אחים – נוסח האר"י", "בית ישראל", "בית הכנסת החדש" ו"נוסח ספרד אנשי וולין", ובזכות כוח ביטויו המרשים התקבל באהדה רבה בקרב בני הקהילה. כרב הראשי היה מופקד על כלל ענייני הציבור, ואחד ממפעליו הראשונים היה ארגון מחדש של מערכת הכשרות בעיר, ובעיקר בתחום ייצור הבשר.