שניאור זלמן סלונים – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) תמונה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=נינו של אדמו"ר האמצעי|אחר=שליח הרבי ב[[ברזיל]]|ראו=[[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=נינו של אדמו"ר האמצעי|אחר=שליח הרבי ב[[ברזיל]]|ראו=[[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)]]}} | ||
[[קובץ:ג דורות סלונים.jpg|ממוזער|מימין לשמאל: ר' שניאור זלמן, בנו ר' מנחם מענדל שמואל, אביו ר' [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער]]]] | [[קובץ:ג דורות סלונים.jpg|ממוזער|מימין לשמאל: ר' שניאור זלמן, בנו ר' [[מנחם מענדל שמואל סלונים|מנחם מענדל שמואל]], אביו ר' [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער]]]] | ||
הרב '''שניאור זלמן סלונים''' ([[אדר]] [[תרכ"ב]] – [[י"א בתמוז]] [[תרצ"ו]]) היה נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], נכד לבתו [[הרבנית מנוחה רחל]]. | הרב '''שניאור זלמן סלונים''' ([[ו' אדר א']] [[תרכ"ב]] – [[י"א בתמוז]] [[תרצ"ו]]) היה נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], נכד לבתו [[הרבנית מנוחה רחל]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[ו' אדר א']] [[תרכ"ב]]<ref>06/02/1862</ref> בעיר [[חברון]] לאביו הרב [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער סלונים]], שהיה בנה של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]]. | ||
הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא [[נישואין|נשא]] את הרבנית מושקא סלונים, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. לאחר פטירתה{{הערה|בשנת תרנ"ג.}} הוא נשא בזיווג שני את אחייניתה חנה | הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא [[נישואין|נשא]] את הרבנית מושקא סלונים, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. לאחר פטירתה{{הערה|בשנת תרנ"ג.}} הוא נשא בזיווג שני את אחייניתה חנה מינא סלונים ב[[עשרת ימי תשובה]] [[תרנ"ד]]{{הערה|בת הרב שניאור שלמה זלמן בן הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. נולדה בשנת [[תרל"ו]]. נפטרה [[כ"ו בתשרי|כ"ו תשרי]] [[תרע"ט]] ב[[חדרה]] (ע"פ ספר [[תולדות משפחת הרב מלאדי]]).}}. | ||
זכה להיות ' | זכה להיות ה'מלמד' של כ"ק [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"[[יושבים|יושב]]". אדמו"ר הרש"ב קירבו ולמד איתו חסידות. | בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"[[יושבים|יושב]]". אדמו"ר הרש"ב קירבו ולמד איתו חסידות<ref>[[לקוטי דיבורים (ספר)|לקוטי דיבורים]] ח"א, קכד, א.</ref>. | ||
באגרות רבות כינה אותו | באגרות רבות כינה אותו הרבי הרש"ב בתואר "נכדי". | ||
ב"[[מסע יאלטא]]" (שהחל ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ו]]), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ב"[[מסע יאלטא]]" (שהחל ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ו]]), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]<ref>שם עמוד ב'. שם ח"ד, תרפח, ב.</ref>. | ||
הרב סלונים הביא את הניגון '[[ניגון ידידי רועי מקימי|ידידי רועי]]' מארץ ישראל לאדמו"ר הרש"ב. | הרב סלונים הביא את הניגון '[[ניגון ידידי רועי מקימי|ידידי רועי]]' מארץ ישראל לאדמו"ר הרש"ב. | ||
==בארץ ישראל== | ==בארץ ישראל== | ||
לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות | לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש שלו]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אליו מכנה אותו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי"<ref>מפי הרב [[עזריאל זליג סלונים|עזריאל זעליג סלונים]] בשם [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטערנא שרה]] - נדפס ב"[[מגדל עז]]" עמ' 108. מרשימת אדמו"ר הריי"ץ - נדפס בשבועון כפר חב"ד [https://www.kramim.info/article/%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99/24234897 גליון 889 עמ' 46-7]. וראה "[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]" גליון 115 עמ' 26. וראה מה שכתב בזה הרב יהושע מונדשיין: [https://www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9B%D7%95-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9C%D7%A6%D7%94/16793201 "בדרך הלצה"] בסדרת "סיפורים וגלגוליהם".</ref>. | ||
בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן פרדקין|שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר [[יפו]]. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. | בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן פרדקין|שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר [[יפו]]. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו, הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה האשכנזי האחרון של [[חברון]] | * בנו, הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה האשכנזי האחרון של [[חברון]] | ||
* בנו, ר' מנחם מענדל שמואל סלונים | * בנו, ר' [[מנחם מענדל שמואל סלונים]] | ||
* בתו מזיווג שני, מרת סימה - ציירת ישראלית | * בתו מזיווג שני, מרת סימה - ציירת ישראלית | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
* דב לבנון, '''[https://drive.google.com/file/d/1Zyg_u3I3DyJmc8E8LGlBGCuNqR990aDC/view נכדו של הרש"ב]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 839 עמ' 56 ואילך. | * דב לבנון, '''[https://drive.google.com/file/d/1Zyg_u3I3DyJmc8E8LGlBGCuNqR990aDC/view נכדו של הרש"ב]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 839 עמ' 56 ואילך. | ||
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[https://www.kramim.info/article/%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99/24234897 ה"נכד" החברוני]''', [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. | |||
* [ | |||
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | {{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | ||