משלוח מנות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{עריכה|כל הערך=כן|שיחה של הרבי שהועתקה במלואה ללא עריכה}}
 [[קובץ:משלוח מנות.JPG|ממוזער|ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות]]
-'''משלוח מנות''' הינה אחת מ[[מצוות]] [[חג הפורים]], המוזכרת ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.
 [[קובץ:מבצע משלוח מנות בסיני.jpeg|ממוזער|מבצע משלוח מנות בשדה התעופה רפידים בסיני [[תשל"א]]]]
+'''מִשְׁלֹחַ מָנוֹת''' היא אחת מן ה[[מצווה|מצוות]] הנוהגות ב[[פורים]], בין מצוות [[מקרא מגילה]], משתה ושמחה ו[[מתנות לאביונים]]. על פי מצוות משלוח מנות על כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות [[מזון]], לפחות שתי מנות, לאדם אחד לפחות.
+יש שכתבו שמטרת המצווה היא להרבות אהבה ורעות ב[[עם ישראל]], ויש שכתבו שהמטרה היא לספק צורכי מזון לנזקקים כדי שיוכלו לערוך את [[סעודת פורים|סעודת הפורים]] כראוי.
+==מקור המצווה==
+חיוב מצוות משלוח מנות נזכר ב[[מגילת אסתר]]. בפסוק מתואר כי לאחר הנס שאירע בפורים - כשניצלו מגזירת המן שביקש להשמיד את העם היהודי - קבעו את ימי הפורים לימי שמחה. החכמים שבאותו הדור תיקנו כחלק ממצוות יום הפורים, לשלוח משלוח מנות לחבירו, וכך נכתב במגילת אסתר:
+{{ציטוט|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת, עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב '''וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ'''... וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, '''וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ''' וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.|מקור={{תנך|אסתר|ט|יט|כב}}}}
 ==תוכן המצווה==
@@ שורה 11: / שורה 18: @@
 ועל דרך זה להיפך - אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל.
-והנה, [[הרמ"א]]{{הערה|1=או"ח סו"ס תרצה. וראה נטעי גבריאל - הלכות [[פורים]] בחלק השו"ת סכ"א. וש"נ.}} פוסק ש"אם שולח מנות לרעהו והוא.. מוחל לו, יצא".
+מפסק [[הרמ"א]]{{הערה|1=או"ח סו"ס תרצה. וראה נטעי גבריאל - הלכות [[פורים]] בחלק השו"ת סכ"א. וש"נ.}} ש"אם שולח מנות לרעהו והוא.. מוחל לו, יצא" משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל{{הערה|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח - אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצווה.
-ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל{{הערה|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח - אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצווה.
 הרבי ציין שבין הענינים הכלולים במשלוחי מנות הוא לתקן את משתה אחשוורוש באמצעות ביטוי הנאמנות לקדוש ברוך הוא בשמירה על דיני הכשרות{{הערה|ממכתב [[י"ט אדר שני]] [[תשי"א]], נדפס ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1901 עמוד 11.}}.