מסכת תמורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(24 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=34&daf=2&format=pdf מסכת תמורה]''' יש 7 פרקים, ו32.5 דפים.
ב'''מסכת תמורה''' יש 7 פרקים, ו32.5 דפים.


המסכת עוסקת בעניני המרת בהמת חולין לבהמת הקדש.
על פי מצוות ה[[תורה]], כאשר אדם מקדיש [[בהמה]] להקריבה על ה[[מזבח]], יש איסור עליו להמיר את קדושת ה[[בהמה]] ב[[בהמה]] אחרת, ואם המיר הוא לוקה מלקות, ויש להקריב את שני הבהמות על המזבח, המסכת עוסקת בהלכות השונות הקשורות בדינין אלו.


במסכת נידון מה תהיה ההלכה כאשר טדם טעה, וכאשר עישר את בהמותיו, הוא קרה לתשיעי עשירי ולאחד עשר עשירי, וב[[משנה]] מובא כי כולם קדושים, והאחד עשר קרב כשלמים וניתן להחליפו ולעשותו תמורה. [[רבי יהודה]] חולק וסובר כי אין לעשותו תמורה, מכיון שאין תמורה עושה תמורה, אך [[רבי מאיר]] סבור כי לאחד עשר דין תמורה, מפני שאילו היה לה דין תמורה לא היתה קריבה על גבי המזבח.
== ביאורי הרבי ==


הרבי{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=230 תשל"ב].}} מבאר בשיחה ארוכה כי רבי מאיר פוסק בזה לפי שיטתו, שהגביר תמיד הענין של איכות לגבי כמות, והוא היה ענין של עוקר הרים יותר מסיני{{הערת שוליים|ראה בערך על [[מסכת הוריות]] בארוכה.}}, ולכן רצה להדיח את [[רבן שמעון בן גמליאל]] מנשיאותו{{הערת שוליים|כמובא בסוף [[מסכת הוריות]] דף [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4221&hilite=16063d3e-2fa9-401d-ad11-29d963926b7e&st=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%A7%D7%A8%D7%91&pgnum=27 י"ג ע"א]}}, ולכן כאשר [[רבי יהודה הנשיא]] למד עם בנו [[רבי שמעון בן רבי]] את משנה זו, בשם "אחרים" ורבי שמעון שאל למה לא מזכיר את שמו, הוא הגיב כי מדובר באנשים שרצו לעקור את כבוד הנשיאות מביתם ולהדיח את רבן שמעון בן גמליאל{{{הערת שוליים|שם.}}, מכיון שכל ענינים אלו יש להם שייכות זה לזה.
במסכת מובא{{הערה|טז א.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשעה שהתלמיד הולך אצל [[רב]]ו ואומר לו למדני [[תורה]], אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה'}}.  


=== ביאורי הרבי ===
וב[[רש"י]]] שם: "שאף ה[[רב]] צריך עדיין לימוד ומלמדו הקב"ה".


*'''טז א.''' בשעה שהתלמיד הולך אצל רבו ואומר לו למדני תורה, אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה'. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/10/89&search=%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94 תורת מנחם חלק ט"ו עמ' 89].
[[הרבי]] מסביר, כי גם מי שהוא "[[עשיר]]" ב[[תורה]], אין לו לחשוב שעיניו כבר מאירות, ואם כן למה לו לטפל בה"{{מונחון|רש|עני}}"?, אלא אדרבה: "אם מלמדו, מאיר עיני שניהם ה'", היינו, ש"מאיר" לא רק את "עיני הרש", אלא "מאיר עיני שניהם", בשוה.
 
כשם שה"רש" - דקאי על מי שהוא [[עני]] בידיעת התורה בתכלית, שהרי התואר "רש" קאי על מי שאין לו מאומה, כמו שכתוב{{הערה|שמואל-ב יב, ג.}} "ולרש אין כל" - זקוק ל[[הקב"ה]] שיאיר את עיניו, כך ממש גם מי שלפי מצבו עתה הוא "עשיר", שגם הוא זקוק להארת עיניו של הקב"ה.
 
הרבי מוסיף, כי באמת לאמיתו, הרחמנות על ה"עשיר" גדולה יותר מהרחמנות על ה"רש":
 
ידוע מ"ש בספרי מוסר על לשון רז"ל{{הערה|ראה קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. [[רמב"ן]] ורבינו בחיי ס"פ חיי שרה. שערי תשובה לרבינו יונה ב, כז. מנוה"מ להר"י אלנקווה חלק ד' פי"ד ע' 250.}}. "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות" - שעפ"ז נמצא, שתאוותו של מי ש"יש לו מאתיים" (ש"רוצה ארבע מאות", מאתיים יותר על מה שיש לו) היא כפולה מתאוותו של מי ש"יש לו מנה" (שאינו רוצה אלא מאתיים, מאה יותר על מה שיש לו).
 
על דרך זה מצינו בנוגע ללימוד התורה ולעניני [[קדושה]] בכלל, ובלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|תניא [[אגרת הקודש - סימן ב]] (קג, ב).}} - "וכל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה מעלה צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה", כמו שכתוב{{הערה|וישלח לב, יא.}} "קטנתי מכל החסדים".
 
ובנוגע לעניננו: כיון ש[[הקב"ה]] קירב יותר את ה"עשיר", ויודע הוא יותר יוקר התורה - אזי מרגיש יותר מה שעדיין חסר לו בזה, ומרגיש שעל ידי "כחו ועוצם ידו"{{הערה|על פיעקב ח, יז.}} לא יוכל להגיע לכך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/10/89&search=%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94 תורת מנחם חלק ט"ו עמ' 89].}}
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=34&daf=2&format=pdf מסכת תמורה] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־22:25, 2 ביוני 2024

במסכת תמורה יש 7 פרקים, ו32.5 דפים.

על פי מצוות התורה, כאשר אדם מקדיש בהמה להקריבה על המזבח, יש איסור עליו להמיר את קדושת הבהמה בבהמה אחרת, ואם המיר הוא לוקה מלקות, ויש להקריב את שני הבהמות על המזבח, המסכת עוסקת בהלכות השונות הקשורות בדינין אלו.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת מובא[1]:

בשעה שהתלמיד הולך אצל רבו ואומר לו למדני תורה, אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה'

.

וברש"י] שם: "שאף הרב צריך עדיין לימוד ומלמדו הקב"ה".

הרבי מסביר, כי גם מי שהוא "עשיר" בתורה, אין לו לחשוב שעיניו כבר מאירות, ואם כן למה לו לטפל בה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
רש"?, אלא אדרבה: "אם מלמדו, מאיר עיני שניהם ה'", היינו, ש"מאיר" לא רק את "עיני הרש", אלא "מאיר עיני שניהם", בשוה.

כשם שה"רש" - דקאי על מי שהוא עני בידיעת התורה בתכלית, שהרי התואר "רש" קאי על מי שאין לו מאומה, כמו שכתוב[2] "ולרש אין כל" - זקוק להקב"ה שיאיר את עיניו, כך ממש גם מי שלפי מצבו עתה הוא "עשיר", שגם הוא זקוק להארת עיניו של הקב"ה.

הרבי מוסיף, כי באמת לאמיתו, הרחמנות על ה"עשיר" גדולה יותר מהרחמנות על ה"רש":

ידוע מ"ש בספרי מוסר על לשון רז"ל[3]. "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות" - שעפ"ז נמצא, שתאוותו של מי ש"יש לו מאתיים" (ש"רוצה ארבע מאות", מאתיים יותר על מה שיש לו) היא כפולה מתאוותו של מי ש"יש לו מנה" (שאינו רוצה אלא מאתיים, מאה יותר על מה שיש לו).

על דרך זה מצינו בנוגע ללימוד התורה ולעניני קדושה בכלל, ובלשון אדמו"ר הזקן[4] - "וכל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה מעלה צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה", כמו שכתוב[5] "קטנתי מכל החסדים".

ובנוגע לעניננו: כיון שהקב"ה קירב יותר את ה"עשיר", ויודע הוא יותר יוקר התורה - אזי מרגיש יותר מה שעדיין חסר לו בזה, ומרגיש שעל ידי "כחו ועוצם ידו"[6] לא יוכל להגיע לכך[7]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. טז א.
  2. שמואל-ב יב, ג.
  3. ראה קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. רמב"ן ורבינו בחיי ס"פ חיי שרה. שערי תשובה לרבינו יונה ב, כז. מנוה"מ להר"י אלנקווה חלק ד' פי"ד ע' 250.
  4. תניא אגרת הקודש - סימן ב (קג, ב).
  5. וישלח לב, יא.
  6. על פיעקב ח, יז.
  7. תורת מנחם חלק ט"ו עמ' 89.