שמואל קנטרוף – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 17: שורה 17:
הי' אומר על [[ניגוני חב"ד]] ש"ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא ואי אפשר לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן אי אפשר להגבילם בתוי נגינה"<ref>מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" עמ' 764-5.</ref>.
הי' אומר על [[ניגוני חב"ד]] ש"ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא ואי אפשר לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן אי אפשר להגבילם בתוי נגינה"<ref>מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" עמ' 764-5.</ref>.


נפטר ביום [[כ"א בניסן|ז' דפסח]] [[תשי"ג]] בגיל 68, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]<ref>ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך כא עמ' רל.</ref>.
נפטר ביום [[כ"א בניסן|ז' דפסח]] [[תשי"ג]] בגיל 68, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]<ref>[[:קובץ:מצבת ר' שמואל קנטרוף.png|צילום מצבתו]]. וראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך כא עמ' רל.</ref>.


==משפחתו==
==משפחתו==