אלעזר קלמן טיפנברון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:אלעזר קלמן טיפנברון.jpg|ממוזער|ר' אלעזר קלמן טיפנברון]]
-ר' '''אלעזר קלמן טיפנברון''' ([[תרפ"ט]] - [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תשע"ח]]) היה צייר חסידי, מאנ"ש [[לונדון]], וקיבל קירובים רבים מהרבי.
+ר' '''אלעזר קלמן טיפנברון''' ([[תרפ"ט]] - [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תשע"ח]]) היה צייר חסידי, מאנ"ש [[לונדון]], קיבל קירובים רבים מהרבי.
 == תולדות חיים ==
 נולד בלונדון ב[[כ"ג בסיוון|כ"ג סיון]] [[תרפ"ט]] להוריו הרב אהרן ושיינדל טיפנברון. אמו היתה מצאצאי הצדיק רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. כבר בילדותו התייתם מאביו.
-התחתן לזוגתו מרת חנה ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]] [[תשט"ז]], והתפרנס משיבוץ אבנים טובות.
+ר' אלעזר קלמן התייתם מאביו כשהיה בן תשע בשנת תרצ"ח. זקנו רבי אליעזר שחי בפולין רצה שיבוא לעיר קראקא כדי לחנכו וללומדו, אמנם אמו מרת שיינדל - אלמנה צעירה עם בן יחיד, לא הסכימה בשום אופן, וכך ניצל מן השואה בפולין.
-כשר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטערפאס]] יצא מאחורי מסך הברזל, למדו ביחד [[חסידות]] כל בוקר במשך כמה שנים.
+אמו מרת שיינדל שכרה מלמד פרטי, ר' מרדכי שטיינהארט ע"ה, שלמד איתו  תורה עד תקופת ה"בליץ" [התקפות הגמרנים ימ"ש על לונדון בזמן מלחה"ע השנייה].
+בנסי ניסים עברו הוא ואימו את המלחמה, ביתם הופצץ ונחרב לחלוטין, והם עברו לאיזור 'סטאמפורד היל' שלא היה אזור חרדי כבימינו, אמנם היה מלא יהודים אנגליים. אז עבר ר' אלעזר קלמן ללמוד תקופה קצרה בישיבת 'עץ חיים'. למרת מצב החיים הירוד, ניחן ר' אלעזר קלמן בחן מיוחד של שמחת החיים, והיכולת  לראות את הטוב בכל מצב, דבר שחבריו נהנו ממנו, ולכן עם הזמן רכש הרבה ידידים וחברים.
+לתקופה קצרה שהה בארץ ישראל, לשם נסע עם הרבה צעירים מאנגליה. הסיבה לכך הייתה בשל המצב החדש כשהבריטים הניחו לערבים לפרוע ביהודים, ובהמשך בעקבות עזיבת הבריטים את ארץ ישראל ומלחמת השחרור, כשהיהודים היו במצב של סכנה גדולה. כבר בילדותו ראה את השנאה שרחשו הרבה אנגלים ליהודים (הוא עצמו היה גם חלק מארגון השמירה ליהודים ברובע המזרחי "42" בלונדון). כמה ארגונים יהודיים באנגליה שלחו לארץ ישראל צעירים שיעזרו בכל מה שאפשר, והיות שלר' אלעזר קלמן היה לו מידע וחוש ברדיו ותקשורת, היה בארץ ישראל תקופה קצרה, והיה בין אלו שיצרו - ממה שהותירו אחריהם הבריטים - תקשורת רדיו בין בסיסי חיל האוויר והמטוסים שהתקבלו מצ'כיה.
+ר' אלעזר קלמן היה מספר מתקופה זו את רגשותיו לארץ הקודש, האהבה לקדושת המקום וכן אהבת ישראל שהייתה אז בין הצעירים ופליטי השואה שהיו בארץ הקודש [לפני כל הפוליטיקה].
+לאחר תקופה קצרה חזר לאנגליה, בחושבו: איך הניח 'בן יחיד' את אמו אלמנה גלמודה? וכל חייו לא סלח לעצמו על מעשיו שהשאיר את אמו לבדה, אף שהיה זה לתקופה קצרה. מצד שני, את כל מכתבי החיזוק שאמו שלחה לו לחזקו בשמירת התורה ומצוותיה, שמירת שבת וכשרות, שמר כל ימי חייו למזכרת של החיזוק מימים ההם.
+אחד ממכיריו מאז, כתב זכרונות מאותם ימים, מאיזור סטמפורד היל, שהיה אז אזור שחיו בו יהודים אנגליים רבים שהיו פחות חרדים [רוב צעירי העם לא היו חרדיים או דתיים כלל, וקיבלו את כל יהדותם מכמה שעות לימוד בתלמודי תורה שפעל כמה פעמים בשבוע בשעות אחרי הצהריים], וכתב, איך שר' אלעזר קלמן היה ב"ליגה" אחרת משאר צעירי המקום, הן
+בעדינותו והן בהתמסרותו לתורה ומצוות, מה שבלט בין חבריו שהיו מכל חוגי היהדות.
+כבחור צעיר השתתף וגם ארגן לעצמו הרבה שיעורי תורה עם אברכים תלמידי חכמים שהם ילמדו אתו וישפיעו עליו לחיים של הידור מצווה ואהבת התורה{{הערה|תשורה טיפענברון, ראש חודש ניסן תשפ"ד, עמ' 33.}}.
+בנערותו היה מתפלל ב"שטיבל" החסידי של ר' נפתלי צבי פרנס מגארליץ, נכדו של ה"דברי חיים" מ[[חסידות צאנז|צאנז]].
+שבת אחת הגיע מאוחר לבית הכנסת ולפתע שמע את קולו של הרב מגארליץ: "אלעזר קלמן, הגעת מאוחר. לך ל-112" (כתובת בית המדרש החב"די).
+בשבתות הבאות השתדל לקום מוקדם ולהגיע לבית הכנסת בזמן. אלא שלאחרי כמה שבועות, שוב התעורר מאוחר, ושוב שמע את קול הרב מגארליץ קורא לו: "אלעזר קלמן, הגעת מאוחר. לך ל-112".
+בפעם השלישית בה קם מאוחר, החליט ללכת לבית הכנסת החב"די מלכתחילה. עם הזמן הפך למתפלל קבוע בבית הכנסת החב"די בלונדון, ובהשפעת ר' [[אהרן דב סופרין|אהרן דוב סופרין]] החל להתקרב יותר לרבי {{הערה|תשורה טיפענברון, ראש חודש ניסן תשפ"ד, עמ' 37-36.}}.
+נשא את חנה ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]] [[תשט"ז]], והתפרנס משיבוץ אבנים טובות.
+באותם ימים, בא ללונדון הרב משה פרוש, עסקן אגודאי מירושלים, וחיפש אחד שיפתח משרד לאיסוף כספים לטובת ארגון מוסדות "החינוך העצמאי" בארץ הקודש. מישהו הציע שר' אלעזר קלמן יהיה המתאים לזה, כי  היו לו הרבה ידידים, והיה בעל מרץ ומסודר. כשהציע לו את המשרה, עשה ר' אלעזר קלמן חשבון לעצמו שעכשיו יש לו הזדמנות לעסוק לטובת לימוד התורה. אם - מצד העדר חינוכו בשל יתמותו בשנות ילדותו, לא יהיו לו היכולת וההזדמנות להרביץ תורה, לכל הפחות עכשיו יהיה לו חלק בדבר ויכולת לעזור, בכך שיאסוף כספים לטובות מוסדות תורה בארץ ישראל, וכך יהיה לו חלק בלימוד תורתם. הוא עזב את עבודתו עם אבנים טובות ומרגליות, והשקיע כל מרצו וזמנו באיסוף כספים לצדקה, ופתח משרד לאיסוף כספים לטובת ארגון מוסדות "החינוך העצמאי" בארץ הקודש. לעצמו לקח משכורת פעוטה, שהלא מדובר בכסף של צדקה, והיה מדייק שכל פרוטה תהיה מחושבת, וכך אסף כספים שהיה שולח לארץ הקודש בכל הזדמנות.
+קרוב לשישים שנה הוציא לוח קיר מפואר שהיה מפורסם בכל מדינת אנגליה - כלוח של "החינוך העצמאי" כדי להכניס יותר כספים למוסדות אלו. כמו בכל ארגון, היו זמנים קשים, של עוגמת נפש רבה, וכמה וכמה פעמים גם חשב לעזוב תפקידו זה, אולם כחסיד היה שואל על כך את הרבי, ובכל פעם שלל הרבי את העניין, ומשום כך המשיך בזה עד יומו האחרון. עסקנות זאת, מודגשת הייתה בכך שבהמכתבים שקיבל מהרבי הי' כתוב לפני שמו של ר' אלעזר קלמן "עוסק בצ"צ" [בצרכי ציבור], ופעמים אף בכתב יד קודשו של הרבי, וזאת משום פעולותיו של הרב טיפנברון בחינוך העצמאי {{הערה|תשורה טיפענברון, ראש חודש ניסן תשפ"ד, עמ' 35-34.}}.
+ר' אלעזר קלמן הצליח מאד בגביית כספים לצדקה, היה לו חן מיוחד וכן יחס רציני למטרה, ולכן בכל הזדמנות שהיה 'צו השעה' לספק ולאסוף כסף לנצרכים, אם זה אלמנה גלמודה ר"ל או משפחה ענייה או פעולה אחרת, הלך לאסוף למטרה זו. הרבה פעמים היה הולך עם אחד מבניו או מידידיו, כדי שיהיה יותר יותר "פרייליער" [חופשי], וגם כדי לחנכם על הצורך וההבנה שצריכים לעשות בעד הזולת. לימים, סיפר לאחד מבניו איך שהיה שונא ממש  את עניין איסוף הכספים, ואיך שלפעמים היה זה עבורו כעול ואבן על צווארו ואף גרם לו ל'בושות', ולמרות הכל הלך והלך לשם מצווה, וכן עשה הכל בלי בליטות ורעש. {{הערה|תשורה שם, עמ' 38.}}
+כשר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטערפאס]] יצא מאחורי [[ברית המועצות|מסך הברזל]], למדו ביחד [[חסידות]] כל בוקר במשך כמה שנים.
+עם הזמן הפך לחסיד חב"ד וקיבל קירובים רבים מהרבי. עסק רבות במבצעים, ובפרט במבצע תפילין בימי א' בשבוע, רישום ילדים לחינוך הכשר, ועוד. {{הערה|תשורה שם, עמ' 42-41.}}
+צייר ציורים רבים של רבותינו נשיאינו, ובפרט של הרבי. כמו כן, צייר רבנים ואדמו"רים מחוגים שונים. הרבי עודד אותו לצייר. כששלח לרבי ציור של תואר פני הרבי, כתב לו הרבי: "ת"ח ת"ח על התמונה ששלח. יש להאריך בזה אבל אין הזמן גרמא. והעיקר מה שנוגע הרי זה תגובת הרואים אותה, ובודאי שמע מפיהם ישר תהילות ותשבחות וכו"{{הערה|אגרות קודש, חלק כח, אגרת י'תשנד}}.
+במוצאי שמחת תורה תשל"ט בעת חלוקת כוס של ברכה, נתן הרבי בקבוק משקה לרב טיפנברון ואמר: "תראה לערבב זאת לתוך הציורים שלך"{{הערה|לשון הרבי באנגלית: to See
+ mix it into your paint}}. (כלומר, שיערבב את המשקה בצבעים שבהם מצייר). לפני פסח, שאל הרב טיפנברון מורה הוראה מה לעשות בקשר לפסח? הרב טיפנברון הציע לערבב היטב את כל המשקה בצבע עד שיהיה פסול ואינו ראוי לאכילת כלב, ולהניחו בצד, ולא למכור לעכו"ם. לאחר הפסח, דיווח לרבי שיש לו עוד משקה, ולא פירט שלא מכר את המשקה, אלא כתב שעירב בצבע עד שלא היה ראוי לאכילת כלב, והייתה גם משמעות מסוימת שמכר זאת ביחד עם החמץ. תגובת הרבי הראתה על אי שביעות רצון, דהיינו לא לעשות זאת שוב, היות שאינו רוצה שהמשקה שלו יימכר לאינו-יהודי. הרב טיפנברון כתב בחזרה ופירט מה שעשה וגם כתב שאם הרבי רוצה, יפסיק מלהשתמש בזה בצבע וישליך זאת לאיבוד.
+הרבי הדגיש במכתבו של הרב טיפנברון את המילים "להשתמש בזה" [היות שלא היה זה חמץ, לא מכר אותו הרב טיפנברון, אלא רק הניחו בצד] - וכתב בכתב יד קודשו: "כמובן" [בכדי שיביא תועלת ולא להשחיתו ח"ו]. {{הערה|תשורה טיפענברון, ראש חודש ניסן תשפ"ד, עמ' 48-47.}}.
+ביחידות בחודש סיון תשל"ה סיפר הרב טיפנברון לרבי שאנשים הציעו לו לצייר גם ציורים של אנשים שונים ושרי המלוכה הבריטיים. ענה לו הרבי: "איך וואלט ניט געוואלט אז דו זאלסט אוועק נעמען די כוחות וואס דו קענסט אריינלייגן אין די אידישע בילדער" [=לא הייתי מעוניין שאתה תבזבז [על כך] את הכוחות שאתה יכול להכניס בתמונות היהודיות]. והמשיך הרבי: "עלפי שולחן ערוך זע איך ניט פארוואס ניט, כל זמן ס'איז ניט היפך פון צניעות. פונדעסטוועגן היינטיגע טעג זיינען ניט אידן אויך אינטערסירט אין אידישע סאבדזשעקס" [=על פי שולחן ערוך אינני רואה מדוע לא, כל זמן שזה לא היפך הצניעות. בכל זאת, בימינו אלה גם האינם-יהודים מתעניינים בנושאים יהודיים]. {{הערה|תשורה טיפענברון, ראש חודש ניסן תשפ"ד, עמ' 46.}}
+לאחר שצייר את הציור של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, שלח הרב טיפנברון עם מישהו שנסע אז לניו יורק העתק של הציור שיביא אותו לרבי. כשהגיע הרב טיפנברון אל הרבי זמן מה לאחר מכן, חשב שכשיעבור אצל הרבי בחלוקת הדולרים, אם הרבי יזכיר משהו בנוגע לציור - יאמר לרבי שישמח להביא לרבי את הציור המקורי [במתנה]. ביום ראשון, כשעבר אצל הרבי בחלוקת הדולרים, הרבי נתן לו דולר ל"ברכה והצלחה" ולא אמר לו מאומה. לאחר שהתקדם הרב טיפנברון, הרבי קרא לו בחזרה ואמר: "דו דארפסט מיר ניט געבן די פיקטשערס. דו דארפסט פארקויפען די פיקטשערס! [=אתה לא צריך לתת לי את התמונות. אתה צריך למכור את התמונות!], ונתן לו דולר נוסף עבור הציורים {{הערה|תשורה טיפענברון, ראש חודש ניסן תשפ"ד, עמ' 50.}}.
 נפטר בלונדון ביום רביעי, [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תשע"ח]] בגיל 88<ref>[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3929896/jewish/Elazar-Kalman-Tiefenbrun-88-Chassidic-Artist.htm אלעזר קלמן טיפנברון, 88, צייר חסידי]{{אתר בית חבד}} (אנגלית)</ref>.
@@ שורה 14: / שורה 53: @@
 * בנו, הרב חיים דוד אהרן טיפנברון, ר"מ ב[[ישיבה קטנה ליובאוויטש - לונדון]], וחוקר תורני.
-* בנו, הרב יוסף יצחק טיפנברון ע"ה.
+* בנו, הרב יוסף יצחק טיפנברון.
 * בנו, הרב אלימלך טיפנברון, [[קראון הייטס]].
 * בנו, הרב נפתלי לוי טיפנברון, שליח בלונדון.
@@ שורה 23: / שורה 62: @@
 * '''מצייר פני הרבי''', שבועון בית משיח גליון 1105 (כ"ד שבט תשע"ח) עמוד 38 ואילך.
 * '''סוד נשמתו של הנער''', שבועון בית משיח גליון 1253 (כ"א אדר תשפ"א), עמוד 52 ואילך.
+*סיפור חייו, הוראות שקיבל מהרבי בנושאים שונים וכן בענייני ציור, יחידויות שלו אצל הרבי ועוד: תשורה טיפענברון, ראש חודש ניסן תשפ"ד.
+*א.ק. טיפנברון – הצייר של גדולי ישראל - Rabbi Tovia Preschel.toviapreschel.com [מאמר קצר על ציוריו].
 {{הערות שוליים}}