שניאור זלמן קוראטין – הבדלי גרסאות

בשנת [[תשכ"ו]] עלתה אמו ל[[ארץ הקודש]] ושנה לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ונכנסה ל[[יחידות]] כאשר קודם לכן הגישה פדיון-נפש עבור בנה שלא קיבל אשרת יציאה מ[[רוסיה]] בהזכירה רק את שמו השני - [[זלמן]]. במהלך אותה [[יחידות]] היא סיפרה לרבי כמה סיפורים על [[משולם ידידיה קוראטין|ר' שילם]] ועל [[ליובאוויטש]], ביניהם גם סיפור ה[[ברית מילה|ברית]] של [[י"ט בכסלו|י"ט כסלו]]. אחרי ששמע את הסיפור אמר הרבי: "אם כן הרי שמו של הבן הוא '''שניאור''' זלמן!" והוסיף זאת בכתב ידו על ה[[פ"נ]]<ref>מפי ר' שניאור זלמן ששמע זאת מאמו.</ref>.

ר' זלמן הי' לומד ב[[חברותא]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבה בברינוא]] עם ר' [[זאוויל איידלקופ]] ור' [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורעוויטש]]. בין השאר היו לומדים כל יום לאחר ה[[תפילה]] [[תקנת לימוד הרמב"ם|שלושה פרקי רמב"ם]] ו[[תלמוד|גמרא]]. במסגרת החברותא הזאת הספיקו ללמוד יחד כמחצית הש"ס. בשנים המאוחרות יותר היה ר' זלמן בא כל בוקר ולוקח את ר' בערל במכונית לברינואה<ref>ר' בערל - חסיד ומחנך, עמ' 255.</ref>.