אלעד: הבדלים בין גרסאות בדף
מנחם רובין (שיחה | תרומות) (עדכון) |
|||
| (274 גרסאות ביניים של 56 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | {{קהילת חב"ד| | ||
|שם=קהילת חב"ד | |||
|תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]] | |||
|כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל ה[[חסידות|חסידי]] בעיר | |||
|עיר=[[אלעד]] | |||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |||
|רב הקהילה=הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | |||
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], הרב [[בועז שוורץ]], הרב [[שמואל וולוסוב]] | |||
|מוסדות בקהילה= [[בית חב"ד]], גני חב"ד, [[ספריה]] תורנית, [[תלמוד תורה]], בית ספר בנות, ו[[ישיבה|ישיבה קטנה]] | |||
|מספר משפחות בקהילה=כ-250 | |||
|ראו גם='''ראו גם''' | |||
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]] | |||
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)= | |||
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)= | |||
}} | |||
העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ח]] ובשנת [[תשס"ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב"ד]]. נכון לשנת [[תשע"ט|תשפ"ד]] מתגוררים בעיר כ-300 משפחות של חסידי [[חב"ד]] מתוך 50,500 כלל תושביה. | |||
בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ"ט | == קהילות חב"ד == | ||
===בית כנסת "בית מנחם"=== | |||
בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "[[שבת]] סליחות", ביקש מראש המועצה, הרב צוריאל קריספל לקבל מבנה עבור [[בית כנסת]] [[חב"ד]]. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין ל[[חב"ד]], יקבלו [[בית כנסת]]. ב[[חודש תשרי]] [[תש"ס]] התקיים מניין בביתו של הרב סילברמן ולאחריה הגיש הרב סילברמן לראש המועצה בקשה ממניין אנשים המתגוררים באלעד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות. | |||
לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערה|שהייתה שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]].}}, החל הרב סילברמן גיוס החתמת חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים בבית כנסת חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר א']] כבר הוגשה הרשימה וב[[כ"ג סיוון]] הוחלט לאשר את הבקשה ולתת מבנה לבית כנסת חב"ד. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימת חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י"ח באלול]]. ב[[כ"א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' [[משה אהרון ברוידא]] וראש המועצה ר' צוריאל קריספל. | |||
יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, [[ארון קודש]] ופרוכת, במה ל[[קריאת התורה]], עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה). | |||
עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה ב[[חסידות]], [[הלכה]] ו[[ליקוטי שיחות]] ב[[בית הכנסת]]. | |||
ב[[ב' ניסן]] [[תשע"ב]] התקיימה טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניית מבנה קבע [[בית הכנסת]]. | |||
בשנת [[תשע"ד]] אירע ניסיון הצתה של [[בית הכנסת]]. | |||
== | ===[[בית כנסת]] "[[דרך מצוותיך]]"=== | ||
ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת [[חב"ד]] דאז הרב [[דניאל גראבסקי]] לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל [[בית חב"ד]] [[אלעד]] ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב [[בית כנסת]] נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר ה[[ספר תורה]] הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של "פאר מנחם" רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס"ד]]. | |||
לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] "[[דרך מצוותיך]]" שנמצא ברח' [[רבי חייא]], בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ"ס [[חב"ד]] המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות [[חב"ד]] בעיר ומתקיימים בו [[התוועדויות]] ושיעורי [[תורה]] רבים. | |||
בשנת [[תשע"ז]] התקיים מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניין קבע של [[בית הכנסת]] וב[[פסח]] [[תשפ"ב]], החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים את בניית המבנה המבנה בתוך שנה, בשנת [[תשפ"ד]] הושלם כמעט לחלוטין שלד הקומה הראשונה. | |||
===[[בית הכנסת]] "היכל ה[[ברכה]]" צפון [[אלעד]] (רובע A)=== | |||
עם התפתחות העיר [[אלעד]], החלו בשנת [[תשס"ה]], להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת [[חב"ד]] אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס"ו]] סוכם על פתיחת [[בית כנסת]] בראשות הרב סילברמן לרווחת [[חסידי חב"ד]]. ואכן בשבת פרשת [[לך לך]] [[תשס"ו]], פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב"ד לקראוון ברובע A ברחוב הראב"ד ב[[אדר]] [[תשס"ו]], החליט השליח להקים מחדש את המנין במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי. | |||
בשנת [[תש"ע]] הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון. | |||
משפיעי בית הכנסת הם הרב [[זאב דוב הלפרין]] והרב [[משה זילברשטרום]]. | |||
הרב | |||
===[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] "אהל רינה" מערב אלעד === | |||
בשנת תשע"א, החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת בשכונת מערב אלעד בראשות השליח הרב סילברמן שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11. | |||
לבקשת בית דין רבני חב"ד באה"ק, בית הכנסת הנ"ל נסגר. | |||
בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב"ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם "בית שמואל" - באישור ובהסכמת הבד"ץ חושן משפט אלעד. | |||
בשנת תשע"ח הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל"אהל רינה". | |||
בשנת תשפ"ב בכ"ד שבט, אישר רב קהילת חב"ד אלעד הרה"ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט"א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב"ד אלעד. | |||
בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב"ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב"ד בהנהגת השליח הרב סילברמן בשכונת מערב אלעד. | |||
בשנת תשפ"ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת. | |||
===רבני הקהילה=== | |||
ב[[ב' בניסן]] [[תשס"א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה". עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י"א ניסן]] שנת [[תשס"ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי. | |||
לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט"ז [[סיוון]] [[תשס"ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב"ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ"ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. | |||
ביום חמישי י"ד בסיון [[תשס"ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב"ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד. | |||
== | ===משפיעי הקהילה=== | ||
לאחר פתיחת המניין השלישי של חב"ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב"שלום בית". | |||
מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], משפיע בישיבה בעיר, למשפיע בבית הכנסת בית מנחם, כמו"כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן. | |||
בביהכנ"ס "דרך מצוותיך" משמש הרב [[דוד יואל ויינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ"ב. | |||
== | ===נציגי חב"ד בעירייה=== | ||
בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס"ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר. | |||
בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע"ט]] נבחר ר' [[אורן מזרחי]] לחבר מועצה בעיר. | |||
בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשפ"ד]] נבחר שוב ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר והתמנה לתפקיד משנה לראש העיר. | |||
[[ | ==מוסדות חב"ד== | ||
*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח [[בית חב"ד]] לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת [[צא"ח בארץ הקודש|צא"ח]] בר"ח אדר [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח הרב סילברמן שתיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את [[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[ליל סדר ציבורי]] ב[[פסח]] ואת [[הדלקה מרכזית|הדלקת החנוכיות המרכזיות]] ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. ב[[ה' מנחם אב]], [[תשס"ח]] התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הרב סילברמן ובח"י אלול [[תשפ"א]] התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הרב סילברמן. | |||
*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, [[תש"ס]] הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת [[תש"ע]], נוספו להנהלת הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב [[משה זילברשטרום]]. בשנת הלימודים [[תשע"א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד. | |||
*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד לרחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. | |||
*'''תלמוד תורה''' - בשנת [[תשס"ב]] פנו הורי גני חב"ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב"ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים: תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב"ד הוחלט למנות את הרה"ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות. הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה"ל [[תשס"ג]] וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת [[תשס"ה]]. כיום מכהן כיו"ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה "פאר מנחם" מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים. | |||
*'''בית ספר בנות''' "תפארת חיה" בניהול הגב' שיינא לישנר. | |||
*'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב. | |||
*'''כוללי ערב מרכז חמ"ש''' - סניף "[[מעייני ישראל]]" בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. | |||
*'''גמ"חים''' - "עזרת אחים", בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי. | |||
*'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות. | |||
*'''נשי ובנות חב"ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב"ד בעיר | |||
*'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]]. | |||
*'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג. | |||
===ייסוד מקווה טהרה אלעד=== | |||
לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד. | |||
תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד. | |||
ב[[חודש אדר]] [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל. | |||
בי"א חשוון [[תש"ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ"ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש. | |||
בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד"א, רב קהילת חב"ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 30 | |||
*'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1996 עמוד 44 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] | |||
*'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב"די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}} | |||
{{ערים בישראל}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אלעד]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:24, 21 ביולי 2024
| קהילת חב"ד | |
|---|---|
 התוועדות חסידית לקהל החסידי בעיר | |
| עיר | אלעד |
| מדינה | ארץ ישראל |
| רב הקהילה | הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי |
| מוסדות | בית חב"ד, גני חב"ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה |
| שלוחים מרכזיים | הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב |
| מספר משפחות בקהילה | כ-250 |
| ראו גם | |
| אישים באלעד | |
העיר אלעד[1] היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת תשנ"ח ובשנת תשס"ח הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות חסידי חב"ד. נכון לשנת תשפ"ד מתגוררים בעיר כ-300 משפחות של חסידי חב"ד מתוך 50,500 כלל תושביה.
קהילות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית כנסת "בית מנחם"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסוף חודש מנחם אב תשנ"ט הגיע לעיר שליח הרבי הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות", ביקש מראש המועצה, הרב צוריאל קריספל לקבל מבנה עבור בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת. בחודש תשרי תש"ס התקיים מניין בביתו של הרב סילברמן ולאחריה הגיש הרב סילברמן לראש המועצה בקשה ממניין אנשים המתגוררים באלעד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות.
לקראת י' בשבט תש"ס[2], החל הרב סילברמן גיוס החתמת חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים בבית כנסת חב"ד. בראש חודש אדר א' כבר הוגשה הרשימה ובכ"ג סיוון הוחלט לאשר את הבקשה ולתת מבנה לבית כנסת חב"ד. בחודש מנחם אב הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימת חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, בי"ח באלול. בכ"א באלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב ראש השנה, התקיים טקס "חנוכת הבית" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' מרדכי שמואל אשכנזי, ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש המועצה ר' צוריאל קריספל.
יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).
עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה וליקוטי שיחות בבית הכנסת.
בב' ניסן תשע"ב התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע בית הכנסת.
בשנת תשע"ד אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.
בית כנסת "דרך מצוותיך"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בב' בתמוז תשס"ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של "פאר מנחם" רק לאחר חג הפסח תשס"ד.
לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת "דרך מצוותיך" שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ"ס חב"ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב"ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.
בשנת תשע"ז התקיים מעמד הנחת אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת ובפסח תשפ"ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים את בניית המבנה המבנה בתוך שנה, בשנת תשפ"ד הושלם כמעט לחלוטין שלד הקומה הראשונה.
בית הכנסת "היכל הברכה" צפון אלעד (רובע A)[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס"ה, להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב"ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס"ו סוכם על פתיחת בית כנסת בראשות הרב סילברמן לרווחת חסידי חב"ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס"ו, פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב"ד לקראוון ברובע A ברחוב הראב"ד באדר תשס"ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.
בשנת תש"ע הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.
משפיעי בית הכנסת הם הרב זאב דוב הלפרין והרב משה זילברשטרום.
בית הכנסת חב"ד "אהל רינה" מערב אלעד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשע"א, החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת בשכונת מערב אלעד בראשות השליח הרב סילברמן שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11. לבקשת בית דין רבני חב"ד באה"ק, בית הכנסת הנ"ל נסגר. בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב"ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם "בית שמואל" - באישור ובהסכמת הבד"ץ חושן משפט אלעד. בשנת תשע"ח הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל"אהל רינה". בשנת תשפ"ב בכ"ד שבט, אישר רב קהילת חב"ד אלעד הרה"ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט"א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב"ד אלעד. בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב"ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב"ד בהנהגת השליח הרב סילברמן בשכונת מערב אלעד. בשנת תשפ"ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.
רבני הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בב' בניסן תשס"א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב דניאל גראבסקי. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה". עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך י"א ניסן שנת תשס"ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.
לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט"ז סיוון תשס"ו בהם נבחר הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי, בנו של הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש הרב מנחם מענדל גלוכובסקי. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב חיים פרוס מכפר-חב"ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ"ץ מרחובות זכה ב-10 קולות.
ביום חמישי י"ד בסיון תשס"ז התקיימה מעמד ההכתרה של הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי לכהן כרב קהילת חב"ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.
משפיעי הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פתיחת המניין השלישי של חב"ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' אברהם אליעזר זיגלבוים כמשפיע בית הכנסת בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב"שלום בית".
מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' משה זילברשטרום, משפיע בישיבה בעיר, למשפיע בבית הכנסת בית מנחם, כמו"כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן.
בביהכנ"ס "דרך מצוותיך" משמש הרב דוד יואל ויינפלד, כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ"ב.
נציגי חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון תשס"ט נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.
בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת תשע"ט נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.
בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת תשפ"ד נבחר שוב ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר והתמנה לתפקיד משנה לראש העיר.
מוסדות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית חב"ד - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב"ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע חסידות ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא"ח בר"ח אדר תשס"ה הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח הרב סילברמן שתיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את תהלוכת ל"ג בעומר, ליל סדר ציבורי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס"ח התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הרב סילברמן ובח"י אלול תשפ"א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הרב סילברמן.
- גני חב"ד - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-תשס"א. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש"ע, נוספו להנהלת הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע"א לבקשת רב הקהילה הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.
- ספריה תורנית - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת תשס"ו, הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. בראש חודש אדר תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת חג הפסח תשס"ז, עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד לרחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי.
- תלמוד תורה - בשנת תשס"ב פנו הורי גני חב"ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב"ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים: תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב"ד הוחלט למנות את הרה"ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות. הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה"ל תשס"ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס"ה. כיום מכהן כיו"ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה "פאר מנחם" מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.
- בית ספר בנות "תפארת חיה" בניהול הגב' שיינא לישנר.
- ישיבה קטנה - ישיבת תומכי תמימים אלעד הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.
- כוללי ערב מרכז חמ"ש - סניף "מעייני ישראל" בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.
- גמ"חים - "עזרת אחים", בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי.
- שפרה ופועה - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.
- נשי ובנות חב"ד - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב"ד בעיר
- גן ישראל אלעד - לאחר שנתיים בהם הרב שניאור זלמן לישנר ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב שניאור זלמן חביב.
- היכל החסידות - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.
ייסוד מקווה טהרה אלעד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה מקווה שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד.
תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד.
בחודש אדר תשס"ב, החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק בחודש אייר שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.
בי"א חשוון תש"ע ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ"ה חשוון לאחרי שהרב עובדיה יוסף הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.
בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד"א, רב קהילת חב"ד, הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לא מפסיקים לצמוח, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 30
- המרכז למורשת הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1996 עמוד 44
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |