@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות"<ref>שער היחוד פרק א׳</ref>) הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד<ref>שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי"ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״</ref>. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,<ref>ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ </ref> אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.
-== שער היחוד - ערך מורחב ==
+== הרקע לכתיבת שער היחוד ==
+• '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע"ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן<ref>עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. </ref>.
-=== מתוך הקדמת הספר ===
-<blockquote>''״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע"ס דאבי"ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״''</blockquote>
-=== תמצית הספר: ===
-==== 1. מהעיון אל התבונה ====
-ההתבוננות מתחילה בבחינת <ref>שער היחוד פרק א׳</ref>'''"עיון"''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה <ref>שער היחוד פרק ב-ג׳</ref>'''"תבונה"'''  משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה"דולה" את המושכל המופשט (בבחינת "איש תבונה ידלנה") ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.<blockquote><ref>''שער היחוד סוף פרק ג׳''</ref> ''״ומזה מובן סיבת המניעה בחדשים או גם בישנים בחסרי תבונה גם שמשיגים היטב הדק בשעה ששומעים ורואים לא יוכלו להביא הדבר כלל בהתבוננות בתפלה בענין התהוות העולמות עד שישאל מה לעשות בכל זה ולאיזה תועלת צריכים לזה כי ב' דברים נבדלים הם לדעתו מפני שנשאר רק בחי' ההבנה עצמה במוחו נבדל לגמרי מכל ענין כו'״.''</blockquote>
-==== 2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)<ref>שער היחוד פרק ג-ד׳</ref> ====
-מטרת העל של ההתבוננות היא השגת '''"העומק הכללי"''' – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - "כוח הממלא כל עלמין" או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל"דמיונות שווא" של הבנה.<blockquote><ref>''שער היחוד פרק ד׳ באמצעו''</ref> ''״כי אחר העיון היטב בכל הפרטים הגם שכל פרט בפ"ע אינו ענין אלהות בכללות ואינו רק בחי' טפל פרטי לבד אבל כאשר יתחבר כל העיון מכל הפרטים אל הכלל אז יוקבע יותר בנפש בחי' הכלל כאשר בדוק ומנוסה לכל עוסק בעמקות בהתבוננות... דרך פרט דוקא הוא המועיל לקבוע בנפש מבחי' כללות עצמות המאציל הכוללם יחד משא"כ ההתבוננות דרך כלל לבד כנ"ל שמרחוק ה' נראה לו (עד שיוכל ליפול בדמיונות כוזבות כשוטים וחסרי הדעת מצד צמצום כלי מוחו רק בדבר א' והוא כללי כו')״''</blockquote>כדי להשיג את הכלל האלוקי  "בפרופורציות" נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ה'''התבוננות הפרטית''':
-• '''ניתוח מדורג:''' המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי"ע וספירות האצילות).
-• '''השרשת הכלל בנפש:''' רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה"נושא הכללי" (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.
-• '''העפלה אל העצמות:''' תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין '''המחשבה והעצמות''' שלמעלה מכלל ופרט, שם "התחילה נעוצה בסוף" ללא שינוי
-==== 3. יחודים פרטיים<ref>לשון אדמור האמצעי פרק ד׳-
-״ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי"ע דרך פרט בכל עולם כו' ״</ref> בדרך קיצור (מלמעלה למטה)<ref>שער היחוד פרקים ד, ז-ח</ref> ====
-התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון.
-<ref>שער היחוד פרק ז׳ -
-ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה"ז השפל כמ"ש שאו מרו' עיניכ'<sup>33</sup> בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א"ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא"ס שלפני מקור האצי' וע"כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ"ל וכמ"ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא"ס הוא הסובב כו' וד"ל.</ref>'''התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים אפ׳ של אותה ספירה עצמה.'''
-התבוננות זאת מבוססת  על שני מושגים מקבילים:
-# '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון)'''<ref>שער היחוד פרק ז׳</ref>''':''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות ("יחיד"), דרך הרצון הקדום בא"ק והרצון הגלוי באצילות ("אריך"), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש"אני ה' לא שניתי".
-# '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה)'''<ref>שער היחוד פרק ח׳</ref>''':''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק "התהוות" שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא"ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.
-התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.
-==== 4. הכנות ואימות ההתבוננות<ref>ההכנות במרירות ושמחה - שער היחוד פרקים ה-ו׳ ,
-ידיעת הצמצום והמדרגות באוא״ס שלפני הצמצום - ט-יג׳</ref> ====
-* '''הכרה במדרגות שלפני הצמצום:'''<ref>פרקים י-יא</ref> על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – '''"יחיד", "אחד" ו"קדמון"'''. הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד  - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא '''אחדות פשוטה בתכלית''', השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.
-* '''הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה:'''<ref>פרק ט׳, יב-יג׳</ref> הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל '''הגשמה''', שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת "אור"  בלבד, המשתנים רק כלפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.
-* '''אבן הבוחן להתבוננות אמיתית:'''<ref>פרק ה׳</ref> סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של '''שמחה וגיל''' מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם '''ביטול עצמי''' וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).
-* '''תוצאות מעשיות:'''<ref>פרק ו׳</ref> התבוננות אמיתית מובילה ל'''שינוי קבוע במידות הנפש''' ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע
-==== 5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה<ref>פרק י׳ עד הסוף</ref> ====
-הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה"התבוננות המקוצרת"<ref>ישום ההתבוננות המקוצרת - פרקים כג׳,לג׳,לו׳,מ׳, מג׳,נ׳,נג׳</ref>. השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה"רשימו" והמשכת ה"קו". משם לרצון הקדום, עולם א"ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או"א (חכמה ובינה), ועד לזו"ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה"פרסא" לעולמות בי"ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב "מלכות דמלכות דעשייה"  המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.
-כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר )<ref>המעיין- פרק א׳
-הבניין - רצון הקדום פרק טז׳</ref> ומשלים מבניים (כגון "עשר חפירות")<ref>י׳ חפירות פרק כד׳</ref>, המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת '''"נעוץ סופן בתחילתן"'''<ref>פרק נד׳</ref>
-== תוכן ספר שער היחוד: ==
-==== חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה) ====
-===== התבוננות - מה ואיך =====
-א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .
-ב. מח התבונה
-ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.
-ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.
-===== הקדמות להתבוננות =====
-ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .
-ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.
-===== התבוננות דקצור (מלמעלה למטה) =====
-ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים
-ח. ענין היחוד פרטי בדרך קיצור - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים
-ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום
-==== חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס) ====
-===== אוא״ס שלפני הצמצום =====
-י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה
-יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר
-===== צמצום ורשימו =====
-יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה
-יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו
-===== קו המידה =====
-יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח
-טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס
-===== עיגולים ויושר =====
-טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי
-יז. עיגולים ויושר
-===== אדם קדמון =====
-יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון
-יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם
-==== חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים) ====
-===== תהו ותיקון =====
-כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.
-כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר
-כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.
-===== עתיק ואריך =====
-כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.
-כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.
-===== אבא ואמא =====
-כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י
-כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א
-===== הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס =====
-כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי
-כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.
-כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.
-ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.
-לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.
-==== חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד) ====
-===== ישראל ויעקב - זעיר אנפין =====
-לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא
-לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.
-לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.
-לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .
-לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .
-לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור
-===== האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים =====
-לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים
-לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף
-===== לאה - לבוש המחשבה =====
-מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות
-מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.
-מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.
-מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות.
-מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.
-==== חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות) ====
-===== חשמל דאצ׳ =====
-מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.
-מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה
-===== רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳ =====
-מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.
-מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳
-מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.
-נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק.
-===== מסך ועולמות בי״ע =====
-נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .
-נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.
-נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.
-נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.
-== הרקע לכתיבת שער היחוד<ref>עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. </ref> ==
-• '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע"ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן.
 • '''ה"חולי הרוחני" אצל אנ״ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:<ref>הקדמת קונטרס ההתפעלות</ref>
@@ שורה 232: / שורה 43: @@
 באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.
+== ראו גם ==
+* [[תוכן הספר נר מצוה ותורה אור|שער היחוד ערך מורחב]]
 ==קישורים חיצוניים==

נר מצוה ותורה אור – הבדלי גרסאות