ישראל ברדה – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו" ב־"התחתן עם"
שולם ס. (שיחה | תרומות)
קישור והוספת קטגוריה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
{{אין תמונה}}
הרב '''ישראל ברדה''' (יליד [[תשנ"ו]]), הוא חוקר והיסטוריון חב"די.
הרב '''ישראל ברדה''' (יליד [[תשנ"ו]]), הוא חוקר והיסטוריון [[חסידות חב"ד|חב"די]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[הרצליה]] ב[[כ"ט חשון]] [[תשנ"ו]] לאביו ר' ראובן ולאמו מרת שמחה ברדה.
נולד ב[[הרצליה]] ב[[כ"ט חשון]] [[תשנ"ו]] לר' ראובן ומרת שמחה ברדה.


בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] [קטנה וגדולה] ובמהלך שנים אלו נמנה על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש צפת|הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה.
למד בישיבות [[תומכי תמימים נתניה]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|גדולה]]. כבחור נמנה נמנה על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש צפת|הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה.


כבר כבחור, החל להתעניין בהיסטוריה חסידית בעקבות אחיו הגדולים, ובשנת [[תשע"ה]] פרסם את הכותר הראשון שלו: "תומכי תמימים ליובאוויטש: תלמידיה, רישומים ביוגרפיים, שידוכים ונישואין". בתחילה הי' מפרסם את מאמריו תחת שם העט ,[הרב] אשר זך'. למאמריו סגנון מענין, שאינו נמצא בקרב אף אחד מסופרי ואפילו חוקרי חב"ד האחרים. למשל, כאשר הוא מציין לספר, הוא יציין אליו בלשון מחקרית: ראשית שמו של הכותב, לאחר מכן שמו של הספר, ורק לאחר ציון מיקום ושנת ההדפסה - אם לא חסרים מקום ושנת ההדפסה [חמוש"ד]- מספר העמוד. וכיוצא בזה.
ככבר כבחור, החל לפרסם מאמרים מחקרים על ההסיטוריה חב"דית, בשנת [[תשע"ה]] פרסם את הכותר הראשון שלו: "תומכי תמימים ליובאוויטש: תלמידיה, רישומים ביוגרפיים, שידוכים ונישואין". בתחילת דרכו היה מפרסם את מאמריו תחת שמות העט "אשר זך" ו"ישראל בער בערג".


בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לצוות העריכה של בטאון [[התמים (בית משיח)|התמים]].
בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לצוות העריכה של בטאון [[התמים (בית משיח)|התמים]].
שורה 15: שורה 15:
התחתן עם מרת לייקי יתומת ר' אליהו מיכאלשווילי מכפר חב"ד<ref>במזכרת מחגיגת האפשערנעש של בנו אליהו (שנקרא על שם הסבא) פרסם סקירה על תולדותיו של ר' אליהו - ממה ששמע אודותיו.</ref>.
התחתן עם מרת לייקי יתומת ר' אליהו מיכאלשווילי מכפר חב"ד<ref>במזכרת מחגיגת האפשערנעש של בנו אליהו (שנקרא על שם הסבא) פרסם סקירה על תולדותיו של ר' אליהו - ממה ששמע אודותיו.</ref>.


בשנת [[תשפ"א]] התחיל לפרסם יחד עם אחיו ר' [[שלמה ברדה]] את גליון 'מרחב', כתב עת לדברי ימי חסידות חב"ד, ובו מאמרים על תולדות חב"ד, רשימות זכרונות מאנשים שהיו בליובאוויטש, פרסום כתבים מרבותינו נשיאינו, ועוד. עד עתה יצאו ארבעה קבצים, כשברביעי -שיצא לאור במרחשוון תשפ"ג- פורסמו [בין היתר] למעלה ממאתים וחמישים [!!] מכתבים מאדמו"ר הריי"צ בפרסום ראשון, שאינם כלולים במסגרת האגרות קודש שלו, [רובם -] כיוון שאינם תוכניים.
בשנת [[תשפ"א]] התחיל לפרסם יחד עם אחיו ר' [[שלמה ברדה]] את גליון 'מרחב', כתב עת לדברי ימי חסידות חב"ד, ובו מאמרים על תולדות חב"ד, רשימות זכרונות מאנשים שהיו בליובאוויטש, פרסום כתבים מרבותינו נשיאינו, ועוד. עד עתה יצאו ארבעה קבצים.


בשנת תשפ"ב פרסם [בהוצאת מכון הספר של הרב [[אברהם אלאשוילי]], ובעזרתו של הרב אלאשוילי] את ספרו הראשון '[[הרז"א]]'.
בשנת תשפ"ב פרסם בהוצאת מכון הספר של הרב [[אברהם אלאשוילי]], ובעזרתו של הרב אלאשוילי את ספרו הראשון '[[הרז"א]]'.


מפרסם טורי מחקר והיסטוריה חסידית בבימות שונות, כשבהם: גליון '[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]]', קבצי [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה|הערות וביאורים -אהלי תורה]], ועוד.
מפרסם מאמרימחקר והיסטוריה חסידית בבימות שונות, כשבהם: גליון '[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]]', קבצי [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה|הערות וביאורים -אהלי תורה]], ועוד.


מתעד את תולדות בוגרי [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], כשבין היתר עמל להפריך את הטענה<ref>לסיכום הפולמוס, בלשונו של הרב ברדה- ראה מכתבו [תחת שם העט הרב אשר זך] למערכת היכל הבעל שם טוב, גליון מג ע' תסא ואילך.</ref> ש[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]], אבי של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], '''לא''' למד בתומכי תמימים בליובאוויטש.
התעסק בתיעוד את תולדות בוגרי [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], והיה שותף בפולמוס סביב <ref>לסיכום הפולמוס, בלשונו של הרב ברדה- ראה מכתבו [תחת שם העט הרב אשר זך] למערכת היכל הבעל שם טוב, גליון מג ע' תסא ואילך.</ref> הטענה על לימודיו של[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]], אבי של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בתומכי תמימים בליובאוויטש.


בשנת תשפ"ד התחיל לפרסם - יחד עם אחיו ר' שלמה- חוברות בשם 'גנזיא', בה מפרסם תיעודים רשומות וזכרונות הקשורים עם חסידות חב"ד בחוברות היוצאות לאור כמעט מידי שבוע{{הערה|1=ראו בפתח דבר לחוברת הראשונה: [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%90%2C%20%D7%90.pdf גנזיא חוברת א'].
בשנת תשפ"ד התחיל לפרסם - יחד עם אחיו ר' שלמה - חוברות בשם 'גנזיא', בה מפרסם תיעודים רשומות וזכרונות הקשורים עם חסידות חב"ד בחוברות היוצאות לאור כמעט מידי שבוע{{הערה|1=ראו בפתח דבר לחוברת הראשונה: [http://teshura.com/teshurapdf/גנזיא%2C%20א.pdf גנזיא חוברת א'].
לדרייוו המלא של קבצי גנזיא [מתעדכן] -https://drive.google.com/drive/folders/1Mf-4K560tWLWDZrFokSBngdXUrLLwimU?usp=gmail.}}. עד עתה יצאו לאור 50 חוברות. כאשר התוכן המתפרסם בחוברת עוסק בחסיד מסוים, נחלץ העורך לשרטט בקצרה -לרוב לראשונה- קיצור תולדות חייו של החסיד.
לדרייוו המלא של קבצי גנזיא [מתעדכן] -https://drive.google.com/drive/folders/1Mf-4K560tWLWDZrFokSBngdXUrLLwimU?usp=gmail.}}. עד עתה יצאו לאור 50 חוברות. כאשר התוכן המתפרסם בחוברת עוסק בחסיד מסוים, מפסם העורך לשרטט בקצרה - לרוב לראשונה - קיצור תולדות חייו של החסיד.


מאמריו עוסקים במגוון רחב מאוד של תחומים, כשבכולם ניכרת בקיאותו העצומה. בין מאמריו: תולדות ר' [[אברהם דוד לאוואוט]], זקנו של הרבי, בירור על תולדותיו של ר' [[יצחק משה מיאסי]], מאמר על חסידי אדמו"ר הריי"צ באיזורי ווילנא ווואהלין, ועוד ועוד.
==חיבוריו==
 
{{להשלים}}
בזמן האחרון מכין סקירה מקיפה ומסודרת (בסדר כרונולוגי) על [[רשימות הרבי הריי"צ|רשימות אדמו"ר הריי"צ]]. חלק נדפס כ[חלק מ]תשורה מאפשערניש לבנו. בין היתר נדפסו שם קטעים בפרסום ראשון מרשימות אדמו"ר הריי"צ.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 38: שורה 37:
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת ברדה]]
[[קטגוריה:משפחת ברדה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]