חב"דפדיה:פארבריינגען – הבדלי גרסאות

נעם (שיחה | תרומות)
ט"ו אלול: תגובה
נעם (שיחה | תרומות)
 
(9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 296: שורה 296:


:אולי אפשר ליצור [[פורטל:תומכי תמימים]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 15:24, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
:אולי אפשר ליצור [[פורטל:תומכי תמימים]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 15:24, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
::[[משתמש:משה דוד ח'|<bdi>משה דוד ח'</bdi>]] <small>•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]•</small> 19:37, 12 בפברואר 2026 (IST)
 
== בירור בדרך מצוותיך ==
 
ב[[דרך מצוותיך]], מצוות [[אמונה בה'|האמנת]] [[אלוקות]], אות ב, כתוב: {{ציטוטון|שיודע בבירור שמלובשת בכל רמ"ח איברי גופו שהרי מיד שיעלה ברצונו לנענע ברגלו תתנענע הרגל תומ"י בלי שיהוי ואיחור כלל ואילו הי' הנפש שורה במוחו ולבו לבד ומשם הי' הרצון נמשך ברגל ואז תתנענע הי' צ"ל שהיית זמן בה שיהי' סיפוק להילוך הרצון מן המוח ללב ואנחנו רואים היפך זה שבו באותה רגע שיעלה הרצון יהיה תנועת הרגל, מזה הוראה שהמחשבה ישנה ממש ברגל}}.
 
והנה אנו רואים היפך זה במדע, שרואים שיש שיהוי. הרי כשה' מזמן למקום שהזזת אליו את הרגל שולחן <small>(הרי לא הגיוני שהוא היה שם לפני זה)</small>, הכאב מגיע אחרי שניה (או קצת פחות, אבל עדיין יש שיהוי)
 
וכי יעלה על הדעת שההוכחה של [[הצ"צ]] היתה טעות? <small>•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]•</small> 00:14, 13 בפברואר 2026 (IST)
 
:ההשואה בין כח התנועה לרגש הכאב מעניינת, כי ע"פ המדע אכן שתי פעולות אלו תלויות במערכת העצבים (ולא עוד שמערכת העצבים שולטת בתנועת הגוף ע"י ודרך השרירים, משא"כ התחושה והכאב פועלים ע"י מערכת העצבים בלבד ללא ממוצע אחר).  בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 00:23, 13 בפברואר 2026 (IST)
::ואולי כיון שהכאב הוא גירוי חיצוני (בשונה מכח התנועה) ההשתהות המועטת שיש היא עד ל'''קליטת התחושה''' במערכת העצבים, ולא מהמערכת עצמה עד ל"נפש" (ולתחושה בכל הגוף), משא"כ כח התנועה שברגע א' ממש נמשך באיברי האדם.  בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 00:27, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::גם לתנועה, באמצעים אלקטרוניים אפשר לראות שיהוי בזמן בין הפקודה לפעולה. (נתתי את הכאב כדוגמה שאפשר לראות בעין)<small>•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]•</small> 00:55, 13 בפברואר 2026 (IST)
:@[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]],  לשאלתך ("והנה אנו רואים היפך זה במדע" וכו') התשובה נמצאת בדברי הרבי הצ"צ עצמם (ואדגיש המילים בכ"מ): "מיד שיעלה ברצונו ל'''נענע''' ברגלו '''תתנענע''' הרגל תומ"י בלי שיהוי ואיחור כלל" - הרבי אומר שהרצון של האדם יכול להחליט מתי לנענע את הרגל, אך לא אומר שהרצון הוא זה שמחליט מתי לחוש כאב ממכה ברגל... ''':-)'''
:<small>וענין נוסף: מה ששואל שע"י מכשירים טכנולוגים רואים שיהוי בזמן בין הפקודה לתנועה: אינני יודע אודות אלו מכשירים מתכוון, אך לדעתי, יתכן שהמכשיר עצמו מקרין את המראה של מה שהוא רואה באופן שאינו בדיוק כפי המציאות. כמו לדוגמא בהקרנה מקוטעת בשידור חי בזום. ''':-)'''</small> [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:51, י"ב באדר, ה'תשפ"ו 20:51, 1 במרץ 2026 (IST)
::[[משתמש:המכריז|א]]<nowiki/>ני שאלתי לא ספרא
::אי אפשר להגיד כך שזה טעות של המכשיר. מדובר על מכשירים מאוד רגישים. המדענים אומרים שיש מערכת עצבים (חפש במכלול את המונח) לא סתם. <small>•[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]•</small> 22:50, 1 במרץ 2026 (IST)