מזבח העולה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
קידוד קישורים, מיזוג הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מזבח העולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזבח העולה שבעזרה]] | [[קובץ:מזבח העולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזבח העולה שבעזרה]] | ||
'''מזבח העולה''' הוא אחד מהמבנים המרכזיים שהיו ב[[בית המקדש]], נקרא לעיתים '''מזבח החיצון''', '''מזבח אדמה''' או '''המזבח''' (ולעיתים כונה גם '''מזבח הנחושת''' על שם [[מזבח הנחושת|המזבח הראשון]]). המזבח שימש להקרבת [[קרבנות]], ל[[ניסוך היין]] ו{{קח|ניסוך|המים}} ועל דופנותיו [[זריקת הדם|זרקו את דם]] הקרבנות. | '''מזבח העולה''' הוא אחד מהמבנים המרכזיים שהיו ב[[בית המקדש]], נקרא לעיתים '''מזבח החיצון''', '''מזבח אדמה''' או '''המזבח''' (ולעיתים כונה גם '''מזבח הנחושת''' על שם [[מזבח הנחושת|המזבח הראשון]]). המזבח שימש להקרבת [[קרבנות]], ל[[ניסוך היין]] ו{{קח|ניסוך|המים}} ועל דופנותיו [[זריקת הדם|זרקו את דם]] הקרבנות. | ||
מיקום המזבח היה בדרום [[עזרת כהנים]] לפני ה[[היכל]], כשחלקו הצפוני נמצא מול פתח האולם וההיכל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=10 הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ו.]}}. מיקום זה | מיקום המזבח היה בדרום [[עזרת כהנים]] לפני ה[[היכל]], כשחלקו הצפוני נמצא מול פתח האולם וההיכל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=10 הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ו.]}}. מיקום זה הוא מדויק ביותר ואינו משתנה. | ||
==הציווי בתורה== | ==הציווי בתורה== | ||
| שורה 10: | שורה 9: | ||
וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים, [[חמש|חָמֵשׁ]] אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׁלשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ. | וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים, [[חמש|חָמֵשׁ]] אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׁלשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ. | ||
:וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל [[ארבע|אַרְבַּע]] פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו, וְצִפִּיתָ אֹתוֹ [[נחושת|נְחשֶׁת]]. | :וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל [[ארבע|אַרְבַּע]] פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו, וְצִפִּיתָ אֹתוֹ [[נחושת|נְחשֶׁת]]. | ||
:וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת | :וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחשֶׁת, וְעָשִׂיתָ עַל הָרֶשֶׁת [[ארבע|אַרְבַּע]] טַבְּעֹת נְחשֶׁת עַל [[ארבע|אַרְבַּע]] קְצוֹתָיו. | ||
:וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה, וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ. | :וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה, וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ. | ||
|מקור=[[ספר שמות]] פרק כז, פסוקים א-ב, ד-ה}} | |מקור=[[ספר שמות]] פרק כז, פסוקים א-ב, ד-ה}} | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
===במנין המצוות=== | ===במנין המצוות=== | ||
הרמב"ם אינו מונה במנין ה[[תרי"ג מצוות]] את בניית כלי המקדש. מכך הסיקו פרשני הרמב"ם כי לשיטתו - כפי שכתוב גם ב[[ספר החינוך]] - כי מצוות בניית כלי המקדש הם חלק ממצוות בניין הבית | הרמב"ם אינו מונה במנין ה[[תרי"ג מצוות]] את בניית כלי המקדש. מכך הסיקו פרשני הרמב"ם כי לשיטתו - כפי שכתוב גם ב[[ספר החינוך]] - כי מצוות בניית כלי המקדש הם חלק ממצוות בניין הבית{{הערה|מצווה צה.}}, אמנם [[הרמב"ן]] משיג על הרמב"ם וטוען שמצוות בניין הכלים אינם פרטים בבניין הבית אלא כל אחד מהם פרט במצוות שלהם מנורה במצוות הדלקת הנרות וכן המזבח במצוות הקרבנות, וגדר חיובם הוא כהכשר מצווה לאותם עבודות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=613 השגות הרמב"ן על ספר המצוות מצווה ל"ג].}}. אמנם בנוגע למזבח מסבירים הפרשנים כי לשיטת הרמב"ם שעיקר בניין הבית הוא להקריב קרבנות שוב יוצא שהמזבח הוא פרט בבניין הבית משום שבלעדיו יחסר כל תכליתו{{הערה|מנחת חינוך שם אות ח.}}. אולם שניהם בדעה אחת שאינו נמנה במניין המצוות. | ||
לעומתם הרב ירוחם פרעלא כותב כי לשיטת הרב סעדיה גאון בנין המזבח היא מצווה בפני עצמה. | לעומתם הרב ירוחם פרעלא כותב כי לשיטת הרב סעדיה גאון בנין המזבח היא מצווה בפני עצמה. | ||
| שורה 35: | שורה 34: | ||
===בבית המקדש הראשון=== | ===בבית המקדש הראשון=== | ||
[[שלמה המלך]] בעת בניין [[בית המקדש הראשון]] בנה מזבח גדול יותר מהמזבח במשכן. מזבח זה היה עשוי אבן{{הערה|1=ראה מסכת שבת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=55&format=pdf דף נה, א]: "ומזבח הנחושת מי הוה?!". ובמסכת זבחים דף נט, ב - ס, א.}}, עם זאת הוא מכונה "מזבח נחושת" בפסוק | [[שלמה המלך]] בעת בניין [[בית המקדש הראשון]] בנה מזבח גדול יותר מהמזבח במשכן. מזבח זה היה עשוי אבן{{הערה|1=ראה מסכת שבת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=55&format=pdf דף נה, א]: "ומזבח הנחושת מי הוה?!". ובמסכת זבחים דף נט, ב - ס, א.}}, עם זאת הוא מכונה "מזבח נחושת" בפסוק{{הערה|"וַיַּ֙עַשׂ֙ '''מִזְבַּ֣ח נְחֹ֔שֶׁת''' עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה רָחְבּ֑וֹ וְעֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ"(דברי הימים-ב ד, א).}}, משום שהוא נעשה כתחליף למזבח הנחושת שעשה משה במשכן{{הערה|1=ראה מצודת דוד ומלבי"ם שם רש"י במסכת שבת המובא להלן ובמסכת זבחים דף ס, א דיבור המתחיל "הכי קאמר וכו'" אמנם ראה גם רד"ק במלכים שם (בעת בניין הבית בנה מנחושת, ובעת חנוכת הבית הוסיף (לשיטה אחת בזבחים שם) מזבח אבנים).}}. אולם יש מפרשים שעל אף שעיקרו נעשה מאבנים היה גם מצופה בארזים המצופים נחושת ועל שם כך היה נקרא גם הוא "מזבח הנחושת"{{הערה|1=שלטי גבורים {{מקור}} הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51489&hilite=5287b723-602f-4319-be9c-1e6fe829c213&st=ויעש+מזבח+נחשת&pgnum=119 תורה שלמה לר"מ כשר].}}{{הערה|פירוש הרלב"ג מלכים-א פרק ח פסוק סד.}}. | ||
בספר דברי הימים מתואר שאורכו ורוחבו היו עשרים אמה, וגובהו - עשר אמות{{הערה|דברי הימים שם.}}, אולם חז"ל במשנה{{הערה|1=מסכת מידות פרק ג, משנה א.}} הסבירו כי שטח זה של עשרים אמה אינו מתייחס אלא למקום המערכה - השטח הפנוי למערכת האש שעל המזבח, בעוד שהשטח הכולל של המזבח היה עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה. | בספר דברי הימים מתואר שאורכו ורוחבו היו עשרים אמה, וגובהו - עשר אמות{{הערה|דברי הימים שם.}}, אולם חז"ל במשנה{{הערה|1=מסכת מידות פרק ג, משנה א.}} הסבירו כי שטח זה של עשרים אמה אינו מתייחס אלא למקום המערכה - השטח הפנוי למערכת האש שעל המזבח, בעוד שהשטח הכולל של המזבח היה עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה. | ||
| שורה 53: | שורה 52: | ||
==דיני המזבח== | ==דיני המזבח== | ||
===בניית המזבח=== | ===בניית המזבח=== | ||
נאמר בתורה{{הערה|שם=שמות}}: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי", מכאן למדו חז"ל{{הערה|מכילתא, זבחים נח, א.}}: שיבנו אותו מחובר לאדמה, שלא יבנוהו לא על גבי כיפין ולא על גבי מחילות | נאמר בתורה{{הערה|שם=שמות}}: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי", מכאן למדו חז"ל{{הערה|מכילתא, זבחים נח, א.}}: שיבנו אותו מחובר לאדמה, שלא יבנוהו לא על גבי כיפין ולא על גבי מחילות{{הערה|ונפסק להלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה יג.}}. | ||
מהפסוק{{הערה|שמות כ, כב.}}:"וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי" למדו חז"ל{{הערה|מכילתא}}, שמכאן החובה לבנותה מאבנים, אולם חובה זו חלה רק בהגיעם לארץ ישראל ובעת בנין בית המקדש{{הערה|פירוש [[הרמב"ן]] על הפסוק}}, ולשיטת רבי אליעזר בן יעקב מוזכר בתורה שלש פעמים המילה אבנים, לחייב כבר במשכן נוב וגבעון וכן במשכן שילה לבנות מזבח אבנים{{הערה|לשיטת [[הרמב"ן]] ייתכן שהוא רשות בלבד ואינו חובה רק עד בית המקדש}}. אמנם במשכן במדבר היה עשוי המזבח עצים ונחושת אותם מלאו אדמה{{הערה|שמות כז ח: "נבוב לוחות".}}, וסיבת הדבר היה כי במדבר טלטלו את המזבח לכן צוו לעשותו באופן המתאים{{הערה|רלב"ג על שמות כ"ז ח.}}. | מהפסוק{{הערה|שמות כ, כב.}}:"וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי" למדו חז"ל{{הערה|שם=מכילתא|מכילתא}}, שמכאן החובה לבנותה מאבנים, אולם חובה זו חלה רק בהגיעם לארץ ישראל ובעת בנין בית המקדש{{הערה|פירוש [[הרמב"ן]] על הפסוק}}, ולשיטת רבי אליעזר בן יעקב מוזכר בתורה שלש פעמים המילה אבנים, לחייב כבר במשכן נוב וגבעון וכן במשכן שילה לבנות מזבח אבנים{{הערה|לשיטת [[הרמב"ן]] ייתכן שהוא רשות בלבד ואינו חובה רק עד בית המקדש}}. אמנם במשכן במדבר היה עשוי המזבח עצים ונחושת אותם מלאו אדמה{{הערה|שמות כז ח: "נבוב לוחות".}}, וסיבת הדבר היה כי במדבר טלטלו את המזבח לכן צוו לעשותו באופן המתאים{{הערה|רלב"ג על שמות כ"ז ח.}}. | ||
אבני המזבח כשאר אבני בניין בית המקדש עליהם להיות שלמים וחלקים ולא פגומים, כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה ה[[צפרניים|ציפורן]] הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר{{הערה|דברים כז, ו.}}:"אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה'". מלבד זאת, מהפסוק: "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" למדו חז"ל{{הערה|מכילתא}}:כי כל אבן שנגע בה הברזל, אף על פי שלא נפגמה, למרות שכשרה לבניין שאר הבית, פסולה היא לבנין הכבש והמזבח, והבונה אותה במזבח לוקה | אבני המזבח כשאר אבני בניין בית המקדש עליהם להיות שלמים וחלקים ולא פגומים, כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה ה[[צפרניים|ציפורן]] הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר{{הערה|דברים כז, ו.}}:"אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה'". מלבד זאת, מהפסוק: "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" למדו חז"ל{{הערה|שם=מכילתא}}:כי כל אבן שנגע בה הברזל, אף על פי שלא נפגמה, למרות שכשרה לבניין שאר הבית, פסולה היא לבנין הכבש והמזבח, והבונה אותה במזבח לוקה{{הערה|1= הובאו בהלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7669 פרק א הלכה י"ג וי"ד]}}. ובשל כך היו מביאין אבני מזבח, מן בתולת הקרקע, חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה, ובנין ומוציאין ממנו האבנים{{הערה|משנה מדות פרק ג משנה ד.}}. או מן הים{{הערה|1=רמב"ם שם, תוספת סוכה סוף [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=49&format=pdf דיבור המתחיל שכל].}}. | ||
== מקום המזבח == | == מקום המזבח == | ||
את מקומו של המזבח קבעו - לפי הרמב"ם - שני גורמים עיקריים. א. להיותו עיקר הבית (לשיטת הרמב"ם וכמה מהראשונים{{הערה|מאירי כתובות קו, ב (בסופו).}}) מקומו נגזר ממקום הבית, שהוא בירושלים בהר המוריה, כדברי הפסוק{{הערה|דברי הימים-ב ג, א}}:"וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה.. אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי". | את מקומו של המזבח קבעו - לפי הרמב"ם - שני גורמים עיקריים. א. להיותו עיקר הבית (לשיטת הרמב"ם וכמה מהראשונים{{הערה|מאירי כתובות קו, ב (בסופו).}}) מקומו נגזר ממקום הבית, שהוא בירושלים בהר המוריה, כדברי הפסוק{{הערה|דברי הימים-ב ג, א}}:"וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה.. אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי". | ||
ב. הגדרת מקומו מצד עצמו - מקום המזבח נגזר מצד הגדרתו כמזבח, עוד מימי [[אדם הראשון]] שבנה במקום זה את המזבח ו[[קין]] ו[[הבל]] שהקריבו שם את קרבנותיהם, וכבר בתחילת הבריאה נקבע מקום זה לכפרת האדם, לכן מקום זה היה המקום שממנו נלקח העפר ונברא האדם. ולכן בכל הדורות במקום זה בנו את המזבח בימי [[נח]] ו[[אברהם אבינו]]. | ב. הגדרת מקומו מצד עצמו - מקום המזבח נגזר מצד הגדרתו כמזבח, עוד מימי [[אדם הראשון]] שבנה במקום זה את המזבח ו[[קין]] ו[[הבל]] שהקריבו שם את קרבנותיהם, וכבר בתחילת הבריאה נקבע מקום זה לכפרת האדם, לכן מקום זה היה המקום שממנו נלקח העפר ונברא האדם. ולכן בכל הדורות במקום זה בנו את המזבח בימי [[נח]] ו[[אברהם אבינו]]. | ||
ב[[רמב"ם]] מובא, כי מקום המזבח הוא מקום עתיק יומין בקדושתו | ב[[רמב"ם]] מובא, כי מקום המזבח הוא מקום עתיק יומין בקדושתו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 68.}}. | ||
== מדות המזבח == | == מדות המזבח == | ||
[[קובץ:המזבח.JPG|ממוזער|שמאל|המזבח עם הסבר מידות]] | [[קובץ:המזבח.JPG|ממוזער|שמאל|המזבח עם הסבר מידות]] | ||
| שורה 70: | שורה 69: | ||
לאחר גובה של אמה אחת, נהיה המזבח צר באמה אחת לכל צד, וממילא רוחבו התקצר ל30 אמות (כ15 מטר). השטח הרחב נקרא בשם [[יסוד המזבח]]. | לאחר גובה של אמה אחת, נהיה המזבח צר באמה אחת לכל צד, וממילא רוחבו התקצר ל30 אמות (כ15 מטר). השטח הרחב נקרא בשם [[יסוד המזבח]]. | ||
לאחר גובה של חמש אמות נוספות, נהיה המזבח צר בעוד אמה אחת מכל צד, וממילא רוחבו התקצר ל28 אמות (כ14 מטר). השטח הרחב יותר נקרא בשם | לאחר גובה של חמש אמות נוספות, נהיה המזבח צר בעוד אמה אחת מכל צד, וממילא רוחבו התקצר ל28 אמות (כ14 מטר). השטח הרחב יותר נקרא בשם | ||
"הסובב". | "הסובב". | ||
בגובה המזבח, היה שטח בן אמה אחת מכל צד, שהוא היה השטח הריק שבין קרנות המזבח. נמצא ששטח המזבח הפנוי היה רק 26 אמות על 26 אמות (כ13 מטר). | בגובה המזבח, היה שטח בן אמה אחת מכל צד, שהוא היה השטח הריק שבין קרנות המזבח. נמצא ששטח המזבח הפנוי היה רק 26 אמות על 26 אמות (כ13 מטר). | ||
אמה נוספת לכל צד, שימש לרגלי הכהנים בהליכתם על המזבח. נמצא שמקום המזבח הפנוי להקרבה, הנקרא בשם "המערכה" היה רק 24 אמות (12 מטר) | אמה נוספת לכל צד, שימש לרגלי הכהנים בהליכתם על המזבח. נמצא שמקום המזבח הפנוי להקרבה, הנקרא בשם "המערכה" היה רק 24 אמות (12 מטר){{הערה|הלכות בית הבחירה ל[[רמב"ם]] ב, ו-ח}}. | ||
=== דיוק במדות ומקום המזבח === | === דיוק במדות ומקום המזבח === | ||
מדות המזבח מכוונות ביותר, וצורתו ידועה איש מאיש, ומזבח שבנו בני הגולה ב[[בית המקדש השני]] כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה. | מדות המזבח מכוונות ביותר, וצורתו ידועה איש מאיש, ומזבח שבנו בני הגולה ב[[בית המקדש השני]] כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה. | ||
ושלשה [[נביא]]ים עלו עמהם מן הגולה, אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מדותיו, ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל ה[[קרבנות]] אף על פי שאין שם בית. | ושלשה [[נביא]]ים עלו עמהם מן הגולה, אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מדותיו, ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל ה[[קרבנות]] אף על פי שאין שם בית. | ||
המזבח נחלק לשלש חלקים: [[יסוד]], [[סובב]] ו[[מערכה]]. | המזבח נחלק לשלש חלקים: [[יסוד]], [[סובב]] ו[[מערכה]]. | ||
| שורה 88: | שורה 87: | ||
===רבובה=== | ===רבובה=== | ||
במערב [[כבש המזבח]] המזבח היה חלון קטן, אמה על אמה בשם "רבובה", ושם היו זורקים את פסולי [[קרבן חטאת|חטאת]] העוף | במערב [[כבש המזבח]] המזבח היה חלון קטן, אמה על אמה בשם "רבובה", ושם היו זורקים את פסולי [[קרבן חטאת|חטאת]] העוף{{הערה|1=כל הערך עד כאן נלקח מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30073 חב"ד אינפו]}}. | ||
==בפנימיות התורה== | ==בפנימיות התורה== | ||
דרגתו של המזבח בעולמות היא ב[[ספירת המלכות]]{{הערה|ראה [[זהר]] {{קח|פרשת|אמור}} קה, א ובאוה"ח שם. פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק יג מערכת מזבח. מאורי אור מערכת מזבח סעיף נ"ד.}}, וכפי שישנם ב' שלבים ב[[עבודת הבירורים]]: בירור ראשון - העלאה, ובירור שני - זיכוך, אשר נעשים על ידי [[ספירת המלכות]] ו{{קח|ספירת|היסוד}}; כן הוא גם במזבח: המזבח מסמל את הכוח ל[[בירור התחתון]], והוא זה העושה את הבירור הראשון - העלאה מהקליפות אל מקום הקדושה. ולאחר מכן ה[[כהנים]] הם העושים את הבירור השני - לברר את הרע הנעלם. | דרגתו של המזבח בעולמות היא ב[[ספירת המלכות]]{{הערה|ראה [[זהר]] {{קח|פרשת|אמור}} קה, א ובאוה"ח שם. פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק יג מערכת מזבח. מאורי אור מערכת מזבח סעיף נ"ד.}}, וכפי שישנם ב' שלבים ב[[עבודת הבירורים]]: בירור ראשון - העלאה, ובירור שני - זיכוך, אשר נעשים על ידי [[ספירת המלכות]] ו{{קח|ספירת|היסוד}}; כן הוא גם במזבח: המזבח מסמל את הכוח ל[[בירור התחתון]], והוא זה העושה את הבירור הראשון - העלאה מהקליפות אל מקום הקדושה. ולאחר מכן ה[[כהנים]] הם העושים את הבירור השני - לברר את הרע הנעלם. | ||
המזבח נקרא [[אשה]]{{הערה|שם=אשה|פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק א מערכת אשה. מאורי אור מערכת אשה אות קכח וביאיר נתיב שם. [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]] [[תקס"ד]] עמ' נו.}}, וכפי שהאשה עומדת בתשוקה לבעלה (כמו שכתוב "ואל אישך תשוקתך"{{הערה|{{קח|פרשת|בראשית}} ג, טז.}}), כך גם המזבח ([[ספירת המלכות]]) עומד בצמאון ל'בעל' ([[ז"א]]). דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהמילים 'איש' ו'אשה' נקראים גם 'אש יו"ד' ו'אש ה"א'{{הערה|ראה {{קח|מסכת|סוטה}} יז, א. [[זהר]] בראשית מח, ב. ראה גם [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]] {{קח|פרשת|נח}} ז, ב | המזבח נקרא [[אשה]]{{הערה|שם=אשה|פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק א מערכת אשה. מאורי אור מערכת אשה אות קכח וביאיר נתיב שם. [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]] [[תקס"ד]] עמ' נו.}}, וכפי שהאשה עומדת בתשוקה לבעלה (כמו שכתוב "ואל אישך תשוקתך"{{הערה|{{קח|פרשת|בראשית}} ג, טז.}}), כך גם המזבח ([[ספירת המלכות]]) עומד בצמאון ל'בעל' ([[ז"א]]). דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהמילים 'איש' ו'אשה' נקראים גם 'אש יו"ד' ו'אש ה"א'{{הערה|ראה {{קח|מסכת|סוטה}} יז, א. [[זהר]] בראשית מח, ב. ראה גם [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]] {{קח|פרשת|נח}} ז, ב{{הערה|שם=אשה}}.}} - שהמזבח עומד בתשוקה ובאש העולה מלמטה למעלה, ו[[הקב"ה]] נענה לתשוקה זו וממשיך את האש שלמעלה{{הערה|ראה תורת כהנים {{קח|פרשת|ויקרא}} א, ז. [[מסכת עירובין]] סג, א. [[מסכת יומא]] כא, ב.}}. | ||
ולכן גם נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] צ, ב.}} ש"כל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, שנאמר{{הערה|{{קח|ספר|מלאכי}} ב, יג.}}: "וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' .. על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך". | ולכן גם נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] צ, ב.}} ש"כל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, שנאמר{{הערה|{{קח|ספר|מלאכי}} ב, יג.}}: "וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' .. על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך". | ||
'''עניינו בעבודת ה'''' ראו בערך [[לב#פנימיות וחיצוניות|חיצוניות הלב]]. | '''עניינו בעבודת ה'''' ראו בערך [[לב#פנימיות וחיצוניות|חיצוניות הלב]]. | ||
אש המזבח רומזת על עבודת השם בדרך של [[אהבה כרשפי אש]]{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק כ"ג עמוד 121, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד}}. | אש המזבח רומזת על עבודת השם בדרך של [[אהבה כרשפי אש]]{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק כ"ג עמוד 121, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד}}. | ||
=== ענין המזבח === | === ענין המזבח === | ||
ענינו של מזבח הוא שעליו הקריבו את החלב והדם - דהיינו החלקים המובחרים - של הקרבן. | ענינו של מזבח הוא שעליו הקריבו את החלב והדם - דהיינו החלקים המובחרים - של הקרבן. | ||
ועל פי הידוע שבשעת הקרבת הקרבן היו צריכים לחשוב שכל הענינים הנעשים ב[[בהמה]] היו צריכים להעשות באדם המקריב, הרי מובן, שענין המזבח בעבודה בנפש האדם הוא - שעבוד כחותיו הנעלים, כמו השכל, לאלקות | ועל פי הידוע שבשעת הקרבת הקרבן היו צריכים לחשוב שכל הענינים הנעשים ב[[בהמה]] היו צריכים להעשות באדם המקריב, הרי מובן, שענין המזבח בעבודה בנפש האדם הוא - שעבוד כחותיו הנעלים, כמו השכל, לאלקות{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/6/25&search=ניסוך+המים תורת מנחם]}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||