ספר חבקוק – הבדלי גרסאות

*{{ציטוטון|גם אם יתמהמה בוא יבוא}} – מקור: ״{{ציטוטון|אִם-יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ג}}}} - הוא יגיע בוודאות, גם אם יאחר. מצוטט ומופיע אצל [[רמב"ם|הרמב״ם]]: {{ציטוטון|אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם}} ([[s:י"ג עיקרים|הרמב"ם, י״ג עיקרים]]).

{{ציטוט|תוכן=ואמר רב אילעא בר יברכיה: "אלמלא תפלתו של חבקוק, היו שני תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ([[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]]: משום עוני), ועוסקין בתורה."|מקור={{בבלי|סוטה|מט|א}}}}

{{ציטוט|תוכן=דרש [[רבי שמלאי]]: 'שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה'... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה' ([[S:חבקוק ב ד|חבקוק ב', ד']])|מקור={{בבלי|מכות|כד}}}}

{{ציטוט|תוכן=רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעְנִיּוֹת, אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם '''וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה''' יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה. וְעָנַה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר לוֹ יְשַׁעְיָה עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַ'''חֲבַקוּק הַנָּבִיא''' לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַּקֵּק אֵלֶיךָ, וְאָמְרוּ כְּלָבִים כְּתִיב בָּהֶם וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם, שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסֶפֶר תּוֹרָה, עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּמַה שֶׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ: בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַיִם הַלְלוּיָּה. בָּרוּךְ יְיָ אֶלֹהִים אֶלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וִימָלֵּא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:

|מקור=[[פרק שירה]] בסופו}}

על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" (ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט|תוכן=[[תנא דבי אליהו|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.|מקור={{בבלי|נדה|עג}}}}

וְזֹאת הִיא הַשְּׁאֵלָה, שֶׁשָּׁאַל בּוֹ חַבַּקוּק הַנָּבִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַמַר לְפָנָיו; רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִי שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה הַרְבֵּה, וּמִי שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה קִימֶעַא, יִהְיֶה מַאוֹר פְּנֵיהֶם שַׁוִין כְּאֶחָד בְּמַאוֹר פָּנִים לָעוֹלָם הַבָּא? וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; לַאו!! אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַּרְכּוֹ, וְעַל שֶׁעָמַד חַבַּקוּק וּדִּיבֵּר דְּבָרִים יְתֵּרִים, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַמִּידּוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה אֲבִי הַחֹכְמַה וְאֲבִי הַנְּבִיאִים, וְהֶרְאָה לוֹ, מֹאזְנֵי צֶדֶק, וְאַבְנֵי צֶדֶק, וְאֵפַת צֶדֶק, וְהִין צֶדֶק, שֶׁנֶּאֱמַר (חַבַּקוּק פרק ג' פסוק ב'); בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר, אַף בְּרֹגֶז שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַקַדוֹשׁ בַּרוּךְ הוּא, רַחֲמִים יִזְכֹּר! וְכֵן יִהְיֶה הַ[[שמש|שֶּׁמֶשׁ]] נַחַתּ רוּחַ וְתַעֲנוּג גָּדוֹל לַצַּדִּיקִים לִימוֹת בֶּן דָּוִד וְלַעוֹלַם הַבַּא |מקור={{תנא דבי אליהו|פרק יב}}}}