יצחק מישולובין – הבדלי גרסאות

תולדות חיים: הגדרת סאמארקאנד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע"ז]]
[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| ר׳ יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במנין הרבי, תשע"ז]]
ר׳ ''יצחק (איטשע) מישולובין''' (יליד שנת [[תש"ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת"ם]] ומנהל חנות היודאיקה "מרכז סת"ם" בשכונה.
ר׳ יצחק (איטשע) מישולובין (יליד שנת [[תש"ה]]), הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת"ם]] ומנהל חנות היודאיקה "מרכז סת"ם" בשכונה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י"ב בטבת]] [[תש"ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בשנת [[תשכ"ט]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל [[הרבי]], ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].
ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י"ב בטבת]] [[תש"ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בכ״ח אדר [[תשכ"ט]] הצליחה משפחתו לצאת מברית המועצות ולעלות לארץ ישראל (באותו מטוס עם ר׳ דוד ליב חן ובניו), והגיעו לארץ הקודש בכ״ט אדר תשכ״ט. בעצת התמים שמואל חיים פראנקל והשתתפות בההתוועדות עם ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, ובסיוע עסקני אנ״ש (הר״ש מיידאנטשיק, ר׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער) נסע ר׳ יצחק ללמוד אצל [[הרבי]], ובי״ב ניסן כבר היה אצל הרבי , ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].


התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער, והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].
התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], וחומש ורש״י למד אצל ר' [[חיים אברהם דוכמן]] (שהתחנך 17 שנה אצל זקנו ר׳ מרדכי יואל), וגמרא אצל הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער; והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ור' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].
[[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]]
[[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].
עוד בהיותו בסאמארקאנד תחת שעבוד הקאמאניסטען שלח מכתב להרבי בו הוא מבקש  עצה עבור [[עבודת התפילה]], מה לעשות שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ"ח], באתר מפתח}}, הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.


אחרי שיצא מהמדינה ההיא והגיע לבית חיינו, [[נישואין|נשא]] את פרידה בת ר' [[לוי יצחק שפירא]].
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ"ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.


הרב מישולובין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר"י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור ברמב״ם היומי ובשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]] (את השיעור היומי בהרמב״ם היה ר׳ מרדכי גוראריה (רבה של חברה ש״ס) מוסר שנים רבות). אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.
ביום ד׳ י״א תמוז תש״ל, [[נישואין|נשא]] את פראדיל בת ר' [[לוי יצחק שפירא]]; וסעודת החתונה היתה בליל י״ב תמוז תש״ל, והיתה התוועדות חסידית סוערת.
 
הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר"י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.


ר' יצחק הוא סופר סת"ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.
ר' יצחק הוא סופר סת"ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.


ר' יצחק הוא אחד משפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.
ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.


===היציאה מרוסיא===
===היציאה מברית המועצות===
בשנת [[תשכ"ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל.}}. ר׳ יצחק נתקל בבעיה מכיון שלא שירת בצבא ברית המועצות (למרות שבתור יליד תש״ה היה מחוייב גיוס לצבא בהגיעו לשנתו הי״ח), אך לבסוף התירו את יציאתו מהמדינה ההיא כאשר נסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.
בשנת [[תשכ"ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל.}}; בחודש שבט תשכ״ט קיבל ר׳ מיכאל גרשון מישולאבין (אחי ר׳ יצחק) ומשפחתו היתר יציאה מהמדינה ההיא (בעקבות דרישה לאיחוד משפחות מחותנו ר׳ אהרן חזן שעלה לארץ הקודש), ובחודש אדר קיבל ר׳ אליעזר מישולאבין היתר יציאה באופן נסי.


===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===
===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===
ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתו היו [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] שלקח אתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.
ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתם היה ארגז של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]], שבהשתדלות ר׳ מאטל קאזלינער אספו אותם התמים יצחק מישולאבין ואברך הת׳ הלל זאלצמאן ברחבי ברית המועצות (באקו, אלמא-אטא (שם התארח ר׳ יצחק אצל ר׳ יוסף נימויטין, והתוועד עם ר׳ הלל ליבעראוו (אחיו הגדול של ר׳ סעדי׳ שלמד עם חאטשע פייגין בליובאוויטש) ורשם מעשיות ששמע ממנו), וכותאיס, ומקומות נוספים), כולל גם ביכלאך אחדים של הנחות ממאמרי [[אדמו"ר הזקן]] ומאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] (ובתוכם הי׳ בוך אחד שנרשם על דף השער בידי מישהו: מאדמו״ר הזקן או מבנו), שלקח יצחק אתו על מנת להביאם אל [[הרבי]].  
 
לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך חנות לממכר מאכלים ומשקאות של החסיד שלמה היצהרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס החלו לשאול אותו על כל הפריטים שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.


כשהגיע ל[[כפר חב"ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.
כשהגיע ל[[כפר חב"ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], והתמים שמואל חיים פראנקעל יעץ לו לא להתעכב כלל ואחרי השתתפות בהתוועדות של ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, סידרו לו עסקני אנ״ש הר״ש מיידאנטשיק ור׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ובי״ב זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.
[[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]
[[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' מיכאל גרשון אצל הרבי]
ב[[ליל הסדר]] בשנה ההיא הזכיר ה[[רש"ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר: משולובין. ומיד נתנו לו התמימים שעמדו שם לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.
ב[[ליל הסדר]] תשכ״ט הזדרזו התמימים לסיים את הסר שלהם כדי שיוכלו להיות נוכחים בהסדר שנערך בדירת כ״ק אדמו״ר הריי״צ. ר׳ יצחק מישולאבין עמד ליד החלון, ובאמצע הסעודה הזכיר ה[[רש"ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיא, והרבי אמר: מישולאבין. התמימים שעמדו שם נתנו לו לגשת אל הרבי, ובחצי השני של הסדר (ברכת המזון והמשך קריאת ההלל, הלל הגדול ו׳נשמת כל חי׳) עמד ר׳ יצחק ליד הרבי.


כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ"ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.
כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ"ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.


לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.
בתשרי כאשר ביקר ר׳ נחום טרעבניק אצל הרבי בתשרי, הזמין אותו ר׳ אברהם שמואל לוין, מזכיר אגודת הרבנים לבקר אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], ור׳ יצחק מישולאבין שהיה אז אברך התלווה אליו. בתשריתשל״ב נסעו כמה מהתמימים להרב פיינשטיין, ביניהם התמים יעקב נאטיק (בנו של ר׳ שמואל קריסלאווער), ודיברו אתו בלימוד; והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.


==משפחתו==
==משפחתו==