התפילה ב-770 – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
מיקוף למספרים ולעז, הסרת קישורים עודפים
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 32: שורה 32:
ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל{{הערה|סוכה לב סוף ע"ב.}} מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}}
ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל{{הערה|סוכה לב סוף ע"ב.}} מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}}


כמו כן, הרבי הסכים עם מה שנהגו ב[[צפת]] לעשות [[ברכת כהנים]] רק ב[[תפילת מוסף]] של [[יום טוב]], כי כך נהוג ב-770{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes ראה מה שדן בזה ב[[פרד"ס חב"ד]] גליון ט"ו, ט"ז, יז.]}}.
כמו כן, הרבי הסכים עם מה שנהגו ב[[צפת]] לעשות [[ברכת כהנים]] רק ב[[תפילת מוסף]] של [[יום טוב]], כי כך נהוג ב-770{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes ראה מה שדן בזה בפרד"ס חב"ד גליון ט"ו, ט"ז, יז.]}}.


==השתתפות הרבי בתפילות==
==השתתפות הרבי בתפילות==
שורה 94: שורה 94:


בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}.
בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}.
- השביל מתחיל 5 דק' לפני תפילה ובו שרים יחי במנגינת [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|חיילי אדוננו]]
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}.
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}.
שורה 104: שורה 106:
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב-6:45.}}, וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30.
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב-6:45.}}, וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30.
:בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]].
:בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]].
- לאחר התפילה בשביל יציאה שרים יחי במנגינת [[ישישו וישמחו (ניגון)|ישישו וישמחו]]


==תפילת שבת==
==תפילת שבת==
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. בשנים האחרונות המניין מתקיים כרגיל בשעה 3:15 בזאל הגדול.
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. בשנים האחרונות המניין מתקיים כרגיל בשעה 3:15 בזאל הגדול.
===קבלת שבת===
===קבלת שבת===
[[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ25–29 דקות לאחר ה[[שקיעה]].
[[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ־25–29 דקות לאחר ה[[שקיעה]].


הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], וכך נהוג עד היום{{מקור}}.
הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], כיום בלכה דודי ב־770 מושר הפיוט עם מנגינת [[והוא גואלנו]] ובלא תבושי מוחלף למנגינת "יחי אדונינו" (חילי אדונינו).


לעיתים מעודד הרבי את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה.
לעיתים מעודד הרבי את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה.
שורה 159: שורה 162:
קודם תקיעת שופר נוהגים (החל משנת [[תשנ"ה]]) לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי.
קודם תקיעת שופר נוהגים (החל משנת [[תשנ"ה]]) לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי.


בשנת [[תשנ"ג]] לפני התקיעות, הכריז הרב [[יואל כהן]], שהיות וב[[ראש השנה]] יש את ענין [[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|הכתרת]] [[הקדוש ברוך הוא]] למלך, ממילא מובן שזהו הזמן להכריז על [[קבלת המלכות]] של [[משיח צדקנו]], וכל הקהל הכריז [[יחי אדוננו]] שלוש פעמים{{הערה|יומן "בית רבינו שבבבל" [https://drive.google.com/file/d/1LqTj2eUdpFQ13plfs2SFIgLKdPDa1izQ/view מספר 15].}}. בשנת [[תשנ"ה]] הכריז זאת בבכיות הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]], אך לפני התפילה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1DoS2xOHg7fXNFRSYke8yeOyY4Wn9buO6/view?usp=sharing גיליון מספר 7] עמוד 32.}}. החל משנת [[תשנ"ה]], מידי שנה{{הערה|מלבד שנות [[תשנ"ה]] ו[[תשפ"א]] בהן הכריז הרב [[נחמן שפירא]], ושנות [[תשנ"ח]] ו[[תשנ"ט]] שהכריז הרב ליפסקר.}} הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]] מקריא בקול רם מתוך שיחת [[דבר מלכות ערב ראש השנה|שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב]]{{הערה|ההקראה היא מהשיחה במקורה ב[[אידיש]], כאן ב[[תרגום]] ל[[עברית]].}}: {{ציטוטון|שייכות של יום הדין ד[[ראש השנה]] עם [[הגאולה]] ("והצילו העדה") מודגשת גם בכך שבראש השנה היא העבודה ד[[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|קבלת מלכותו]] יתברך, למלאות בקשתו של הקב"ה "תמליכוני עליכם" [כמו שאומרת הגמרא ב[[תלמוד בבלי]], שקשור עם [[גלות]], "במחשכים הושיבני"], אשר מלכותו יתברך קשורה ומתגלה בשלימותה ע"י [[מלך המשיח|דוד מלכא משיחא]] (שענינו [[ספירת המלכות]])}}, ומסיים בהכרזת [[יחי אדוננו]], שמהותה [[קבלת המלכות]] של [[מלך המשיח]].
בשנת [[תשנ"ג]] לפני התקיעות, הכריז הרב [[יואל כהן]], שהיות וב[[ראש השנה]] יש את ענין [[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|הכתרת]] [[הקדוש ברוך הוא]] למלך, ממילא מובן שזהו הזמן להכריז על [[קבלת המלכות]] של [[משיח צדקנו]], וכל הקהל הכריז [[יחי אדוננו]] שלוש פעמים{{הערה|יומן "בית רבינו שבבבל" [https://drive.google.com/file/d/1LqTj2eUdpFQ13plfs2SFIgLKdPDa1izQ/view מספר 15].}}. בשנת [[תשנ"ה]] הכריז זאת בבכיות הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]], אך לפני התפילה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1DoS2xOHg7fXNFRSYke8yeOyY4Wn9buO6/view?usp=sharing גיליון מספר 7] עמוד 32.}}. החל משנת תשנ"ה, מידי שנה{{הערה|מלבד שנות [[תשנ"ה]] ו[[תשפ"א]] בהן הכריז הרב [[נחמן שפירא]], ושנות [[תשנ"ח]] ו[[תשנ"ט]] שהכריז הרב ליפסקר.}} הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]] מקריא בקול רם מתוך שיחת [[דבר מלכות ערב ראש השנה|שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב]]{{הערה|ההקראה היא מהשיחה במקורה ב[[אידיש]], כאן ב[[תרגום]] ל[[עברית]].}}: {{ציטוטון|שייכות של יום הדין ד[[ראש השנה]] עם [[הגאולה]] ("והצילו העדה") מודגשת גם בכך שבראש השנה היא העבודה ד[[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|קבלת מלכותו]] יתברך, למלאות בקשתו של הקב"ה "תמליכוני עליכם" [כמו שאומרת הגמרא ב[[תלמוד בבלי]], שקשור עם [[גלות]], "במחשכים הושיבני"], אשר מלכותו יתברך קשורה ומתגלה בשלימותה ע"י [[מלך המשיח|דוד מלכא משיחא]] (שענינו [[ספירת המלכות]])}}, ומסיים בהכרזת [[יחי אדוננו]], שמהותה [[קבלת המלכות]] של [[מלך המשיח]].


===בעלי תפילה בימים נוראים===
===בעלי תפילה בימים נוראים===
שורה 211: שורה 214:
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}}
בבית הכנסת [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[ספר תורה|ספרי תורה]] מיוחדים כגון [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. ועוד.
בבית הכנסת [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[ספר תורה|ספרי תורה]] מיוחדים כגון [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. ועוד.
כדי לחסוך מזמן ציבור המתפללים, פסקו רבני [[בית דין צדק קראון הייטס]] שכל מתפלל ראשי לערוך בעצמו אמירת [[מי שברך לרפואה]] על יד בימת הקריאה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70175  770 כל אחד יכול לערוך בעצמו "מי שברך] כ תמוז התשע"ב (10.07.2012) {{אינפו}}}}.


==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת==
==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת==