שלמה מטוסוב – הבדלי גרסאות

 

הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]]. בצעירותו שימש סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה. הקים מוסדות חב"דיים בכשבעים ערים וכפרים ברחבי מרוקו{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}.

הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]].  

באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}.  

למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}.  

ב[[טשקנט]] התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר ל[[סמרקנד]], כדי לנהל את [[ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]] וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל - הרב מטוסוב כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות וכפי שסוכם באותה תקופה למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}.

לאחר המלחמה יצא את [[ברית המועצות]] דרך העיר לבוב עם תעודות אזרח פולין על שם "דוד בירנבוים" וזאת טרם החלה ה[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] של חסידי חב"ד, והגיע למחנה העקורים ב[[פוקינג]], שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב [[ניסן נמנוב]].  

בארכיון ישנה מחברת בה תיעד יומן-מסע של חסידי חב"ד במחנה העקורים פוקינג ובו הרב מטוסוב העלה על הכתב כל תזוזה בפוקינג מהתקופה בה החלו לעזוב ל[[צרפת]] ובמשך למעלה משנה. ביומן מתועדים נושאים רבים כגון:  

 

*מכתבים שנשלחו אל [[אדמו"ר הריי"צ]], אגרות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]

*מענות [[הרבי]]

מסתבר כי מחברת זו נועדה ברובה לצורך דיווח השוטף אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ואל חתנו, [[הרבי]] על כל פרט ופרט במהלך התיישבותם של החסידים אחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאתם מרוסיה]]. תמליל וצילומי יומן-המסע מפורסמים בספר [[היציאה מרוסיה (ספר)|היציאה מרוסיה]] בו מתועדים חיי החסידים בתקופת היציאה מרוסיה ומחנות העקורים. בספר התפרסמו כ-200 תמונות נדירות המתעדות את חיי החסידים בזמן הבריחה, ובזמן שהותן במחנות. את הספר חיברו בנו הרב [[אליהו מטוסוב]] יחד עם הרב [[שניאור זלמן ברגר]].

בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.

כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}.  

קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא ל[[קזבלנקה]], עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.

במסגרת מוסדות אלו בערי מרוקו, פעלו שלוחים רבים לצד הרב מטוסוב ובהם: הרב [[מיכאל ליפסקר]], הרב [[ניסן פינסון]], הרב [[שלום איידלמן]], הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[עזריאל חייקין]], הרב [[סעדיה ליברוב]] ועוד.  

כאשר במהלך השנים היו שערערו על סמכותו כמנהל יחיד של כלל מוסדות חב"ד במרוקו, הבהיר הרבי באגרות ומענות כי הרב מטוסוב הוא המנהל לבדו ואין שני מלכים בכתר אחד.  

הקים מוסדות חב"דיים בלמעלה משבעים ערים עיירות וכפרים ברחבי מרוקו{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}.

*רכישת ושכירת מבנים  

בתוקף היותו מנהל, שמר מכל משמר על סדר וקפדנות בכל דבר וענין. כך ניהל התכתבויות מפורטות עם כלל השלוחים ומנהלי מוסדות. ואת תמצית הדוחות שלח לרבי ואת המענות שקיבל העביר ליעדן. וכך במשך עשרות שנים. {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]],  

'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא.  

'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר.  

הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.

קשר קרוב נוצר בין הרב מטוסוב לבין הבבא סאלי והבבא מאיר. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות.  

* מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד ([[פטרבורג]]) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע"א]].  

* הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]].

* הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].

*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]'''

[[קטגוריה: אישים במוסקבה]]

[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]