אברהם דוד לאוואוט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]]
-הרב '''אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט''' ([[תקע"ז]] - [[י"ז אדר]] [[תר"נ]]) היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראָמאַנאָווקאָ שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].
+הרב '''אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט''' ([[תקע"ז]] - [[י"ז אדר]] [[תר"נ]]) היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראָמאַנאָווקאָ שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].
 על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: "הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו"{{הערה|תולדות ר' אברהם דוד שנכתבו על ידי נכד נכדו -[[הרבי]] ונדפסו לאחר הקדמתו לספר [[קב נקי]], ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]]. נדפס גם בקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]}}.
 ==תולדות חיים==
-אַבְרָהָם דָוִד נולד בשנת [[תקע"ז]] בפּאָלאָצק, לאביו ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט, [שנפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]], ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו) [שנפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]]. עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות.
+אַבְרָהָם דָוִד נולד בשנת [[תקע"ז]] בפּאָלאָצק, לאביו ר' [[יהודה לייב לאוואוט|יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט]], [שנפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]], ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו) [שנפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]]. עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות.
 ֶזוגתו (בזיווג ראשון): הרבנית אסתר בת ר׳ ליב [שנולדה בשנת תקע״ח או חורף תקע״ט].
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ"ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ"ה שנים). ובקיץ תר"א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי"ט תמוז תר"א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841” (י"ט תמוז תר"א), וכן “רשימת המשלוח השני…” מיום הנ"ל [נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”]. אחרי תשרי תר"ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.
-עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים  כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובי״ז מרחשון תר״ו נתמנה באופן רשמי לרב הקאלאניע ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.
+עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים  כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובט״ו מרחשון תר״ו קיבל הרב לאוואוט אישור ממועצת העיר ראמאנאווקא לרבנות ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.
 במשך שנות רבנותו כתב הרב לָאוואוּט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא). כמו כן ערך את ה"פסקי פרי מגדים" שנדפס לאחרונה.
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
+אודות ביקורו בליובאוויטש אצל אדמו״ר הצמח צדק בשנת תר״ו, כותב הרב לָאוואוּט בהסכמתו מיום ו׳ עש״ק פ׳ ויצא תרמ״ה על הספר ׳פלח הרמון׳ מאת הרב הלל מפאריטש על ספר בראשית:
-אודות ביקורו בליובאוויטש אצל אדמו״ר הצמח צדק בשנת תר״ו, כותב הרב לָאוואוּט בהסכמתו מיום ו׳ עש״ק פ׳ ויצא תרמ״ה על הספר ׳פלח הרמון׳ מאת הרב הלל מפאריטש על ספר בראשית:
 ״בשנת תר״ו זכיתי לבקש את אדמו״ר ז״ל שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכך ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות, וב״ה אשר נכנסו דברי באזניו והבטיחני להוציא הדבר לפועל״.
@@ שורה 30: / שורה 29: @@
 והרבי כותב בתולדות חייו של הרב לאוואוט שפירסם בראש ההוצאה החדשה של הספר ״קב נקי״: ״הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצוה״.
+והרב לאוואוט שאל מאת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בקיץ תר"ט: איש א' מתושבי פה ק' ראמאנאווקא נשא גרושה מק' הר שפר, ולערך שני חדשים אחר החופה ע"י איזה סיבה בא לידי המעב"ד [=המעשה בית דין] שלה שהיו בהר שפר, ומצאתי בו שני דברים שאין ביד להכשיר אפי' בדיעבד ... והנה בשנה העברה בירח מנחם אב תיכף כשנתוועד לי הענין באריכות שאלה.. אך מאז ועד אתה לא זכיתי לתשובה והנה בחורף הלז דברי עם המסדר [גט] ואמר שמסתמא אמרה לו האשה כן קודם כתיבת הגט..
+השאלה נדפסה ביחד עם תשובה ארוכה מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק  בשו"ת צמח צדק חלק אבן העזר סימן ר, ומסקנת הצמח צדק: 'אם יסכימו עמי הרבנים דסביבותיכם והרב הג' דק' זלאטפאליע אשר היה שאלה זו אצלו כנרה ממכתב רו"מ הנני נמנה עמהם להתירה לישב עם בעלה בטח.
+[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]
-ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]
+העיירה [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] הוקמה בשנת תקמ״ט על גדות הנהר באָג, ומייסד הקהילה היהודית שם (בשנת תקע״א?) היה שלמה ישעיה רפאלאוויטש, קבלן שעסק בבניית אוניות, ובית הכנסת נבנה שם בשנת תקפ״ב. והרב אפרים זלמן ראָזומנע, חסיד חב"ד מסמילא (שהחזיק באמתחתו העתקות מאמרי דא"ח של אדמו"ר הזקן, והנחת אדמו"ר האמצעי מהדרוש נשא את ראש בני גרשון שאמר אדמו"ר הזקן בזלאבין בשבת פרשת נשא תקס"ז, שנעתקה על ידי הרב ראזומנע בסמילא בשנת תק"ע, נדפסה מהעתקתו בספרו הר אפרים שיצא לאור בשנת תרנ"ז ע"י בנו), שהוסמך לרבנות ע"י הרב יעקב מסמילא, נתמנה לרבם של בית הכנסת שהוקמה עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]].
-בי״ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת  [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] להמושל הצבאי שבגלל מחלת הרב אפרים זלמן ראָזומנע שנתמנה לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל  [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]) [החל משנת תקע״א], הזמין הרב ראָזומנע את הרב לָאוואוּט לשמש במקומו ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], ונתקבלה אישורו של המושל הצבאי.
+אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' אלכסנדר סענדער רפאלאוויטש שהיה אף הוא קבלן בניית אניות. בסוף חורף תרי"ד נחלה הרב ראזומנע והוסיפו לו את השם: חיים, ובי"ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] להמושל הצבאי: "הרב חיים ראזומנע שמונה לתפקידו עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], חולה.. ולכן הזמין ראָזומנע את רב המושבה ראמאנאווקע, אברהם לָאוואוּט, ומבקש לאפשר ללָאוואוּט לקיים טכסים שנקבעו ע"י הדת היהודית"; והמושל הצבאי אישר את ההתמנות הזאת. בכל חודש היה הרב לָאוואוּט שוהה שלשה  שבועות בראמאנאווקא (שם הוא מכהן ברבנות); ושבוע אחד ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], שם הוא מכהן ברבנות בית הכנסת
-מייסד הקהילה היהודית ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (שהוקמה בשנת תקמ״ט על גדות הנהר ב[[ניקולייב|אָ]]<nowiki/>ג) היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות.
+בשנת תרי״ז הועבר כח עובדי הנמל ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] לכח עובדי היבשה, ופיטרו את הרב ראָזומנע ממשרתו בתור רבה של העיר, ובעקבות השתדלות השיגו עבורו היתר שהייה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] עד להחלמתו.
-בשנת תרי״ז הועבר כח עובדי הנמל לכח עובדי היבשה, ופיטרו את הרב ראָזומנע ממשרתו בתור רבה של העיר, ובעקבות השתדלות השיגו עבורו היתר שהייה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] עד להחלמתו, והרב לָאוואוּט המשיך לשמש ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]].
+והגיע לידינו החוזה שנערך בין הרב לָאוואוּט לראש הקהל, אלכסנדר סענדער רפאלאוויטש משנת תרי"ז:  כי בכל חודש שוהה הרב לָאוואוּט שלשה  שבועות בראמאנאווקא (שם הוא מכהן ברבנות); ושבוע אחד ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], שם הוא מכהן ברבנות בית הכנסת.
-הרב ראזומנע נפטר בסוף שנת תרי״ט או תחילת שנת תר״כ, ובכ״ז טבת תר״כ ערך בנו משה שמואל רבה של סוועסטאָפּאָל, שהתיישב ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] בשנת תרט״ו אחרי נסיגת הכחות הרוסיים מסוועסטאָפּאָל (בעקבות מלחמת קרים), מכתב למושל הצבאי, בו הוא מבקש להתמנות לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] על מקום אביו המנוח.
+בשנת תרי״ט התירה הממשלה לסוחרים יהודים  להתיישב בניקאלאיעוו, ובשנת תר"כ ניתנה היתר ההתיישבות גם  להדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], ובשנת תרכ"א כבר התירו גם לאמנים יהודיים להתיישב  ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], והקהילה הלכה והתפתחה (ובשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסין). ובשנת תרכ״ב אישרו מועצת העיר. הרב ראזומנע נפטר בסוף שנת תרי״ט או תחילת שנת תר״כ, ובכ״ז טבת תר״כ ערך בנו משה שמואל רבה של סוועסטאָפּאָל, שהתיישב ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] בשנת תרט״ו אחרי נסיגת הכחות הרוסיים מסוועסטאָפּאָל (בעקבות מלחמת קרים), מכתב למושל הצבאי, בו הוא מבקש להתמנות לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] על מקום אביו המנוח.
-המושל הצבאי פנה אל חברי מועצת העיר, שהגישו את בקשתו לחברי הקהילה היהודית. בתשובת הקהילה היהודית למועצת העיר הודיעו להם כי הרב לָאוואוּט מכהן בתור רב העיר.
+המושל הצבאי פנה אל חברי מועצת העיר, שהגישו את בקשתו לחברי הקהילה היהודית. בתשובת הקהילה היהודית למועצת העיר מי"ט שבת תר"כ הודיעו להם כי הרב אברהם דוד לָאוואוּט ממלא את תפדידו כראוי, והוא רכש את אימון הקהילה בכל הנוגע לידע שלו בחובותיו; ובנוסף, הוא , לָאוואוּט, מוכר לרשויות.
-בבחירות לרבנות העיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] שנערכו בכ׳ אייר תרכ״ב (בעקבות דרישת המשכילים שרב העיר יהיה בוגר ״בית המדרש לרבנים״ בזיטאמיר או בווילנא), אושר בפה אחד מינויו של הרב לָאוואוּט לרב מטעם הממשלה על משך שלש שנים. שכירותו מטעם הממשלה הגיעה ל200 רובל כסף לשנה.
+בבחירות לרבנות בית הכנסת [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] שנערכו בכ׳ אייר תרכ״ב שהשתתפו בהם בעיקר הסוחרים היודים של ניקאלאיעוו, אושר בפה אחד מינויו של הרב לָאוואוּט על משך שלש שנים. סגן האדמיראל ראגולי שכיהן אז כמושל הצבאי של ניקאלאיעוו, כתב למועצת העיר: "בהתאם לרצון הסוחרים היהודים של ניקאלאיעוו, שבאה לידי ביטוי בדו"ח למועצת העיר מספר 141 ובהחלטה מה-8 במאי, אני נמאשר לרב אברהם לָאוואוּט לשרת במשרת רב בית הכנסת בעיר, זאת בתנאי שיהיה לו אישור חוקי לשהייה חפשית בניקאלאיעוו, והנני מיידע בזה את מועצת העיר שיתנו את הפקודות הלאה". אחרי הבחירות הנ"ל, העביר הרב לאוואוט את רבנות וראשות הישיבה של ראמאנאווקא לחתנו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שבשנת תרכ"ג נתמנה באופן רשמי לסגן הרב של ראמאנאווקא), והעתיק את מקום מגוריו לניקאלאייעוו; ומכיון  שהיה רשום אצל השלטונות בתור חקלאי מהקולוניא ראמאנאווקא, היה צריך לנסוע פעם אחת בכל שנה לראמאנאווקא להשיג שם פאספארט (תעודת מסע) שתוקפה למשך שנה אחת, שמאפשרת לו לנסוע ממקום למקום ברחבי ממשלת רוסיא.
-(החל מהבחירות הבאות שהתקיימו בכ׳ כסלו תרכ״ו נבחרו אחדים מהמשכילים לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] מטעם הממשלה, כאשר הרב לָאוואוּט משמש מטעם הממשלה רק בתור סגן הרב)
+שכירותו מטעם הממשלה הגיעה ל200 רובל כסף לשנה.
-כעבור כמה שנים התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיא.
+בסוף שנת תרכ״ה או תחילת שנת תרכ״ו הוציאו מכרז לרבנות העיר ניקאלאיעוו מטעם הממשלה (שעיקר בעבודתו הוא ניהול פינקס המעטריקא (לידות, והכנסות בבריתו של טאי״ה׳, ופטירות; נישואין וגירושין) של יהודי ניקאלאיעוו. רק בוגרי מוסד אקאדעמי המוכר על ידי ממשלת רוסיה יכלו להגיש מועמדות למשרה הזאת. מנשה מרגליות (בוגר המוסד האקאדעמי ליהודים המוכרת על ידי הממשלה בזיטאמיר בשנת תרכ״ב), הגיש מועמדות למשרה הזאת ונבחר בהבחירות שהתקיימו בכ׳ כסלו תרכ״ו לרבנות  [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], והרב לָאוואוּט נבחר לסגן רב מטעם הממשלה (נוסף על כיהונו בתור רב בית הכנסת ואב בית דין של הקהילה, נבחר לסגן הרב). במשך שש מערכות בחירות שהתקיימו בשנות תרכ״ו-תרמ״א היתה משרת הרב מטעם הממשלה בניקאלאיעוו מתחלף בתדירות גבוהה, אך הרב לאוואוט נבחר בכל פעם מחדש לסגן רב מטעם הממשלה בניקאלאיעוו, וכיהן במשרה זו עד הבחירות שהתקיימו בתרמ״ד.
 הרב לָאוואוּט  פעל ועשה רבות לטובת יהודי [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] והסביבה, בדאגתו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בעניני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.
@@ שורה 67: / שורה 70: @@
 עם הזמן נתפרסמה הישיבה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים.
-הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני אדמו"ר ה'צמח צדק' כתבו המלצה בעד הישיבה והתלמוד תורה הנ״ל ״לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמינם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה. והי׳ מעשה הצדקה שלום וחיים עד העולם״. והרב לָאוואוּט כתב בשיפולי היריעה (של מכתב הרבנים בני ה׳צמח צדק׳): ״יען שמליצה הלזה נכתבה על נייר דק ונקרעה, על כן ימחול נא על כת״ה למען מצוה רבה הלזו לחדשה מחדש בתוך הפנקס״.
+הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני אדמו"ר ה'צמח צדק' כתבו המלצה בעד הישיבה והתלמוד תורה הנ״ל ״לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה. והי׳ מעשה הצדקה שלום וחיים עד העולם״. והרב לָאוואוּט כתב בשיפולי היריעה (של מכתב הרבנים בני ה׳צמח צדק׳): ״יען שמליצה הלזה נכתבה על נייר דק ונקרעה, על כן ימחול נא על כת״ה למען מצוה רבה הלזו לחדשה מחדש בתוך הפנקס״.
 המחזור הכלכלי השנתי של הישיבה עמד על סכום של כ3,000 רובל כסף, אך כסף זה ברובו הגיע מתרומות של תושבים מחוץ למושבות. רוב התלמידים היו בני שלש עשרה שנה.
-כאשר עבר הרב לָאוואוּט לכהן ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה חתנו הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי]] שנולד בשנת תקצ״ה ונשא את בתו הרבנית בילא רבקה (שנולדה בפּאָלאָצק בשנת תקצ״ח).
+כאשר העתיק הרב לָאוואוּט בשנת תרכ"ב את מושבו לצמיתות להעיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] לכהן ברבנות הקהילה, מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה חתנו הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי]] שנולד בשנת תקצ״ה להוריו שלמה וגיטל מסמילא ונשא את הרבנית בילא רבקה (שנולדה להרב לָאוואוּט בפּאָלאָצק בשנת תקצ״ח).
 === פטירתו ===
@@ שורה 140: / שורה 143: @@
 {{ערך מורחב|סידור תורה אור}}
-סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.
+בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקס"ג. לאחר מכן הביא אדמו"ר הזקן את הסידור לדפוס פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.
-בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" - ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפילה, ו"שערי תפילה" - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.
+בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה הוא טעות המדפיסים. הרב לאוואוט שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" - ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפילה, ו"שערי תפילה" - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.
-עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור".
+באגרת מג' טבת תרמ"ו כתב לו [[אדמו"ר הרש"ב]] : "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור".
-בשנת תרמ"ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס ב[[וילנא]] נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא [[סידור תורה אור]] חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת [[תשמ"ז]] נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.
+בשנת תרמ"ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס ב[[וילנא]] נשלח אל הרב לאוואוט בניקאלאיעוו, להגהה סופית, וכך יצא [[סידור תורה אור]] חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת [[תשמ"ז]] נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.
 ===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך===
@@ שורה 154: / שורה 157: @@
 [[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]]
 *אשתו (בזיווג ראשון): אסתר בת ליב, נולדה בשנת תקע״ח.
-*בתו (מזיווג ראשון): בילא רבקה אשת ר' [[ישראל ליב יאנאווסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]].
+*בתו (מזיווג ראשון): בילא רבקה (נולדה בשנת תקצ"ח) אשת ר' [[ישראל ליב יאנאווסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]].
 *בנו (מזיווג ראשון): אליהו לָאוואוּט. נולד בשנת תרי״ב בראמאנאווקא. בל׳ כסלו תרל״ח נשא את היתומה בת ר׳ גדליהו ושיינדל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו שנולדה בשנת תרט״ז (או קיץ תרט״ו).
 *אשתו (בזיווג שני): פעסיא האכשטיין
 *בנו (מזיווג שני): ר' מנשה לָאוואוּט. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס"ה]] וייסד שם את ביהכ"נ נוסח האר"י.
-*אחותו עלקה היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איטשע דער מתמיד
+*אחותו עלקא היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איטשע דער מתמיד
 ==לקריאה נוספת==