אברהם יצחק קוק – הבדלי גרסאות
הגהה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
"שלום וברכה מקוׁדֶש לכבוד הרה"צ הנִקדש ונערץ באלפי ישראל, רב פעלים, וגדֹל דעה, באוֹר ד' וקדושת אמונת אׂמֶן{{הערה|ע"פ ישעיה כה, א. רש"י שם: אמונה נאמנת.}}, כקש"ת מו"ה יוסף יצחק שליט"א שניאורסאן. לשמחת ליבי הגיעני מכתב קדשו, אשר ממנו ראיתי כי נכונה היא השמועה שכ"ק גם אחרי אשר עזב את {{מונחון|המדינה ההיא|ברית המועצות - רוסיה}}, איננו מסיח את דעתו הקדושה מלדאוג לשה פזורה, אחינו היקרים, היושבים שם בין עקרבים, וכל ישעו וחפצו הוא לחזקם ולאמצם בקדושת דת מורשה לקשרם בקשר של קיימא לעַד עם אלֹקֵי אָמֵן{{הערה|ע"פ ישעי' סה, טז. פירוש: אלוקי אמת [מצודות שם].}}, צור ישראל ברוך הוא, בשמירת היהדות בטהרתה. ואני הנני חושב לי לאושר רב להיות נִטפל לעושה מצוה רבה כללית כזאת, לעזור על ידי כתה"ק בפעולותיו הגדולות והקדושות"{{הערה|אוצרות הראי"ה, חלק ו, עמ' 343. ראו שם המשך האיגרת.}}. | "שלום וברכה מקוׁדֶש לכבוד הרה"צ הנִקדש ונערץ באלפי ישראל, רב פעלים, וגדֹל דעה, באוֹר ד' וקדושת אמונת אׂמֶן{{הערה|ע"פ ישעיה כה, א. רש"י שם: אמונה נאמנת.}}, כקש"ת מו"ה יוסף יצחק שליט"א שניאורסאן. לשמחת ליבי הגיעני מכתב קדשו, אשר ממנו ראיתי כי נכונה היא השמועה שכ"ק גם אחרי אשר עזב את {{מונחון|המדינה ההיא|ברית המועצות - רוסיה}}, איננו מסיח את דעתו הקדושה מלדאוג לשה פזורה, אחינו היקרים, היושבים שם בין עקרבים, וכל ישעו וחפצו הוא לחזקם ולאמצם בקדושת דת מורשה לקשרם בקשר של קיימא לעַד עם אלֹקֵי אָמֵן{{הערה|ע"פ ישעי' סה, טז. פירוש: אלוקי אמת [מצודות שם].}}, צור ישראל ברוך הוא, בשמירת היהדות בטהרתה. ואני הנני חושב לי לאושר רב להיות נִטפל לעושה מצוה רבה כללית כזאת, לעזור על ידי כתה"ק בפעולותיו הגדולות והקדושות"{{הערה|אוצרות הראי"ה, חלק ו, עמ' 343. ראו שם המשך האיגרת.}}. | ||
במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להיפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההיכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'{{הערה|מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו. ושם פרטים נוספים על הפגישה.}}. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה{{הערה|שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.}}, כמו כן הוזכר שם{{הערה|שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.}} | במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להיפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההיכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'{{הערה|מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו. ושם פרטים נוספים על הפגישה. עוד פרטים מופיעים בספר "מלאכים כבני אדם" מאת ר' שמחה רז, עמ' 403-404. אוצרות הראי"ה, חלק ו', עמ' 346-345.}}. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה{{הערה|שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.}}, כמו כן הוזכר שם{{הערה|שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.}} על-דבר הסיפור{{הערה|ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה - לרב לוין הנ"ל.}} שאדמו"ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה. כמו כן דנו והתפלפלו בהלכות ברכת הנהנין (קדימה בברכות, ברכת הבננה) ועוד{{הערה|אוצרות הראי"ה, חלק ו', עמ' 345. מסע הרבי בארץ הקודש, עמ' 87. ראו גם בהערות וביאורים - אהלי תורה, גליון א'רל, עמ' 69-67.}} | ||
עם בואו<ref>ראה על דבר פרשי' זו במקומו בס' [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסע הרבי בארץ הקודש]].</ref> של אדמו"ר הריי"צ לירושלים, פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתו המיועדת של הרבי עם הרב קוק{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1553 לקריאת המודעות המזוייפות]}}, כשהסיבה לכך שאדמו"ר הריי"צ נפגש עימו הינה מכיוון שבראש מעייניו עומדת הצלת יהדות רוסי', ולשם כך נפגש הוא אף עם אנשים רשעים [דבר הנכון לכשעצמו, אך ברור שהרב קוק היה יהודי צדיק וירא שמים]. כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד חילול ה' וביזוי כבוד התורה{{הערה|ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי, הר' [[שמריהו גוראריה]], וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - ניתן לראות את ההכחשה באתר עיתונות יהודית היסטורית, "הארץ", ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי}}, תוך שמודיעים שאין להאמין למודעות המתפרסמות ללא שמות החותמים המדויקים. | עם בואו<ref>ראה על דבר פרשי' זו במקומו בס' [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסע הרבי בארץ הקודש]].</ref> של אדמו"ר הריי"צ לירושלים, פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתו המיועדת של הרבי עם הרב קוק{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1553 לקריאת המודעות המזוייפות]}}, כשהסיבה לכך שאדמו"ר הריי"צ נפגש עימו הינה מכיוון שבראש מעייניו עומדת הצלת יהדות רוסי', ולשם כך נפגש הוא אף עם אנשים רשעים [דבר הנכון לכשעצמו, אך ברור שהרב קוק היה יהודי צדיק וירא שמים]. כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד חילול ה' וביזוי כבוד התורה{{הערה|ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי, הר' [[שמריהו גוראריה]], וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - ניתן לראות את ההכחשה באתר עיתונות יהודית היסטורית, "הארץ", ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי}}, תוך שמודיעים שאין להאמין למודעות המתפרסמות ללא שמות החותמים המדויקים. | ||
לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א". האגרת עצמה מודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|חלק ב, ע' רי.}} מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב אדמו"ר הריי"צ גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}} | לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א". האגרת עצמה מודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|חלק ב, ע' רי.}} מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב אדמו"ר הריי"צ גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}} | ||
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א". | ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש [=פרישׂת שלום] וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א". | ||
ידוע שהרב קוק סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]]. | ידוע שהרב קוק סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]]. | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] -שאביו, הרב הנזיר ר' דוד כהן הי' תלמידו המובהק של הרב קוק- כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.}}. | במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] -שאביו, הרב הנזיר ר' דוד כהן הי' תלמידו המובהק של הרב קוק- כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.}}. | ||
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת [[רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רשימות]]<nowiki/>יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}. | הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת מ[[רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רשימות]]<nowiki/>יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}. | ||
ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'. | ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'. | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
כשביקר הרב ישראל מאיר הכהן לאו אצל הרבי ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון תל אביב) הזכיר הרבי במהלך ה'יחידות' את העובדה שהרב צבי יהודה קוק פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות "מיהו יהודי"{{הערה|(הדברים פורסמו ע"י הרב מרדכי מנשה לאופר ב'בית חיינו' דשנת [[תשנ"ב]]). והשווה: 'ימי תמימים' כרך ו, עמ' 286. - מתוך "התקשרות", גליון 1302, מדור "ניצוצי רבי".}}. | כשביקר הרב ישראל מאיר הכהן לאו אצל הרבי ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון תל אביב) הזכיר הרבי במהלך ה'יחידות' את העובדה שהרב צבי יהודה קוק פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות "מיהו יהודי"{{הערה|(הדברים פורסמו ע"י הרב מרדכי מנשה לאופר ב'בית חיינו' דשנת [[תשנ"ב]]). והשווה: 'ימי תמימים' כרך ו, עמ' 286. - מתוך "התקשרות", גליון 1302, מדור "ניצוצי רבי".}}. | ||
הרב משה לוינגר, היה אצל הרבי ב"יחידות" ביום רביעי [[כ"ו אדר שני]] [[תשמ"א]]. בתיאורו אודות ה"יחידות", כותב הרב לוינגר: "הרבי התעניין מאוד בשלומו של מורי ורבי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל"{{הערה|"הרבנית הצדקנית מנוחה רחל ע"ה, אֵם חב"ד בחברון", עמ' 28. "התקשרות" שם, וראו ב"התקשרות" שם סיפור אודות הרבי והרצי"ה.}} | הרב משה לוינגר, היה אצל הרבי ב"יחידות" ביום רביעי [[כ"ו אדר שני]] [[תשמ"א]]. בתיאורו אודות ה"יחידות", כותב הרב לוינגר: "הרבי התעניין מאוד בשלומו של מורי ורבי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל"{{הערה|"הרבנית הצדקנית מנוחה רחל ע"ה, אֵם חב"ד בחברון", עמ' 28. "התקשרות" שם, וראו ב"התקשרות" שם סיפור אודות הרבי והרצי"ה.}} [ראו פרטים נוספים בערך על הרצי"ה קוק]. | ||
==ביקורת== | ==ביקורת== | ||