טומאה – הבדלי גרסאות
בינוויקי |
מ החלפת טקסט – "אוה"ת" ב־"אור התורה" |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בתורת החסידות{{הערה|כפי שיתבאר לקמן בערך זה.}} מבואר שטומאת מגע היא המקיף דקליפות והשתיים האחרות הן פנימיות הרע. | בתורת החסידות{{הערה|כפי שיתבאר לקמן בערך זה.}} מבואר שטומאת מגע היא המקיף דקליפות והשתיים האחרות הן פנימיות הרע. | ||
יש להעיר, שאם כי באופן פרטי '[[סטרא אחרא]]' ו'טומאה' הם שני עניינים שונים{{הערה|[[ | יש להעיר, שאם כי באופן פרטי '[[סטרא אחרא]]' ו'טומאה' הם שני עניינים שונים{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ו']]}}: ה'[[סטרא אחרא]]' כולל גם את ענייני הרשות (קליפת נוגה){{הערה|כי סטרא פירושו צד, ואחרא פירושו אחר. כלומר – '''כל''' מה שאינו קדושה ממש).}}, ואילו "טומאה" משמעותו [[רע|רע גמור]] (שלוש קליפות הטמאות) - אך באופן כללי יותר פעמים רבות משתמשים גם במושג טומאה לענייני רשות, וכל מקום ילמד מעניינו. | ||
==טומאת מגע ומשא== | ==טומאת מגע ומשא== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[כוונת המקווה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[כוונת המקווה]]}} | ||
;עניינה בחסידות | ;עניינה בחסידות | ||
טומאת מגע היא בחינת '''[[אור מקיף|המקיף]] דקליפה'''{{הערה|שם= | טומאת מגע היא בחינת '''[[אור מקיף|המקיף]] דקליפה'''{{הערה|שם=אור התורה במדבר|אור התורה במדבר א' עמ' 95.}} (ומנגדת למקיף דקדושה). ולכן: '''א.''' לא שייך בה בירור{{הערה|משמע מתו"א (תולדות כ' ב' ואילך) ומתורת מנחם (תשכ"ט עמ' רנא), שבנבראים עצמם נפלו ניצוצות קדושה (משבירת הכלים דתוהו) ולכן שייך וצריך לברר את הטוב שבהם מהרע, אבל המקיף שלהם הוא רע גמור ואין בו טוב כלל, ולכן אין שייך בו בירור.}} אלא ביטול והעברה לגמרי. ו'''ב.''' העברה זו היא ע"י המקיף דקדושה{{הערה|כי "המקיף מסמא עיני החיצוניים".}}. כלומר, '''בירור''' הטוב מהרע זהו ע"י [[אור פנימי]] ([[עבודת הבירורים#שני שלבים בבירור|בחכמה אתברירו]]), אבל פעולת המקיף אינה בירור אלא '''כליון''' הרע לגמרי{{הערה|וראה באור התורה נשא בענין בני גרשון נושאי היריעות, שמזה נמשך לגרש את הרע "גרש האמה הזאת כו'".}}. | ||
;טעם ש[[כוונת המקווה|נטהרת במקווה]] | ;טעם ש[[כוונת המקווה|נטהרת במקווה]] | ||
ועל פי זה יובן עניין המקווה{{הערה|שם= | ועל פי זה יובן עניין המקווה{{הערה|שם=אור התורה במדבר}} שמטהר דוקא טומאת נגיעה: דמכיון שטומאה זו עניינה המקיף דקליפה, העברתה מהעולם היא ע"י מי המקווה שהם בחינת הכתר (=מקיף דקדושה), ובעבודה הוא ע"י בחינת הדעת (כי הדעת הוא בקו האמצעי ולכן שייך לכתר ועולה עד הכתר). | ||
;שייכת לבחינת ה[[ריח]] | ;שייכת לבחינת ה[[ריח]] | ||
כשם שבגוף ישנן בחינות פנימית ומקיף (שהם העניינים דמאכל וריח), כך הדבר ברוחניות הנפש{{הערה|שם= | כשם שבגוף ישנן בחינות פנימית ומקיף (שהם העניינים דמאכל וריח), כך הדבר ברוחניות הנפש{{הערה|שם=אור התורה במדבר}}: ה[[קרבנות]] (שבעבודה הוא עניין ה[[עבודת התפילה|תפילה]]) הם [[אור חיות וכח|פנימיות החיות]], ואילו הטהרה והטומאה (שהם רק ע"י נגיעה ומשא) שייכות לריח. וכמאמר "הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח", והן בחינת מקיף, וכמו שה[[קטורת]] ([[עבודת התפילה|שבעבודה]] הוא עניין ה[[תשובה]]) הוא למעלה מכל הקרבנות: שהם ב[[מזבח העולה|מזבח החיצון]] והיא ב[[מזבח הקטורת|מזבח הפנימי]] וב[[קודש הקודשים]]. | ||
;ההבדל בין מקיף דטומאה למקיף דלבוש ([[שעטנז]]) | ;ההבדל בין מקיף דטומאה למקיף דלבוש ([[שעטנז]]) | ||
הטומאה היא '''דביקת''' המקיף על האדם{{הערה|שם= | הטומאה היא '''דביקת''' המקיף על האדם{{הערה|שם=אור התורה במדבר}}, שהרי נטמא גופו ע"י זה וצריך טהרה גם אחרי שפרש מהנגיעה בטומאה. מה שאין כן בשעטנז, שכשפושט הלבוש ליכא האיסור. היינו, למרות שגם שעטנז הוא מקיף דקליפה (וקשה ביותר{{הערה|ראה המשך תער"ב א' עמ' רט.}}), הנה טומאת מגע ומשא קשה ועמוקה ממנה{{הערה|ולא התבאר כיצד, וצ"ע.}}. | ||
==טומאת [[תאווה|תאוות]] ו[[איסור|איסורים]]== | ==טומאת [[תאווה|תאוות]] ו[[איסור|איסורים]]== | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
קליפות אלו הן רע גמור ואין בהן טוב כלל, ולכן אין להן עליה לעולם{{הערה|בשונה מקליפת נוגה, שהיא חיות דברים '''המותרים''', שמחד גיסא יכול האדם להורידם לג' קליפות הטמאות אך מאידך גיסא יכול הוא גם להעלותם לקדושה.}} ומובן, שתקנתן היא רק שבירתן וביטולם והעברתן מן העולם.{{ערך מורחב|ערך=[[תניא - פרק ז']]}}. | קליפות אלו הן רע גמור ואין בהן טוב כלל, ולכן אין להן עליה לעולם{{הערה|בשונה מקליפת נוגה, שהיא חיות דברים '''המותרים''', שמחד גיסא יכול האדם להורידם לג' קליפות הטמאות אך מאידך גיסא יכול הוא גם להעלותם לקדושה.}} ומובן, שתקנתן היא רק שבירתן וביטולם והעברתן מן העולם.{{ערך מורחב|ערך=[[תניא - פרק ז']]}}. | ||
===אבי"ע דקליפות=== | ===אבי"ע דקליפות=== | ||
כתב הרמ"ז על הזוהר{{הערה|אמור דף צ"ה.}}, שקליפת נוגה היא דוגמת כתר לג' קליפות הטמאות. ומסבירה תורת החסידות{{הערה| | כתב הרמ"ז על הזוהר{{הערה|אמור דף צ"ה.}}, שקליפת נוגה היא דוגמת כתר לג' קליפות הטמאות. ומסבירה תורת החסידות{{הערה|אור התורה ביאורי זהר עמ' רמה ובכמה מקומות.}}, שקליפת נוגה היא בחינת 'אצילות' דקליפה וג' קליפות הטמאות עצמן (רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת{{הערה|הקשר בין שלושת אלו דוקא לאבי"ע מתבאר באור התורה תצווה עמ' א'תרעז-תרעח.}}) הן בריאה יצירה עשיה דקליפה. והיינו, דכשם שהמשכת חיות הקדושה בעולמות בי"ע אפשרית רק ע"י אצילות (שהיא הממוצע בין האין סוף לנבראים), כך לא יכולות הקליפות הטמאות לקבל חיות אלא ע"י קליפת נוגה. | ||
ואחד העניינים בזה [[עבודת ה'|בעבודה]], שאם ימנע עצמו האדם מתאוות היתר (קליפת נוגה), בדרך ממילא לא יהיה לקליפות הטמאות לגמרי (איסורים) מקום להאחז בו. | ואחד העניינים בזה [[עבודת ה'|בעבודה]], שאם ימנע עצמו האדם מתאוות היתר (קליפת נוגה), בדרך ממילא לא יהיה לקליפות הטמאות לגמרי (איסורים) מקום להאחז בו. | ||