שלמה קרליבך – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (16 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]] | [[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב, רבי שלמה קרליבך ואחיו התאום רבי [[אליהו חיים קרליבך]] היו מקורבים לאדמו"רי חב"ד]] | ||
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|271x271px|שלמה קרליבך יושב שני משמאל להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]] | [[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|271x271px|רבי שלמה קרליבך אחיו התאום של רבי [[אליהו חיים קרליבך]] יושב שני משמאל להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]] | ||
רבי '''שלמה קרליבך''' (שם לידה מלא; '''שלמה קרלבאך'''{{הערה|שם חיבה; "רבי שלוימל'ה"}}, מכונה גם; '''הרב קרליבך''' וכן '''הרב המרקד'''{{הערה|כינויים נוספים '''הרבי המזמר''' או '''הרב של ההיפ'ס''', כינוי שנתנה לו העיתונות והתקשורת הישראלית}}, [[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) [[תלמיד חכם]], היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם{{הערה|ורב [[בית כנסת]] "בית אהבה ותפילה" בקליפורניה}}. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מ[[רב (תואר)|רבנים]] ו[[אדמו"ר]]ים רבים - וביניהם [[הרבי]] - על כך שלצורך פעולות הקירוב עבר על הלכות מסויימות וחרג מגדרי ה[[צניעות]] ב[[הלכה]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), בברלין, [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו הרב ד"ר [[הרטוויג נפתלי הרץ | ר' שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), בברלין, [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו הרב ד"ר [[הרטוויג נפתלי הרץ הלוי קרליבך]] – בנו של הרב [[שלמה קרליבך (מהעיר ליבק)]], ולאמו פסיה פאולה – ביתו של הרב [[ד"ר]] [[אשר מיכאל (ארתור) הכהן]], שהיה רב ו[[אב בית דין]] בעיר [[בזל]] ב[[שווייץ]]. אביו רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ואמו הייתה אשת חסד מפורסמת. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית במנהטן. שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שב[[ניו ג'רזי]] ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כ[[תלמיד חכם]] ולמדן וגדול הדור מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ל[[חסידות חב"ד]]. | ||
בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי. | בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) | [[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי שלמה קרליבך (שמאל) ורבי [[אליהו חיים קרליבך]] (ימין) ב[[שכונת גאולה]] [[כרם אברהם]] ב[[ירושלים]]]] | ||
===עם אדמו"ר הריי"צ=== | ===עם אדמו"ר הריי"צ=== | ||
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מאדמו"ר הריי"צ. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|שם=מגזין תיקון|מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}. | בסביבות שנת [[תרצ"א]] כש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מאדמו"ר הריי"צ. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|שם=מגזין תיקון|מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}. | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
===יחסו לליובאוויטש=== | ===יחסו לליובאוויטש=== | ||
לר' [[נחמן הולצברג]] ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" | לר' [[נחמן הולצברג]] ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" והתרגום לעברית; "חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי"{{הערה|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון לערוץ 7 שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו ושוכתב בעיתון 'שעה טובה'].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש] {{אינפו}} {{קישור שבור}}.}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב-770 ואני ב747 (שלמה הרבה לנסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}. | ||
הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד {{הערה|בראיון של קרליבך לעיתון חירות, 9 בספטמבר 1960, עמ' 4, הוא אומר: "הפסקתי לעבוד בשביל הרבי מליובאביץ', אם כי אני ממשיך לקיים עימו קשר".}}, וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדי. הוא המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון | הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד {{הערה|בראיון של קרליבך לעיתון חירות, 9 בספטמבר 1960, עמ' 4, הוא אומר: "הפסקתי לעבוד בשביל הרבי מליובאביץ', אם כי אני ממשיך לקיים עימו קשר".}}, וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדי. הוא המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון{{הערה|ללא מניין}} היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערה|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערה|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר הייתה שם?"...}}. | ||
לעיתים השתתף בהתוועדויות חסידיות. כך למשל הופיע באופן ספונטני בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ט בקהילת חב"ד בסידני והשתתף בהתוועדות{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 225}}. | לעיתים השתתף בהתוועדויות חסידיות. כך למשל הופיע באופן ספונטני בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ט בקהילת חב"ד בסידני והשתתף בהתוועדות{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 225}}. | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
בשנים הראשונות לנשיאות הוא פעם התבטא על הרבי שהרבי יכול להיות המשיח{{הערה|מפי הרב סיטורסקי ששמע זאת ממנו בעצמו}}. | בשנים הראשונות לנשיאות הוא פעם התבטא על הרבי שהרבי יכול להיות המשיח{{הערה|מפי הרב סיטורסקי ששמע זאת ממנו בעצמו}}. | ||
==מרגלא בפומיה== | |||
'''כל יהודי שייך לקודש וישנם יהודים שלא שייכים לקודש מכיון שהם שייכים לקודש הקודשים''', ופירושו שבכך יובן הפסוק בתהלים תהילות דוד בן ישי; אבן מאסו הבונים - בשעה שבנו את בית המקדש מאסו באבן אחת לא להכניסה לבנין המקדש, ולבסוף שבאו לבנות את קודש הקודשים הייתה חסרה אבן בפינת קרן מבנה קודש הקודשים]] ועל כרחם הבונים הוצרכו להשתמש בה ולכבדה בכבוד עצום וליתנה בבית [[קודש הקודשים]] כי בלעדיה לא הושלמה בנין כל [[בית המקדש]] ולא היה מקדש על מכונו, ושמוה בבנין "והיתה לראש פינה", והוא משל על [[דוד המלך]] מלך ישראל שזלזלו בו ואמרו מעמונית וגיורת [[רות|רות המואביה]] סבתו הגיע, ולבסוף לא נפתחו השערים לשלמה המלך בנו עד שצעק וזעק בנהמת ליבו ושברון לבבו "זכרה אל אלוהי ישראל לדוד עבדך וערוך עריכת נר לבן ישי משיחך" שבא ממכלאות הצאן, וקמו ונפתחו כל שערים "מטה ומעלה", מכאן נדע ונבין גודל הנחת רוח שיש להשם יתברך מכל בן ובת מבניו מהרחוקים ביותר והקרובים ביותר ולא נרחיק שום אחד או אחת כי מכולם יש תועלת לבנין הקדושה, ו"מאת השם הייתה זאת היא נפלאת בעינינו" להבין חשבונות שמים, וזהו; שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר השם ורפאתיו - שלום שלום דרישת שלום מ[[אליהו הנביא]] שלא בא אליהו לרחק אלא לקרב, ומכאן נבין כמה גדול לב נשבר ונדכה ו"קרוב השם לנשברי לב ואת כל דכאי רוח הוא יושיע". | |||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
| שורה 120: | שורה 123: | ||
כאשר [[צא"ח]] ארגנו [[ערב חב"ד]], ביקש הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] מר' [[אפרים וולף]] שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך. | כאשר [[צא"ח]] ארגנו [[ערב חב"ד]], ביקש הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] מר' [[אפרים וולף]] שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך. | ||
==חיים אישיים ומשפחה== | ==חיים אישיים ומשפחה== | ||
בגיל 48 פגש ר' שלמה את אשתו לעתיד ב[[כותל המערבי]] בירושלים ששמה איילין-אילת-אלן-אילן גליק{{הערה|שרבי שלמה קרליבך שינה את שמה לשם '''נועה-נעילה''' גליק על שם [[תפילת נעילה]] של יום כיפור}} מטורונטו-קנדה, ומיד הרגיש שהתקבלה תפילתו בעת נעילה ב[[יום כיפור]] לזיווג טוב והיא בת זוגו. הם נישאו ב[[כ"א בטבת]] [[תשל"ג]] 26 בדצמבר 1972. לבני הזוג נולדו שתי בנות; | בגיל 48 פגש ר' שלמה את אשתו לעתיד ב[[כותל המערבי]] בירושלים ששמה איילין-אילת-אלן-אילן גליק{{הערה|שרבי שלמה קרליבך שינה את שמה לשם '''נועה-נעילה-יעל-יעלון-נועל'ה''' קירילבך-גליק על שם ה[[עליה]] והעילוי לבית המקדש בחג ה[[שבועות]] ובשאר הרגלים ועל שם [[תפילת נעילה]] של יום כיפור ועל שם [[שיר המעלות]] לדוד}} מטורונטו-קנדה, ומיד הרגיש שהתקבלה תפילתו בעת תפילת ערבית של מוצאי כיפור סיום תפילת [[נעילה]] ב[[יום כיפור]] לזיווג טוב והיא בת זוגו. הם נישאו ב[[כ"א בטבת]] [[תשל"ג]] [[26 בדצמבר]] [[1972]] בחופה וקידושין כדת משה וישראל. לבני הזוג נולדו שתי בנות; | ||
* 'נשמה (שמי) קרליבך', שם חיבה; "שמי קרליבך", שם לידה מלא; "אסתר נשמה טהורה שלוחה קרליבך", זמרת חסידית השרה את שירי אביה, וגרה בחו"ל. | * 'נשמה (שמי) קרליבך', שם חיבה; "שמי קרליבך", שם לידה מלא; "אסתר נשמה טהורה שלוחה קרליבך", זמרת חסידית השרה את שירי אביה, וגרה בחו"ל. | ||
* 'נדרה (דרי) קרליבך', שם חיבה; "דרי קרליבך", שם לידה מלא; "חנה נדרה אומרה נפשי קרליבך" (נולדה ב1977 ב[[פרשת מטות]] העוסקת ב[[פרשת נדרים]] ומכאן שמה נדרה ושנה חנה על שם 2 סבתותיה שנקראו חנה), נישאה וגרה בישראל ב[[זכרון יעקב]] ולה כמה ילדים. | * 'נדרה (דרי) קרליבך', שם חיבה; "דרי קרליבך", שם לידה מלא; "חנה נדרה אומרה נפשי קרליבך" (נולדה ב1977 ב[[פרשת מטות]] העוסקת ב[[פרשת נדרים]] ומכאן שמה נדרה ושנה חנה על שם 2 סבתותיה שנקראו חנה), נישאה וגרה בישראל ב[[זכרון יעקב]] ולה כמה ילדים. | ||