המן האגגי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:מחיית המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מוחים את המן בשעת [[קריאת המגילה]] ב-[[770]]]]
-'''המן הרשע''' (נקרא גם '''ממוכן''') היה צורר מזרע [[עמלק]] אשר ביקש להשמיד את [[עם ישראל]] בתקופת [[אחשוורוש]], ובעקבות נס ההצלה מגזרתו חוגגים את [[חג הפורים]].
+'''המן האגגי''' (נקרא גם '''ממוכן''') היה צורר מזרע [[עמלק]] אשר ביקש להשמיד את [[עם ישראל]] בתקופת [[אחשוורוש]], ובעקבות נס ההצלה מגזרתו חוגגים את [[חג הפורים]].
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 47: / שורה 47: @@
 ==מחיית זכרו של המן==
-לזכר ביטול הגזירה, קבעו מרדכי ואסתר את [[חג הפורים]], בו מעלים על נס את ההצלה מגזירותיו של המן ומוחים את זכרו. מחייה זו היא חלק ממצוות עשה כללית יותר שהינה מצוה מדאורייתא - מחיית זכר עמלק, כמו שכתוב בפשת בשלח: "מחה אמחה את זכר עמלק"{{הערה|יז, יד. ובבעל הטורים שם: "'''מחה אמחה''' - גימטריא '''זה המן'''".}}.
+לזכר ביטול הגזירה, קבעו מרדכי ואסתר הדסה את [[חג הפורים]], בו מעלים על נס את ההצלה מגזירותיו של המן ומוחים את זכרו. מחייה זו היא חלק ממצוות עשה כללית יותר שהינה מצוה מדאורייתא - מחיית זכר עמלק, כמו שכתוב בפשת בשלח: "מחה אמחה את זכר עמלק"{{הערה|יז, יד. ובבעל הטורים שם: "'''מחה אמחה''' - גימטריא '''זה המן'''".}}.
 על פי המנהג, משמיעים רעשים בעת הזכרת שמו של המן ב[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=641&CategoryID=68 מקורות המנהג באתר צעירי חב"ד].}}, וישנם הסבורים כי השמעת הרעש השתלשלה מכתיבת השמות 'המן' ו'עמלק' על אבנים והכאתן זו בזו לצורך מחיקת השם{{הערה|ראו בספר המנהיג: "מנהג התינוקות בצרפת ופרובינצא לקחת חלוקי הנחל ולכתוב עליהם המן, ומקישין זו על זו כשהקורא מזכיר המן משום ושם רשעים ירקב..." (מהדורת יצחק רפאל עמ' רמב).}}.