ברכת שהחיינו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{חלונית
 | ניקוד = כן
-| רוחב = 25%
+| רוחב = 28%
 | כותרת = ברכת שהחיינו
-| תוכן = בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
+| תוכן = בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
-{{ש}}שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לִזְּמַן{{הערה|ב[[משנה ברורה]] (סימן תרע"ו סק"א) כתוב לומר לִזְמַן (בחיריק), וראו עוד סידור אזור אליהו שהאריך בעניין.}} הַזֶּה}}
+{{ש}}שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן{{הערה|ב[[משנה ברורה]] (סימן תרע"ו סק"א) וכן ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור הרב]] כתוב לומר לִזְמַן (בחיריק), וראו עוד סידור אזור אליהו שהאריך בעניין}} הַזֶּה.
-'''בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ''' הנקראת גם "ברכת הזמן" היא ברכת הודיה ל{{ה|קב"ה}} הנאמרת על שמחת הלב בהזדמנויות שונות.
+}}
+'''בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ''' (נקראת גם '''ברכת הזמן''') היא [[ברכה#סוגי הברכות|ברכת שבח]] שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע ל[[חגי ישראל|חג]] או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו [[תקיעת שופר]], [[נטילת לולב]] ו[[הדלקת נרות חנוכה]]. וכן בזמן שמתרחש לאדם אירוע חיובי, כמו קניית בגד חדש, אכילת פרי חדש, ראיית חבר טוב שלא ראה 30 יום, או בשורה טובה ששמע.
 ==מקור הברכה==
@@ שורה 21: / שורה 22: @@
 ==ניקוד המילה לזמן==
 ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מופיעה המילה לִזְּמַן כשהאות 'ל' מנוקדת בחיריק. הרבי התייחס לכך בשתיים מאגרותיו: באחת כתב הרבי שכך נוהגים החסידים ו"וכמדומה '''ברור'''" ששמע את [[הרבי הריי"ץ]] אומר כך. בהמשך האגרת מציע הרבי אפשרות להסבר דקדוקי לניקוד זה, כדלהלן:
 {{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] אודות אמירת לזמן בחיריק, הנה כן נוהגים כל [[אנ"ש]], וכמדומה '''ברור''' שכן שמעתי אומר [[אדמו"ר הריי"ץ|כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע]], ושאלתי היתה אם ידוע לכהדר"ג [לכבוד הדרת גאונו] איזה מקור או מסורה בזה. ומה שמקשים מכללי הדקדוק וכותבם ג"כ [גם כן] במכתבו, הנה בד"א [בדרך אפשר] שצריך להיות בפת"ח כשמקצר הה"א הידיעה, אבל אם תיבת זמן היא מלכתחילה בלא [[האות ה"א|ה"א]] הידיעה הרי [[האות למ"ד|הלמ"ד]] יכול להיות בחיריק גם ע"פ [על פי] דקדוק, אלא שבכ"ז [שבכל זאת], הנני מחפש מקור על זה אף שלע"ע [שלעת עתה] לא מצאתיו}}{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט עמ' צ"ג, אגרת ב'תשו}}.
@@ שורה 40: / שורה 41: @@
 [[חסידים]] ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]], בפעם הראשונה שרואים פניו נוהגים לברך שהחיינו וכן בעת הכניסה ל[[יחידות]]{{הערה|בספר [[ימי בראשית]] מסופר שהת' [[שלום מרוזוב]] שאל את [[הרבי]] כמה שאלות בנוגע לכניסה ליחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], והרבי השיב לו עליהם. אחד הדברים שהרבי אמר לו הוא שיש לברך שהחיינו ובקול רם כדי שהרבי יוכל לענות [[אמן]] על הברכה}}.
-הכף החיים הוסיף ש"מי שהביא לו חברו פרי חדש", אחר שמברך שהחיינו, מברך לחבירו בלשון הזה '''יהי רצון שתשנה ותביא לי לשנה הבאה''' (כף החיים סימן רכה ס"ק יט), ואנו נוהגים לומר למברך שהחיינו אחר הברכה והאכילה, "תזכה לשנים רבות נעימות וטובות ארוכות" והוא משיב "תזכה ותחיה ותאריך ימים", והיינו אומרם "כל המברך מתברך" (כף החיים סימן רכה ס"ק יט בשם רוח חיים אות ד).
+ענינים נוספים בברכת שהחיינו, בהכף החיים הוסיף ש"מי שהביא לו חברו פרי חדש", אחר שמברך שהחיינו, מברך לחבירו בלשון הזה '''יהי רצון שתשנה ותביא לי לשנה הבאה''' (כף החיים סימן רכה ס"ק יט), עכ"ל.
+עוד כתב; ואנו נוהגים לומר ל"מברך שהחיינו" אחר הברכה והאכילה, "תזכה לשנים רבות נעימות וטובות ארוכות" והוא משיב "תזכה ותחיה ותאריך ימים", והיינו אומרם "כל המברך מתברך" (כף החיים סימן רכה ס"ק יט בשם רוח חיים אות ד), עכ"ל.
 ישנה סברה שיש לעשות מאמץ למצוא פרי חדש כדי לברך עליו את ברכת שהחיינו, ולחפש בשוק הפירות וירקות אם הגיע פרי חדש דהוי חיבוב מצוה וכן נהג הפוסק הנודע הרב כף החיים.