משתמש:יוצר חב"די/עינא דעתיקא: הבדלים בין גרסאות בדף
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) יצירת דף עם התוכן "'''עינא דעתיקא''' היא הדרגא הגבוה ביותר אליה ניתן להגיע. == המושג ועיקרו == ה"עינא" היא אחת משתי עיניו - כביכול של הקב"ה. של העצמות. הבחינה נקראת גם בשם עינא פקיחא, המסמלת כמשמעה עין פקוחה, שמירה תמידית על עם ישראל (ראה פיסקא הבאה). העינא מסמלת - לדוגמא - את שמ..." |
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עינא דעתיקא''' היא הדרגא הגבוה ביותר אליה ניתן להגיע. | '''עינא פקיחא דעתיקא קדישא''' היא הדרגא הגבוה ביותר, אליה ניתן להגיע. | ||
== המושג ועיקרו == | == המושג ועיקרו == | ||
ה"עינא" היא אחת משתי עיניו - כביכול של הקב"ה. של העצמות. | ה"עינא" היא אחת משתי עיניו - כביכול של הקב"ה. של העצמות. | ||
הבחינה נקראת גם בשם | הבחינה נקראת גם בשם "עינא פקיחא", המסמלת כמשמעה עין פקוחה, שמירה תמידית על [[עם ישראל]] (ראה פיסקא הבאה). | ||
העינא מסמלת - לדוגמא - את שמירתו התמידית של הקב"ה - "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"<ref>[[תהלים]], קכא, ד.</ref> בחינה שבה לא שייך [[שינה]]<ref>[[זוהר]], חלק ג', דף קכט עמוד ב. וראה גם [[ספר המאמרים תשמ"ח]], עמוד פג.</ref>. | העינא מסמלת - לדוגמא - את שמירתו התמידית של הקב"ה - "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"<ref>[[תהלים]], קכא, ד.</ref> בחינה שבה לא שייך [[שינה]]<ref>[[זוהר]], חלק ג', דף קכט עמוד ב. וראה גם [[ספר המאמרים תשמ"ח]], עמוד פג.</ref>. | ||
העינא היא גם מקור ל"אז תפקחנה עיני | העינא היא גם מקור ל"אז תפקחנה עיני עורים" שיקרה (במהרה בימינו ממש) על ידי בחינה זו. | ||
[[נשמות ישראל]] נקראות "אישון עינו" היא הבחינה של הראייה בעין עצמה. אמנם בחינה זו מגיעה ממקורה - עצם הראייה, "עינא דעתיקא". | [[נשמות ישראל]] נקראות "אישון עינו" היא הבחינה של הראייה בעין עצמה. אמנם בחינה זו מגיעה ממקורה - עצם הראייה, "עינא דעתיקא". | ||
== בחסידות == | |||
ישנן שלושה דרגות בעיני הקב"ה: א', "עין ה' אל יראיו" - הדרגא לפשוטים. ב', "עיני הוי' אל צדיקים" - דרגא גבוהה כאשר ישראל עושין "רצונו של מקום". ג, אמנם היא גם עין אחת אך הינה הגבוהה ביותר והי המדבורת בערך זה: "עינא פקיחא דעתיקא קדישא"<ref>[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]], תש"א־תש"ה, מתורגם ללה"ק, עמוד 33.</ref>. | |||
לדרגת "עינא דעתיקא" ניתן להגיע ע"י בירורים ונתיתנ צדקה כמאמר "כל הנותן בעין יפה וכו'" שהיא עינא דעתיקא<ref>[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]], [[תרע"ז]], עמוד נח.</ref>. | |||
עין ימין ועין שמאל הן [[חסד וגבורה]], אמנם [[תפארת]] היא למעלה משניהם והיא "עינא דעתיקא"; שלפעמים נאמר "עורה למה תישן" ולעמים "הנה לא ינום וכו'" שהן [[ז"א]] ו"עינא דעתיקא"<ref>[[ספר המאמרים קונטרסים]], ב', עמוד 566.</ref>. | |||
מובא [[כתבי הרח"א ביחובסקי|בכתבי הרח"א ביחובסקי]]<ref>עמוד מו.</ref> ש[[ימות החול]] עניינם [[תורה ומצוות]], ולכן אוכלים בשבת דגים שהן "עינא פקיחא", ומשם ממשיכים [[עונג העליון דעתיקא]] לימות החול<ref>ולהעיר ש[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|בספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] (מתורגם) איחל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ש"'''על יד'''י... '''וקיום המצוות והרבצת התורה ברבים נזכה למדריגת עינא דעתיקא ועינא פקיחא'''...". (חלק א' ת"ש־תש"א, עמוד ט').</ref>. | |||
החחידוש ב[[מנין]] שלא שולטת בו [[עינא בישא]] - זה על ידי הגנת ה"עינא דעתיקא". | |||
== הערות שוליים == | |||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת הקבלה]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת הקבלה]] | ||