מדינת ישראל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מדינת ישראל|אחר=פירוש אחר|ראו=ישראל (פירושונים)}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מדינת ישראל|אחר=פירוש אחר|ראו=ישראל (פירושונים)}} | ||
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]] | [[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]] | ||
. | '''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] בשנת [[תש"ח]]. | ||
==ראשי | |||
בשאלת היחס למדינה, היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל. יחסם של רבותינו נשיאינו לרעיון הקמת המדינה היה שלילי, אך בנסיבות שנוצרו בשנת תש"ח וסכנת ההשמדה שעמדו בה היהודים באותה השעה, תמכו בהקמתה. גם לאחר הקמת המדינה הכירו רבותינו נשיאינו במדינה ומוסדותיה, תוך הסתייגות מהפעולות השליליות שבוצעו בחסות המדינה אך במקביל בעידוד תיקון המערכות בהתאם לערכי ה[[הלכה]] ו[[שלמות הארץ|שמירה על גבולותיה]] ועל תושביה מפני הסכנה הנשקפת מצד אויבי עם ישראל הסובבים אותה. | |||
==ראשי ממשלות ישראל== | |||
ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל היה [[דוד בן גוריון]] שהקים את המדינה, וכיהן בין השנים [[תש"ט]] - [[תשי"ג]], בשנים [[תשי"ד]] - [[תשט"ו]] כיהן [[משה שרת]], ולאחריו חזר שוב בן גוריון עד לשנת [[תשכ"ג]]. בשנים תשכ"ג - [[תשכ"ט]] - [[לוי אשכול]], ולאחר מכן בתור ראש ממשלה זמני בעקבות פטירתו של אשכול, [[יגאל אלון]]. בשנים תשכ"ט - [[תשל"ד]], [[גולדה מאיר]], תשל"ד - [[תשל"ז]], [[יצחק רבין]], תשל"ז - [[תשד"מ]], [[מנחם בגין]], תשד"מ - [[תשנ"ב]], [[יצחק שמיר]] ובשנים מ"ד - מ"ח בשותפות עם [[שמעון פרס]], תשנ"ב - [[תשנ"ו]] שוב יצחק רבין, תשנ"ו - [[תשנ"ט]], [[בנימין נתניהו]], תשנ"ט - [[תשס"א]], [[אהוד ברק]], תשס"א - [[תשס"ו]], [[אריאל שרון]], תשס"ו - [[תשס"ט]], [[אהוד אולמרט]], תשס"ט - [[תשפ"א]] שוב בנימין נתניהו, בשנת תשפ"א - [[תשפ"ב]], [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]] בשותפות, ובשנת [[תשפ"ג]] שוב בנימין נתניהו. | ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל היה [[דוד בן גוריון]] שהקים את המדינה, וכיהן בין השנים [[תש"ט]] - [[תשי"ג]], בשנים [[תשי"ד]] - [[תשט"ו]] כיהן [[משה שרת]], ולאחריו חזר שוב בן גוריון עד לשנת [[תשכ"ג]]. בשנים תשכ"ג - [[תשכ"ט]] - [[לוי אשכול]], ולאחר מכן בתור ראש ממשלה זמני בעקבות פטירתו של אשכול, [[יגאל אלון]]. בשנים תשכ"ט - [[תשל"ד]], [[גולדה מאיר]], תשל"ד - [[תשל"ז]], [[יצחק רבין]], תשל"ז - [[תשד"מ]], [[מנחם בגין]], תשד"מ - [[תשנ"ב]], [[יצחק שמיר]] ובשנים מ"ד - מ"ח בשותפות עם [[שמעון פרס]], תשנ"ב - [[תשנ"ו]] שוב יצחק רבין, תשנ"ו - [[תשנ"ט]], [[בנימין נתניהו]], תשנ"ט - [[תשס"א]], [[אהוד ברק]], תשס"א - [[תשס"ו]], [[אריאל שרון]], תשס"ו - [[תשס"ט]], [[אהוד אולמרט]], תשס"ט - [[תשפ"א]] שוב בנימין נתניהו, בשנת תשפ"א - [[תשפ"ב]], [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]] בשותפות, ובשנת [[תשפ"ג]] שוב בנימין נתניהו. | ||
== | ==היחס למדינה== | ||
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]] | [[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]] | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, התייחס לכך בשלילה מוחלטת, ואף התבטא בחריפות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}. את טעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, האוסר על בני ישראל למרוד באומות ולעלות ל[[ארץ ישראל]] בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: "גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים". בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על שלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ כסממן לאומי{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, התייחס לכך בשלילה מוחלטת, ואף התבטא בחריפות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}. את טעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, האוסר על בני ישראל למרוד באומות ולעלות ל[[ארץ ישראל]] בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: "גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים". בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על שלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ כסממן לאומי{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.}}. | ||
| שורה 18: | שורה 21: | ||
לקראת ה[[בחירות]] הראשונות בארץ בשנת [[תש"ט]] קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהן, וכתב:{{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]].}}. | לקראת ה[[בחירות]] הראשונות בארץ בשנת [[תש"ט]] קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהן, וכתב:{{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]].}}. | ||
יחס זה למדינה המשיך גם [[הרבי]], הוא אומנם סבר שאיסור שלושת השבועות עדיין חל, והסכמתם של האומות להקמת המדינה בשנת תש"ח אינה מספיקה, מאחר שבמצב הנוכחי אם ישאלו על כך ישיבו בשלילה{{הערה|בשיחה עם האדמו"ר מסאדיגורא, בצל החכמה, עמ' 101 - 102.}}, אך מאחר ששאלת קיום המדינה אינה רלוונטית לאחר מעשה, אינם טעם להתכחש למציאותה, והכיר בה באופן מלא{{הערה|ישנם המסבירים כי בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את האיסור של שלוש השבועות - מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}{{הערה| | יחס זה למדינה המשיך גם [[הרבי]], הוא אומנם סבר שאיסור שלושת השבועות עדיין חל, והסכמתם של האומות להקמת המדינה בשנת תש"ח אינה מספיקה, מאחר שבמצב הנוכחי אם ישאלו על כך ישיבו בשלילה{{הערה|בשיחה עם האדמו"ר מסאדיגורא, בצל החכמה, עמ' 101 - 102.}}, אך מאחר ששאלת קיום המדינה אינה רלוונטית לאחר מעשה, אינם טעם להתכחש למציאותה, והכיר בה באופן מלא{{הערה|ישנם המסבירים כי בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את האיסור של שלוש השבועות - מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}{{הערה|בהקשר זה השתמש הרבי בביטוי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון) - הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]].}}, הורה להשתתף ב[[בחירות לכנסת|בחירות]] לשלם מיסים ו[[צה"ל|לשרת בצבא]]. | ||
יתר על כן, הרבי ראה בניצחון [[מלחמת העצמאות]] והקמת המדינה לאחר מעשה כהצלה ונס על ידי [[הקב"ה]], והזדמנות ל[[הבאת הגאולה]] שלא נוצל כראוי{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשי"ב, יחידות גוטניק תשכ"ז (צדי"ק למלך, ח"ו).}}. כך כתב הרבי במענה למכתב בה נשאל כיצד להתייחס למאורע הקמת המדינה{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}: | יתר על כן, הרבי ראה בניצחון [[מלחמת העצמאות]] והקמת המדינה לאחר מעשה כהצלה ונס על ידי [[הקב"ה]], והזדמנות ל[[הבאת הגאולה]] שלא נוצל כראוי{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשי"ב, יחידות גוטניק תשכ"ז (צדי"ק למלך, ח"ו).}}. כך כתב הרבי במענה למכתב בה נשאל כיצד להתייחס למאורע הקמת המדינה{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}: | ||
| שורה 28: | שורה 31: | ||
הרבי אמר, בהקשר לכך שנשאל האם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדת והפוליטית, כי מדינת ישראל יכולה להיות בשני אופנים "מדינה של יהודים" או "מדינה יהודית", אם תהיה "מדינה של יהודים" כשאר כל המדינות העולם, היא לא תנצל את מלוא יכולתה, מה שאין כן אם תהיה "מדינה יהודית" שתנהג על פי תורת ישראל, דווקא באופן כזה תהיה ייחודית ונעלית יותר משאר המדינות{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].}}. | הרבי אמר, בהקשר לכך שנשאל האם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדת והפוליטית, כי מדינת ישראל יכולה להיות בשני אופנים "מדינה של יהודים" או "מדינה יהודית", אם תהיה "מדינה של יהודים" כשאר כל המדינות העולם, היא לא תנצל את מלוא יכולתה, מה שאין כן אם תהיה "מדינה יהודית" שתנהג על פי תורת ישראל, דווקא באופן כזה תהיה ייחודית ונעלית יותר משאר המדינות{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].}}. | ||
=== | ===ציונות דתית=== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]], [[אתחלתא דגאולה]]}} | |||
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת שלטון עצמאי בארץ ישראל ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''. | הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת שלטון עצמאי בארץ ישראל ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''. | ||
===חגיגת יום העצמאות=== | ===חגיגת יום העצמאות=== | ||
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]] | [[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]] | ||
הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים: | הרבי שלל את אמירת ה[[קריאת ההלל|הלל]] ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי [[ברכה]] לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}} | ||
| שורה 78: | שורה 81: | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_97.html דעת תורה: אסור להשתמש בתואר 'מדינת ישראל']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}} | *'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_97.html דעת תורה: אסור להשתמש בתואר 'מדינת ישראל']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}} | ||
*שלום דובער שפירא, '''[https://collive.com/between-eretz-yisroel-and-the-state-of-israel/ בין 'מדינת ישראל' ל'ארץ ישראל']''', אוצרות היסטוריים פרק 253 {{COLlive}}{{וידאו}} (אנגלית) | *שלום דובער שפירא, '''[https://collive.com/between-eretz-yisroel-and-the-state-of-israel/ בין 'מדינת ישראל' ל'ארץ ישראל']''', אוצרות היסטוריים פרק 253 {{COLlive}}{{וידאו}} (אנגלית) | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ze8G9BLlN7Epf4iRyFuMVudcMdbmtVAq/view האם ישוב יהודי בארץ ישראל הוא הכנה לביאת משיח?]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רפד שמות ה'תשפ"ו עמוד 80 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]] | [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]] | ||
[[קטגוריה:יבשת אסיה]] | [[קטגוריה:יבשת אסיה]] | ||