רבי אמי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(36 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:רב אמי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רב אמי{{הערת שוליים|1=[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=26&safaid=6 מי צדיק].}}]]
{{לעריכה}}
'''רב אמי''' היה אמורא מהדורות הראשונים, ומוזכר לרוב יחד עם עמיתו האמורא רב אסי. מובא בגמרא כי הם נחשבו למקבלים מרב רק לענין הקבלות שהיו בידיו, אבל לא היו צריכים לחכמתו העצומה.
{{חז"ל|
|תמונה=[[קובץ:רב אמי.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]
|דור=דור שלישי ל[[אמורא]]י [[ארץ ישראל]]
|רבותיו=[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]], [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]]
|חבריו=[[רבי אסי]], [[רבי אבהו]]
|תלמידיו=[[רבי זירא]], [[רב אושעיא]], [[רב ביבי]], [[רב זריקא]]
}}
'''רבי אמי בן נתן''', המוכר כ'''רבי אמי''' (ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] נקרא לפעמים '''רבי אימי''') - [[אמורא]] ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים. תלמידו של [[רבי יוחנן]], חבר ובר פלוגתא של [[רבי אסי]].  


בגמרא מוזכר מספר פעמים שרב אמי ורב אסי שאלו את רב שאלות מסוימות, ו[[רב]] שתק. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[תורת חיים]] בראשית ח"א פרשת חיי שרה, והאיש משתאה לה, קמ, ד.}} שענין השתיקה זה הוא, כאשר ישאל התלמיד מרבו איזה שאלה חמורה וקשה בדבר שכל וסברא הקשה מאד להבינו ויקשה התלמיד קושי' חזקה לרבו על השכל וסברא שהשפיע לו עד שסותרה לגמרי, שאז יבא ה[[רב]] לכלל שתיקה ממש שישתוק ולא ידע כלל מה להשיבו, כמו שהקשו רב אמי ורב אסי לרב, וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטריפה ושתיק רב, ששתיקה זאת היתה בחינת [[ביטול]] השגה הראשונה לגמרי, אך מיד ע"י שתיקה שנתבטל כח ה[[שכל]] בעצם שבבחינה [[אין]] ממש, הוא שבא להשגת עומק השכל וסברא חדשה לגמרי יותר מן הראשונה, וידע לתרץ קושיא זו, ואם לא השתיקה לא היה הרב מגיע להמשכת השכל וסברא עמוקה יותר, המגיעה מ[[חכמה]] מאין שהיא דרגה גבוהה יותר מ[[חכמה הקדומה]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[בבל]] למשפחת [[כהנים]]. עלה מ[[בבל]] לארץ ישראל והתיישב ב[[קיסריה]], שם למד אצל רבי אושעיא. לאחר מעכן עבר ל[[טבריה]], שם למד אצל רבי יוחנן, רבו המובהק‏‏{{הערה|‏‏‏רבו המובהק - הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.‏‏
‏}}, וכשנפטר התאבל עליו כמו על קרובו. לאחר מותו של רבי יוחנן עמד ביחד עם רבי אסי, רבי אבהו, רבי יצחק ורבי שמואל בר נחמני בראש ישיבת טבריה. עיקר הפסיקה נשארה בידי [[רב הונא]] שישב בבבל אך לאחר מותו עברה לרב אמי.


ענין זה מסביר אדמו"ר האמצעי, הוא על פי כלל גדול, שבכל עליה ממהות למהות גבוה מאוד נעלה הימנו, צריך להיות תחלה בחינת הממוצע ביניהם והן ב' מיני ביטול הנ"ל, דהיינו שעת התבטלות הנקרא שממון מן השגה הראשונה, שנק' אין של היש דהשגה שהוא עומק המושג על קוצר כלי המשיג, והב' ביטול העצמי דבחינת השתיקה בהגיע למהות ההשגה הנפלאה מערך הראשונה, כענין שתק רב כנ"ל דטעם שתיקה זו היה בו ביטול השגה הראשונה ולהמציא שכל חדש ועמוק יותר ובאמצעות שניהם דוקא הוא שהגיע לעומק ההשגה הבאה מאין ממש.
יצא בשליחות רבי יהודה נשיאה השני עם רבי אסי ורבי [[חייא בר אבא]] לבדוק את מצב החינוך. כמו כן היה מלווה את רבי יהודה נשיאה ל[[חמת גדר]] פעמים רבות. באופן אישי מתח עליו ביקורת על היותו ממנה אנשים בתשלום כסף.
 
בנו היה רב פנחס בר רב אמי{{הערה|ראה למשל זבחים, ז ב.}} בן אחר שלו נקרא ינאי{{הערה|חולין קיא, א.}}.
 
מתלמידיו המובהקים, היה רבי זריקא.
==בתורת רבותינו נשיאנו==
{{להשלים}}
{{אמוראים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:אמוראים|אמי]]

גרסה אחרונה מ־20:40, 20 באוקטובר 2020

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי אמי
ממוזער
דור דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי יוחנן, רבי אושעיא, רבי אלעזר
חבריו רבי אסי, רבי אבהו
תלמידיו רבי זירא, רב אושעיא, רב ביבי, רב זריקא

רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמיירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי) - אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים. תלמידו של רבי יוחנן, חבר ובר פלוגתא של רבי אסי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בבבל למשפחת כהנים. עלה מבבל לארץ ישראל והתיישב בקיסריה, שם למד אצל רבי אושעיא. לאחר מעכן עבר לטבריה, שם למד אצל רבי יוחנן, רבו המובהק‏‏[1], וכשנפטר התאבל עליו כמו על קרובו. לאחר מותו של רבי יוחנן עמד ביחד עם רבי אסי, רבי אבהו, רבי יצחק ורבי שמואל בר נחמני בראש ישיבת טבריה. עיקר הפסיקה נשארה בידי רב הונא שישב בבבל אך לאחר מותו עברה לרב אמי.

יצא בשליחות רבי יהודה נשיאה השני עם רבי אסי ורבי חייא בר אבא לבדוק את מצב החינוך. כמו כן היה מלווה את רבי יהודה נשיאה לחמת גדר פעמים רבות. באופן אישי מתח עליו ביקורת על היותו ממנה אנשים בתשלום כסף.

בנו היה רב פנחס בר רב אמי[2] בן אחר שלו נקרא ינאי[3].

מתלמידיו המובהקים, היה רבי זריקא.

בתורת רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. ‏‏‏רבו המובהק - הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.‏‏ ‏
  2. ראה למשל זבחים, ז ב.
  3. חולין קיא, א.