אביי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
 
(35 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אביי''' נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה מחכמי התלמוד (אמורא), ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].  
{{חז"ל
|שם=אביי
|תמונה=[[קובץ:מערת אביי ורבא.jpg|מרכז|220px]]
|כיתוב=מערת אביי ורבא
|דור=דור רביעי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]
|רבותיו=[[רב יוסף]], [[רבה בר נחמני]]
|חבריו=[[רבא]]
|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]
}}
'''אביי''' היה מגדולי [[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]] בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של [[רבא]]. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].


'''אביי''' היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום מצוות כיבוד אם ואם, אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם!{{הערת שוליים|1=פ"א ד[[קידושין]].}}
==תולדות חיים==
אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". שמו האמיתי היה 'נחמני', בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצות כיבוד אב ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערה|1=פ"א ד[[קידושין]].}}. אביו היה [[רב ייבא סבא]] מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו{{הערה|עץ חיים}}.


הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ההלכה נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.
הוא היה הבר פלוגתא של [[רבא]], אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם" (יאוש שלא מדעת, עד זומם, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגט, מומר אוכל נבילות לתיאבון). שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.


שמו הי' גם 'נחמני', ונקרא בשם 'אביי' כראשי תיבות של הפסוק (הושע, פרק י"ד, פסוק ד') "אשר בך ירוחם יתום".
== ב[[תורת החסידות]] ==


== בתורת החסידות ==
ה[[צדיקים]] העושים אותות ומופתים בעולם, עושים זאת בשותפות עם אביי - שהוא מקור ל[[תורה שבעל פה]], ובכח התורה נעשים המופתים.


הצדיקים העושים אותות ומופתים בעולם, עושים זאת בשותפות עם אביי - שהוא מקור ל[[תורה שבעל פה]], ובכח התורה נעשים המופתים.
רמז לדבר, כתוב: "ואם בריאה יברא הוי'" - ר"ת אביי, אלא שהפסוק מתחיל בתוספת [[וא"ו]] - ואם בריאה וגו', הרומז על המשכת התורה, כי כל מופת הוא על ידי התורה.
 
רמז לדבר, כתוב: "ואם בריאה יברא הוי'" - ר"ת אביי, אלא שהפסוק מתחיל בתוספת [[וא"ו]] - ואם בריאה וגו', הרומז על המשכת התורה, כי כל מופת הוא ע"י התורה.


פסוק זה נאמר על אות ומופת (נס) שעשה [[משה רבינו]], כאשר פצתה האדמה את פיה, וקורח עם עדתו נבלעו באדמה עקב היותם "נועדים על הוי'" - שהתנגדו לגילוי שם הוי' שלמעלה מה[[טבע]].
פסוק זה נאמר על אות ומופת (נס) שעשה [[משה רבינו]], כאשר פצתה האדמה את פיה, וקורח עם עדתו נבלעו באדמה עקב היותם "נועדים על הוי'" - שהתנגדו לגילוי שם הוי' שלמעלה מה[[טבע]].
שורה 17: שורה 25:
ואף על פי ש"אין כל חדש תחת השמש" - וכיצד תברא בריאה חדשה?  
ואף על פי ש"אין כל חדש תחת השמש" - וכיצד תברא בריאה חדשה?  


אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא בערב שבת בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה.
אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא ב[[ערב שבת]] בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה.


ובזה נבדלים ומתיחדים האותות והניסים הנעשים בעולם מכח הקדושה - שנעשים בכח התורה, לעומת השינויים בטבע הנעשים מכוחות הטומאה שברא ה' בעולם שהם בניגוד לתורה.{{הערת שוליים|קטע זה מהספר "ערכים בחסידות".}}
ובזה נבדלים ומתיחדים האותות והניסים הנעשים בעולם מכח הקדושה - שנעשים בכח התורה, לעומת השינויים בטבע הנעשים מכוחות הטומאה שברא ה' בעולם שהם בניגוד לתורה.{{הערה|קטע זה מהספר "ערכים בחסידות".}}


== הבעל שם טוב ואביי ==
== הבעל שם טוב ואביי ==


ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של תורה שבעל פה{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}}
ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של [[תורה שבעל פה]]{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}}
 
[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] הייתה כאביי. כאשר הגיע [[אדמו"ר הזקן]] לשקלוב ונ[[מתנגדים]] בעיר לגלגו על החסידים שהם לא יודעים ללמוד, הראה [[אדמו"ר הזקן]] את כוחו בלימוד. אך בכל זאת אמרו שהבעש"ט דרכו היה בהתעסקות עם הפשוטים ולכן מוכרח (לטעמייהו) שלא ידע. ואז חזר [[אדמו"ר הזקן]] על תורה בסגנונו של הבעש"ט הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואחר כך כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו הייתה כאביי דווקא.


[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] היתה כאביי. הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואח"כ כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו היתה כאביי דווקא.
הבעל שם טוב אמר כי מקור ה[[תורה שבעל פה]] היא נמשכת על ידי אביי, ועל ידי ה[[תורה שבעל פה]] אפשר להמשיך את פי הגן עדן ואת פה הגיהנום, כנרמז בתיבות "אם בריאה יברא ה'" שהוא ר"ת אביי{{הערה|כתר שם טוב, הוספות אות כב ע' 20}}.


== אמרותיו ==
== אמרותיו ==


כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו שהוא בינוני{{הערת שוליים|1-הערת הרבי:בכת"י הש"ס ועין יעקב שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: "אנו בינונים" או "אנן בינונין". ולא מצאתי, לעת עתה חבר לאדה"ז בגירסתו "אנא בינוני" - לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב "אם אתה מן הבינונים", ולא כמו שכתוב בפירוש ר"ח הנ"ל "אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".}}, אמר לו אביי: אם כן לא שבקת חיי לכל בריה! הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} פירש מאמר זה בשם אביו רבי לוי יצחק, שהוא על פי מאמר רז"ל{{הערת שוליים|1=[[מסכת ראש השנה]] ח, ב.}} צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. וכיון שאין צדיק גמור בעולם, הרי כל הבריות אין נכנסים בסוג זה.
כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו על עצמו שהוא בינוני{{הערה|1-הערת הרבי:בכת"י הש"ס ועין יעקב שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: "אנו בינונים" או "אנן בינונין". ולא מצאתי, לעת עתה חבר ל[[אדמו"ר הזקן]] בגירסתו "אנא בינוני" - לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב "אם אתה מן הבינונים", ולא כמו שכתוב בפירוש ר"ח הנ"ל "אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".}}, אמר לו אביי: אם כן לא שבקת חיי לכל בריה! הרבי{{הערה|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} פירש מאמר זה בשם אביו רבי לוי יצחק, שהוא על פי מאמר רז"ל{{הערה|1=[[מסכת ראש השנה]] ח, ב.}} צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. וכיון שאין [[צדיק גמור]] בעולם, הרי כל הבריות אין נכנסים בסוג זה.


וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה.
וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה.
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1023 תולדות חייו של אביי] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]
{{אמוראים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:תקופות ביהדות]]

גרסה אחרונה מ־00:40, 21 בינואר 2021

אביי

מערת אביי ורבא
דור דור רביעי לאמוראי בבל
בית מדרש ישיבת פומבדיתא
רבותיו רב יוסף, רבה בר נחמני
חבריו רבא

אביי היה מגדולי אמוראי בבל בדור הרביעי, ובר הפלוגתא של רבא. נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה אמורא, ותלמידו ובן אחיו של רבה בר נחמני.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". שמו האמיתי היה 'נחמני', בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום מצות כיבוד אב ואם, אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם[1]. אביו היה רב ייבא סבא מהזוהר, וזכה שנשמתו של אביו נתעברה בו[2].

הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ההלכה נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם" (יאוש שלא מדעת, עד זומם, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגט, מומר אוכל נבילות לתיאבון). שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצדיקים העושים אותות ומופתים בעולם, עושים זאת בשותפות עם אביי - שהוא מקור לתורה שבעל פה, ובכח התורה נעשים המופתים.

רמז לדבר, כתוב: "ואם בריאה יברא הוי'" - ר"ת אביי, אלא שהפסוק מתחיל בתוספת וא"ו - ואם בריאה וגו', הרומז על המשכת התורה, כי כל מופת הוא על ידי התורה.

פסוק זה נאמר על אות ומופת (נס) שעשה משה רבינו, כאשר פצתה האדמה את פיה, וקורח עם עדתו נבלעו באדמה עקב היותם "נועדים על הוי'" - שהתנגדו לגילוי שם הוי' שלמעלה מהטבע.

ואף על פי ש"אין כל חדש תחת השמש" - וכיצד תברא בריאה חדשה?

אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא בערב שבת בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה.

ובזה נבדלים ומתיחדים האותות והניסים הנעשים בעולם מכח הקדושה - שנעשים בכח התורה, לעומת השינויים בטבע הנעשים מכוחות הטומאה שברא ה' בעולם שהם בניגוד לתורה.[3]

הבעל שם טוב ואביי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבעל שם טוב אמר שאביי היה המקור של תורה שבעל פה[4]

אדמו"ר הזקן העיד כי דרך הלימוד של הבעל שם טוב הייתה כאביי. כאשר הגיע אדמו"ר הזקן לשקלוב ונמתנגדים בעיר לגלגו על החסידים שהם לא יודעים ללמוד, הראה אדמו"ר הזקן את כוחו בלימוד. אך בכל זאת אמרו שהבעש"ט דרכו היה בהתעסקות עם הפשוטים ולכן מוכרח (לטעמייהו) שלא ידע. ואז חזר אדמו"ר הזקן על תורה בסגנונו של הבעש"ט הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואחר כך כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו הייתה כאביי דווקא.

הבעל שם טוב אמר כי מקור התורה שבעל פה היא נמשכת על ידי אביי, ועל ידי התורה שבעל פה אפשר להמשיך את פי הגן עדן ואת פה הגיהנום, כנרמז בתיבות "אם בריאה יברא ה'" שהוא ר"ת אביי[5].

אמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו על עצמו שהוא בינוני[6], אמר לו אביי: אם כן לא שבקת חיי לכל בריה! הרבי[7] פירש מאמר זה בשם אביו רבי לוי יצחק, שהוא על פי מאמר רז"ל[8] צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. וכיון שאין צדיק גמור בעולם, הרי כל הבריות אין נכנסים בסוג זה.

וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. פ"א דקידושין.
  2. עץ חיים
  3. קטע זה מהספר "ערכים בחסידות".
  4. כתר שם טוב הוספות כח.
  5. כתר שם טוב, הוספות אות כב ע' 20
  6. 1-הערת הרבי:בכת"י הש"ס ועין יעקב שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: "אנו בינונים" או "אנן בינונין". ולא מצאתי, לעת עתה חבר לאדמו"ר הזקן בגירסתו "אנא בינוני" - לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב "אם אתה מן הבינונים", ולא כמו שכתוב בפירוש ר"ח הנ"ל "אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".
  7. אגרות קודש כרך ג תמז.
  8. מסכת ראש השנה ח, ב.