ראש השנה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מפנה|ראש השנה}}
-[[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg|שמאל|ממוזער|הרבי ב[[תשליך]] בראש השנה (צולם על ידי נוכרי)]]
+[[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg|ממוזער|הרבי ב[[תשליך]] בראש השנה (צולם על ידי נוכרי)]]
-[[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]]]]
+[[קובץ:התרת נדרים2.jpg|ממוזער|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]]]]
 '''ראש השנה''' הוא החג הראשון מבין ה[[ימים הנוראים]] ומבין חגי [[חודש תשרי]]. החג חל בימים [[א' בתשרי|א']] ו[[ב' בתשרי]], ובו מתחילה [[שנה]] חדשה ב[[הלוח העברי|לוח העברי]].
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ==מצוות ומנהגי החג==
-[[קובץ:שופר.jpg|שמאל|ממוזער|שופר]]
+[[קובץ:שופר.jpg|ממוזער|שופר]]
 ===תקיעת שופר===
 {{ערך מורחב|תקיעת שופר}}
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ===סעודות החג===
-[[קובץ:תפוח בדבש.jpg|שמאל|ממוזער|[[תפוח]] ב[[דבש]] - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]]
+[[קובץ:תפוח בדבש.jpg|ממוזער|[[תפוח]] ב[[דבש]] - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]]
-[[קובץ:רימון.jpg|שמאל|ממוזער|רימון - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]]
+[[קובץ:רימון.jpg|ממוזער|רימון - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]]
 החל מסעודת ליל א' של ראש השנה, ועד [[הושענא רבה]], נוהגים לטבול את פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|[[שו"ע אדמו"ר הזקן]], תקפג, ד, בשם יש נוהגים.}}. [[הרבי]] נהג לטבול את פרוסת המוציא שלוש פעמים בדבש. יש אומרים שפרוסה נוספת טבל שלוש פעמים במלח{{הערה|[[יומן]] [[שנת הקהל]] [[תשמ"א]] עמ' 11.}}. הרבי מעיר שיש לעיין אם המנהג כולל גם את ימי החול או רק את השבתות והחגים{{הערה|לקוטי שיחות, יד, עמ' 372}}. ב[[רשימות הרבי]] אודות הימים שבהם טובלין בדבש{{הערה|[[היום יום]] חלק שני.}} נרשמים רק: ראש השנה, ערב יוהכ"פ, מוצאי יוהכ"פ, שני יום טוב דחג הסוכות ובהושענא רבה. ו[[חול המועד]] [[סוכות]] - מהיכא תיתי{{הערה|המלך במסיבו, א, עמ' 1.}}.
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 ==עבודת ראש השנה==
-בראש השנה יש לייקר את ה[[זמן]], ולעסוק באמירת [[אותיות]] התשובה והתורה{{הערה|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו, עמוד 144.}}. הטעם לחשיבות ניצול הזמן, הוא משום היות ראש השנה זמן כללי הכולל בהעלם בתוכו את חיותם של כל ימי השנה. השעות והרגעים בימים האלו הם כלליים; ניתן לדמות זאת למעלת ה[[מוח]] על שאר אברי הגוף, חיותם של אברי הגוף תלויה בחיותו של המוח{{הערה|שם=תשנב|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כרך ג', עמ' תסח, אגרת תשנב [https://www.igrot.com/answer/3/468-469 באתר איגרות קום][https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4731113/jewish/page.htm באתר חב"ד אורג].}}.
+בראש השנה יש לייקר את ה[[זמן]], ולעסוק באמירת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] התשובה והתורה{{הערה|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו, עמוד 144.}}. הטעם לחשיבות ניצול הזמן, הוא משום היות ראש השנה זמן כללי הכולל בהעלם בתוכו את חיותם של כל ימי השנה. השעות והרגעים בימים האלו הם כלליים; ניתן לדמות זאת למעלת ה[[מוח]] על שאר אברי הגוף, חיותם של אברי הגוף תלויה בחיותו של המוח{{הערה|שם=תשנב|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כרך ג', עמ' תסח, אגרת תשנב [https://www.igrot.com/answer/3/468-469 באתר איגרות קום][https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4731113/jewish/page.htm באתר חב"ד אורג].}}.
 אדמו"ר הרש"ב היה מזהיר, שבראש השנה יבקשו ביחוד ויעוררו רחמי שמים בבכייה והתעוררות פנימית, על תיקון המידות ועל הנהגה במידות חסידיות{{הערה|ספר השיחות תש"ד, עמוד 11.}}.
 ===קבלת עול בראש השנה===
 עיקר עבודת ראש השנה ביום ובלילה היא [[קבלת עול מלכות שמים]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמוד תכה. ספר המאמרים תרצ"ז, עמוד 310.}}.
@@ שורה 98: / שורה 97: @@
 ו[[אתערותא דלתתא]] זו נעשית על ידי [[תקיעת שופר]] שהוא קול פשוט מהבל פנימיות הלב. שעל ידי קול זה מעורר למעלה מבחינת [[עונג העליון]].
-[[קובץ:ראש השנה2.jpg|שמאל|ממוזער|]]
+[[קובץ:ראש השנה2.jpg|ממוזער|]]
 ===הסתלקות החיות===
 בנין ה[[נוקבא]] שנעשה בראש השנה נעשה בדרך פרט על ידי הסתלקות של החיות בליל ראש השנה. שלכן נקרא בשם "בכסה ליום חגינו", שבליל ראש השנה נכסה ונסתר החיות בבחינת הסתלקות, שמסתלקת המלכות בשרשה ומקורה, ועל ידי העבודה של ראש השנה שהוא ענין ההכתרה, נמשכת המלכות.
@@ שורה 106: / שורה 105: @@
 ===אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור===
-את [[תפילת ערבית]] בלילה הראשון של ראש השנה, התפלל הרב [[המגיד ממזריטש]] באריכות גדולה, כמה שעות, בבכיות עצומות. ב[[סעודת יום טוב]] שאחריה לא דיבר מאומה, אף לא בענייני [[תורה]]. גם ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] בלילה הראשון של ראש השנה האריך כמה שעות בהתעוררות גדולה, ועסק כל הלילה באמירת תהלים. בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר תפילת ערבית של הלילה השני דר"ה, היו רבותינו הקדושים אומרים מאמרי חסידות ברבים. בסעודת הלילה השני נהגו רבותינו הק' לספר סיפורים והנהגות מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו, מהרביים וזקני החסידים, וכן מהנהגות חסידים אנשים פשוטים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}.
+את [[תפילת ערבית]] בלילה הראשון של ראש השנה, התפלל הרב [[המגיד ממזריטש]] באריכות גדולה, כמה שעות, בבכיות עצומות. ב[[סעודת יום טוב]] שאחריה לא דיבר מאומה, אף לא בענייני [[תורה]]. גם ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] בלילה הראשון של ראש השנה האריך כמה שעות בהתעוררות גדולה, ועסק כל הלילה באמירת תהלים. בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר תפילת ערבית של הלילה השני דר"ה, היו רבותינו הקדושים אומרים מאמרי חסידות ברבים. בסעודת הלילה השני נהגו רבותינו הק' לספר סיפורים והנהגות מהבעש"ט ותלמידיו, מהרביים וזקני החסידים, וכן מהנהגות חסידים אנשים פשוטים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}.
 [[אדמו"ר האמצעי]] היה מדבר בלילה הראשון, אך רק בענין [[מלכות דאצילות]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מדבר בענין מלכותא דארעא. [[אדמו"ר מהר"ש]] לא היה מדבר בלילה הראשון, רק פעם אחת.