מנצפ"ך – הבדלי גרסאות
תיקון קישור והסרת קישור מיותר |
מ החלפת טקסט – "אוה"ת" ב־"אור התורה" |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות | {{אות|תמונה=[[קובץ:מנצפך.jpg]]}} | ||
'''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו{{הערה|גמרא מגילה ב, ב.}}, כ"ב האותיות הרגילות הן ב[[ה' חסדים]], והאותיות הסופיות הן ב[[ה' גבורות]]{{הערה|ע"ח שער כה דרוש ב מ"ק, | '''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו{{הערה|גמרא מגילה ב, ב.}}, כ"ב האותיות הרגילות הן ב[[ה' חסדים]], והאותיות הסופיות הן ב[[ה' גבורות]]{{הערה|ע"ח שער כה דרוש ב מ"ק, אור התורה נ"ך א'רו}}. | ||
כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה. | כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==מקומן בספירות== | ==מקומן בספירות== | ||
כ"ב אותיות הפשוטות שורשן מה"ח{{הערה|שבבינה, שהם שורש הז' מידות. עיקר המידות הן חמשת המידות חג"ת נ"ה, ועל ידי התלבשותן במלכות נוצרות כ"ב האותיות}}, וחמש האותיות הסופיות מנצפ"ך הן ה"ג שבבינה{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, | כ"ב אותיות הפשוטות שורשן מה"ח{{הערה|שבבינה, שהם שורש הז' מידות. עיקר המידות הן חמשת המידות חג"ת נ"ה, ועל ידי התלבשותן במלכות נוצרות כ"ב האותיות}}, וחמש האותיות הסופיות מנצפ"ך הן ה"ג שבבינה{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אור התורה נך א'רו}}. | ||
==רומזות ליחוד מ"ה וב"ן ולגאולה העתידה== | ==רומזות ליחוד מ"ה וב"ן ולגאולה העתידה== | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
===נ-ן=== | ===נ-ן=== | ||
אות נ' כפופה נפילה - מלכות, אות ן' פשוטה קימה – בינה, מרמז על העלייה שתהיה למלכות לעתיד לבוא למדרגת הבינה{{הערה| | אות נ' כפופה נפילה - מלכות, אות ן' פשוטה קימה – בינה, מרמז על העלייה שתהיה למלכות לעתיד לבוא למדרגת הבינה{{הערה|אור התורה בראשית תרע"ד, 1366, ואור התורה בראשית 1748}}. הכפילות נ-ן רומזת לחיבור זכר ונקבה, שהוא עניין היחוד, והוא עניין הגאולה{{הערה|אור התורה בהעלותך שע"ח-ש"פ}}. יחוד נ-ן רומז לגאולה כי הוא עליית המלכות לשורשה בכתר: נ' כפופה היא ספירת המלכות{{הערה|כי נ' ראש תיבת נופלים, ועניין הנפילה מראה על ספירת המלכות ש"לית לה מגרמה כלום"}}, ן' פשוטה היא ספירת הכתר{{הערה|כי 50 שערי בינה הם בכתר}}. לעתיד לבוא תתעלה מלכות בכתר, שזה"ע אשת חיל (ספירת המלכות) עטרת בעלה (זעיר אנפין). | ||
===צ–ץ=== | ===צ–ץ=== | ||
{{הערה| | {{הערה|אור התורה שה"ש תרס"ט}}אות צ' כפופה צדיקים{{הערה|והוא יחוד אחור באחור, כי אות צ' היא י' (חכמה) הפוכה, שמורכבת על נ' (בינה) – והוא יחוד חכמה ובינה באופן של "אחור באחור" (כי האר"י ז"ל הורה לכתוב את הצ' כשיו"ד שלו הפוכה, כי חכמה נקראת אחור (כמו שכתוב "וחכם באחור ישבחנה"}} – שעבודתם מגיעה עד שורש הנבראים, אות ץ' פשוטה בעלי תשובה - גילוי פנימיות עתיק{{הערה|ואע"פ שתמונתה בכתב גם כן יו"ד הפוכה כמו הכפופה}}. | ||
===פ–ף=== | ===פ–ף=== | ||
אות פ' היא פה - שהוא דיבור, והוא עניין ספירת המלכות{{הערה|מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה}}. | אות פ' היא פה - שהוא דיבור, והוא עניין ספירת המלכות{{הערה|מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה}}. | ||
אות צ' הוא צדיק. צדיק היא ספירת היסוד, והיסוד הוא הממשיך את טיפת העצמות. | אות צ' הוא צדיק. צדיק היא ספירת היסוד, והיסוד הוא הממשיך את טיפת העצמות. | ||
דהיינו, פ' מורה על החיצוניות וצ' על העצמות{{הערה| | דהיינו, פ' מורה על החיצוניות וצ' על העצמות{{הערה|אור התורה וירא 1500, שמות צ"ב}}. | ||
==הרמז למנצפ"ך בגוף האדם== | ==הרמז למנצפ"ך בגוף האדם== | ||