![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רבי יהודה – הבדלי גרסאות
דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה בר אילעאי '''רבי יהודה בר [[רבי אלעאי (תנא)|איל… |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (30 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.{{הערה|אביו נקבר בסמוך.}}]] | ||
'''רבי יהודה בר | [[קובץ:רבי יהודה בר אילעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו]] | ||
'''רבי יהודה בר אלעאי''' (מוזכר בדרך כלל כ'''רבי יהודה'''){{הערה|{{בבלי|מנחות|יח|א}}}} היה [[תנאים|תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]. מאות מובאות מדבריו נזכרו ב[[ששה סדרי משנה]], והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים. | |||
בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}} | בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}} | ||
ב[[ספר הזוהר]] (חלק ב', דף קכ"ו) הביאו דרשת רבי יהודה על פרי עץ תמר; "ויראו את אלהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" וגו', רבי יהודה פתח ([[שיר השירים]], פרק ז, פסוק ח): "זאת קומתך דמתה לתמר" וגו', כמה חביבה [[כנסת ישראל]] לפני [[הקב"ה]], שלא פורשת ממנו כתמר הזה, שלא פורש הזכר מהנקבה לעולמים, ולא הולך זה בלא זה, כך כנסת ישראל לא פורשת מהקב"ה. | |||
== בתורת החסידות == | |||
בירושלמי{{הערה|1=[[מסכת שבת]] פ"ח ה"א, וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. | |||
למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, | [[אדמו"ר הזקן]] מסביר זאת, כי [[אותיות]] התורה נקראים "בתים", והם הכלים "לחזות בנועם ה'" שהם האורות שבתוך הכלים. | ||
למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה{{הערה|1=[[ליקוטי תורה]] פרשת מסעי צו ד.}} | |||
הרבי{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערה|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כולו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}} | |||
== פסקיו == | |||
* לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות{{הערה|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}. | |||
* נראה שלדעתו גם קטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה ממה שסיפר רבי יהודה שקרא את המגילה [[מגילת אסתר]] "אמר רבי יהודה קטן הייתי, וקריתי את המגילה לפני [[רבי טרפון]] בלוד, וקילסני" (תוספתא, פ"ב ה"ח; ירושלמי, פ"ב ה"ד, עג ע"ב; בבלי, כ ע"א). | |||
==מתורתו באגדה== | |||
רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה [[אסתר]] – על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'. | |||
{{תנאים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{מיון רגיל:יהודה בר אילעאי}} | ||
[[קטגוריה:הדור הרביעי לתנאים]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:51, 7 בינואר 2026
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה)[2] היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא. מאות מובאות מדבריו נזכרו בששה סדרי משנה, והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים.
בתלמוד אומר רבי יוחנן כי "סתם ספרא - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.[3]
בספר הזוהר (חלק ב', דף קכ"ו) הביאו דרשת רבי יהודה על פרי עץ תמר; "ויראו את אלהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" וגו', רבי יהודה פתח (שיר השירים, פרק ז, פסוק ח): "זאת קומתך דמתה לתמר" וגו', כמה חביבה כנסת ישראל לפני הקב"ה, שלא פורשת ממנו כתמר הזה, שלא פורש הזכר מהנקבה לעולמים, ולא הולך זה בלא זה, כך כנסת ישראל לא פורשת מהקב"ה.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בירושלמי[4] מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו.
אדמו"ר הזקן מסביר זאת, כי אותיות התורה נקראים "בתים", והם הכלים "לחזות בנועם ה'" שהם האורות שבתוך הכלים.
למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה[5]
הרבי[6] מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.[7]
פסקיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות[8], בניגוד לרבי יוסי שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי[9].
- נראה שלדעתו גם קטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה ממה שסיפר רבי יהודה שקרא את המגילה מגילת אסתר "אמר רבי יהודה קטן הייתי, וקריתי את המגילה לפני רבי טרפון בלוד, וקילסני" (תוספתא, פ"ב ה"ח; ירושלמי, פ"ב ה"ד, עג ע"ב; בבלי, כ ע"א).
מתורתו באגדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר – על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'.
הערות שוליים
- ^ אביו נקבר בסמוך.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף י"ח, עמוד א'
- ^ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
- ^ מסכת שבת פ"ח ה"א, וראה נדרים מט, ב.
- ^ ליקוטי תורה פרשת מסעי צו ד.
- ^ התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 1332.
- ^ אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כולו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.
- ^ מסכת ברכות, ב, ב.
- ^ אדמו"ר הזקן, פסקי הסידור, סדר הכנסת שבת.