גאורגיה – הבדלי גרסאות
דיוק |
תיקון קישור והסרת קישור מיותר |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך סטלין. | לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך סטלין. | ||
בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}. | בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}. | ||
לאחר התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, הפכה גיאורגיה למדינה עצמאית. | לאחר התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, הפכה גיאורגיה למדינה עצמאית. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריך ביותר את העבודה שנעשתה במקום בשליחותו של אדמו"ר הרש"ב, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה של הרב לויטין אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות הסובייטים ובעקבות כך ברח לעיר באטום והפסיק את פעולתו, כשחסידים אחרים ממשיכים אותו.}}. | רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריך ביותר את העבודה שנעשתה במקום בשליחותו של אדמו"ר הרש"ב, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה של הרב לויטין אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות הסובייטים ובעקבות כך ברח לעיר באטום והפסיק את פעולתו, כשחסידים אחרים ממשיכים אותו.}}. | ||
בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב [[סימון יעקבשווילי]], ראש משפחת | בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב [[סימון יעקבשווילי]], ראש משפחת ג'ייקובסון החב"דית. | ||
בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע"ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}. | בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע"ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}. | ||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]] | [[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]] | ||
[[קטגוריה:מדינות העולם]] | |||
[[en:Georgia]] | [[en:Georgia]] | ||