פנחס הירשפרונג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעריכה}}
+[[קובץ:רב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פינחס הירשפרונג]]
-[[קובץ:רב הירשפונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס הירשפרונג]]
+[[קובץ:הרב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הירשפרונג עם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]]]
+[[קובץ:הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פינחס הירשפרונג ב[[תפילה]]]]
+[[קובץ:מתפלפלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הירשפרונג והרב [[יצחק פיקרסקי]] במהלך פלפול תורני]]
-הרב '''פנחס הירשפרונג''' היה רבה הראשי של קנדה, תלמיד- חבר של [[הרבי]], ושימש גם כראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].
+הרב '''פינחס הירשפרונג''' ([[תער"ב]] - [[כ"ז טבת]] [[תשנ"ח]]) היה רבה הראשי של העיר מונטריאול שבקנדה, וראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]{{הערה|הערך בנוי על פי הספר שמן ששון מחבריך חלק א' ע' 272–282, פרק הרב הירשפרונג - תולדותיו וקשר עם הרבי}}.
-== תולדות חייו ==
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[עיירה]] דוקלה בשנת [[תרע"ב|תער"ב]] לאביו, ר' חיים, שהיה חתנו של הגאון ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד [[תורה]] אצל סבו לאחר מכן הפך תלמיד מובהק של רבי [[מאיר שפירא]] הגאון מלובלין. באותה תקופה העיד עליו רבו הגר"מ שפירא כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה.
-הרב פנחס נולד בעיירה דוקלה בשנת [[תרע"ב|תער"ב]] לאביו, ר' חיים, שהיה חתנו של הגאון ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד [[תורה]] אצל סבו{{הערת שוליים|שהיה גם המורה של הרבי מקלויזנבורג.}} לאחר מכן הפך תלמיד מובהק של רבי [[מאיר שפירא]] הגאון מלובלין. באותה תקופה העיד עליו רבו הגר" שפירא כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה.
+כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] פרסם את פרי ביכוריו 'פרי פינחס", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי "אהל תורה", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים מזמנו. הרב שפירא, מינהו באותה עת גם לבוחן של תלמידיו החדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין בה למד. כדי לשמש כבוחן בישיבה, היו זקוקים לידע עצום. מבחן הכניסה כלל בחינה על 400 של גמרא עם המפרשים.
-כשהיה בר מצווה פרסם את פרי עטו הראשון שלו 'פרי פנחס", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי "אהל תורה", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמי הזמן. אחרי שהעביר הרב שפירא, הפך פנחס לבוחן של תלמידיו החדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין. כדי לשמש כבוחן בישיבה, היו זקוקים לידע עצום. מבחן הכניסה כלל בחינה על 400 של גמרא עם פירושים...
+בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח להימלט מ[[השואה]]. הוא חצה בהצלחה את הגבול אל האזור בשליטת ה[[סובייטים]] ב[[ליטא]]. והחל מסע לקובה שביפן דרך [[סיביר]], ונשאר ב[[שנחאי]]. בשנת [[תש"א]] הגיע ל[[קנדה]].
-בתקופת ה[[שואה]] הצליח להימלט ממחנה הריכוז, ואז הוא חצה בהצלחה את הגבול מאזור הסובייטי בליטא. משם נסע דרך סיביר לקובה, שביפן ובסופו של דבר הגיע לשנחאי. בשנת [[תש"א]] הוא הגיע ל[[מונטריאול]] קנדה. הוא תיאר את תלאותיו בזיכרונות אותם פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. הוא היה הרב של הקהילה "עדת ישורון" במונטריאול. היה ראש ישיבת "מרכז התורה". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן הרב הראשי של קנדה.
+הוא תיאר את תלאותיו בזכרונותיו אותם פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. שם התמנה לרבה של קהילת "עדת ישורון" ב[[מונטריאול]] ולראש ישיבת "מרכז התורה". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן לרבה הראשי של קנדה.
-הוא היה אחד הניצולים היחידים מהגאונים של [[פולין]], והוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים ביותר  בדורנו, בש"ס ופוסקים שידע בעל פה. זה היה בנוסף לחדות ההבנה שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי עומק שלו הרצאות בתורה והחידושים שלו. עם זאת, הוא היה אדם צנוע אשר לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות את הצרכים של הקהילה.
+הרב הירשפרונג היה אחד הניצולים היחידים מרבני [[פולין]]. הוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים בדורנו ב[[ש"ס]] ופוסקים, שאותם ידע בעל פה. זה היה בנוסף לחדות ההבנה שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי בעומק דרשותיו וחידושיו. עם זאת, הוא היה אדם צנוע אשר לא לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות בצרכי קהילתו.
-== קשריו עם הרבי ==
+החלק השלישי של הספר [[ויואל משה]] אותו כתב [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], נכתב אליו.
-הוא היה נוהג באופן קבוע לבקר את הרבי, לדון בנושאים תורה עמו ולהשתתף בהתוועדויות. כאשר חיבר את חיבורו הראשון, שלח מכתב לרבי {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]], מחול המועד סוכות תשט"ו.}}. הגאון שלח את ספר "מנחת סולת" על ספר החינוך אשר כתב סבו, לרבי - וגם הרבי הגיב עם הערות מדהים אשר יוצג בקיאות מרשים עומק נגלה ונסתר.
+נפטר ב[[כ"ז טבת]] [[תשנ"ח]].
-פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי"ז]]{{הערת שוליים|תיאור הפגישה מפי תלמידו הרב [[מאיר פלוטקין]].}}
+== קשריו עם הרבי ==
+הרב הירשפורנג נהג להגיע אל הרבי בקביעות, לדון בנושאים תורניים עמו ולהשתתף בהתוועדויות.
-כשנכנס לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו ומסר לרבי את הפ"נ, קם הרבי ושאל: "האם אתה עקיבא בן יוסף אשר שמו הולך מסוף העולם ועד סופו?" לאחר הפסקה קלה, המשיך הרבי ואמר: "אכן, אתה כעקיבא בן יוסף"... כאשר הגאון ושלום מחה, הרבי חייך ושאל: חלילה "למה"? זה לא גמרא מפורשת? ... עד אשר ר' פנחס בהכנעה השיב: חלילה לומר שאני כמו עקיבא בן יוסף ...
-== פגישתו הלימודית עם הרבי ==
+כאשר חיבר את חיבורו הראשון, שלח מכתב לרבי{{הערה|[[אגרות קודש]], מחול המועד סוכות תשט"ו.}}. כמו כן שלח לרבי את ספרו של סבו - "מנחת סולת" על [[ספר החינוך]] - והרבי השיב לו במכתבו הערות על הספר.
-הרב הירשפרונג ביקר אצל הרבי מספר פעמים. אך לא הצליח לדבר איתו בלימוד, מכיון שהרבי כיוון את השיחה לכיוון הפצת היהדות. בהזדמנות זו ביקש מהרבי שיוכל לשוחח עימו גם מעט בלימוד, למרות זמנו היקר של הרבי, והרבי הסכים.
+פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי"ז]]{{הערה|שם=פלוטקין|'''[https://www.merkazato.co.il/הרב-פנחס-הירשפרונג-אמונה-וגאונות הרב פנחס הירשפרונג – אמונה וגאונות]''', תלמידו הרב [[מאיר פלוטקין]] מספר על קשריו של הרב הירשפרונג עם הרבי, פורסם בגיליון 'פנימיות' 52 אדר ה'תשנ"ח - מופיע גם באתר מרכז את"ה.}}:
-הוא אמר לרבי כי יש מספר שאלות קשות אשר שאל את כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו כמה מהם שהחלישו את תוקף השאלות, אבל לא מצא מישהו יכול לתת לו תשובה אמיתית לשאלות. הרבי הביט בו בחום ואמר בהפתעה: כל הגאונים שהזכרת לא יכולים לענות על השאלות שלך, ואני יכול?  ר' פנחס ענה בביטחון: כן, הערב הרבי יענה לכולם!
+כשנכנס לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו ומסר לרבי את הפ"נ, קם הרבי ושאל: "{{ציטוטון|אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו{{הערה|מאמר [[רבי דוסא בן הרכינס]] על [[רבי עקיבא]] ב[[מסכת יבמות]] ט"ז, א.}}}}?" לאחר הפסקה קלה, המשיך הרבי ואמר: "אכן, אתה כעקיבא בן יוסף"... כאשר הגאון מחה, הרבי חייך ושאל: חלילה "למה"? זה לא גמרא מפורשת?... עד אשר הרב הירשפרונג השיב בהכנעה: חלילה לומר שאני כמו עקיבא בן יוסף...
-הרבי הנהן בראשו כדי לציין שהרב פנחס יכול להתחיל עם השאלות שלו. השאלות לא היו שאלות רגילות. הם היו על אחד הסוגיות הקשות ביותר ב[[תלמוד ירושלמי]]. להפתעתו של הרב, זה לא היה נראה כאילו הרבי מרוכז יותר מהרגיל. הוא ישב בצורה כה ניחוחה, כי ר' פנחס תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. לולי שמע ע לגאונותו של הרבי, היה מפסיק לדבר, בהיותו בטוח שהרבי לא מבין את השאלות, אך בידיעתו על גאונותו העצומה של הרבי הוא המשיך לרצות את השאלות.
+באחת ההזדמנויות, במהלך המחלוקת שהייתה נגד הרבי בשנות המ"מים, הרב הירשפרונג הוזמן לשמחה משפחתית ב[[ארץ ישראל]], ונשלחו לו כרטיסי טיסה חינם, במטרה ובמהלך שבסופו היה אמור להכפיש - חס ושלום - את כבוד הרבי. כאשר הרב שמע מכך, הוא ביטל מיד את נסיעתו, וזאת יום לפני הנסיעה, כשכל מזוודותיו היו ארוזות.
+אירע, שאחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. בתקופה זו נלחם הרבי לתקן את חוק "[[מיהו יהודי]]?" והשתתפות הרב הירשפרונג היתה עלולה להתפרש כי הוא בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. הרב הירשפרונג לא היסס, והתקשר אליו לומר לו שלא יסע. הרב אמר לר' הירשפרונג כי רק אם יפסוק לו ל[[הלכה]] שאסור לו ללכת לא ילך. הרב הירשפרונג נענה מיד כי על פי ההלכה קיים איסור גמור לנסוע למקום.
-כשהוא סיים, אמר הרבי: לפי מה שאתה אומר - זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של הירושלמי, אבל אשמתך כיוון שאתה לא ללמוד את הנושא כראוי. אם היית לומד את הירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות.
+דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שעל כל הרבנים לחתום על פסק הלכה שקבע כי אסור למסור שום חלק של ארץ ישראל לערבים. הרב הירשפרונג ישב במשך כמה שעות עם הטלפון של אחד ממכריו, חייג את המספרים של רבנים שונים, והסביר להם את חשיבות חתימתם. עשרות הרבנים הבינו את ההשלכות החמורות מהחזרת שטחים מארץ ישראל, והם התנגדו למהלך.
-מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כקורא מתוךה ספר. הוא הראה לו כי על ידי לימוד כראוי, שאלותיו אינן קשות כלל, להפתעת ר' פנחס, שהציג כבר את שאלותיו לפני גדולי ישראל מהשורה הראשונה, אף לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לא יודעת איך ללמוד את הזכות ירושלמי מלכתחילה.
+בדרשת [[שבת הגדול]] לאחר כ"ז [[אדר]] [[תשנ"ב]], כמעט מחצית מדרשתו נסובה על כך שראש בני ישראל חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל [[יהודי]] צריך את [[הרבי]] בריא, כי הוא ורק הוא מנהיג הדור. עם דמעות בעיניו, הגאון צעק לשמיים ועורר את הקהל שהיה מורכב ברובו מיהודי ליטא, להתפלל להחלמתו של הרבי.
-הרב התבטא לאחר מכן: "מעולם לא פגשתי עומק כזה של למידה בחיי ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו התקרב הרבי בגאונות".
+=== בלימוד התורה ===
+הרב הירשפרונג ביקר אצל הרבי מספר פעמים. אך לא הצליח לדבר איתו בלימוד, מכיון שהרבי כיוון את השיחה לכיוון הפצת היהדות. בהזדמנות ביקש מהרבי לשוחח בלימוד, למרות זמנו היקר של הרבי, והרבי הסכים.
-מכאן ואילך קשריו עם הרבי וקהילת חב"ד הלכו וגברו, ובמובן מסוים נהפך להיות חסיד חב"ד.
+הוא אמר לרבי כי יש מספר שאלות קשות אשר שאל את כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו כמה מהם שהחלישו את תוקף השאלות, אבל לא מצא מישהו יכול לתת לו תשובה אמיתית לשאלות. הרבי הביט בו בחום ואמר בהפתעה: כל הגאונים שהזכרת לא יכולים לענות על השאלות שלך, ואני יכול? הרב הירשפרונג ענה שהוא בטוח בכך שהרבי יתרץ אל נכון את קושיותיו.
-== הזכות להיות בהתוועדות של הרבי ==
+הרבי הנהן בראשו והורה לרב הירשפרונג לשאול. הרב הירשפרונג שאל שאלות באחת הסוגיות הקשות ביותר ב[[תלמוד ירושלמי]], אך למרות זאת הרבי ישב בצורה ניחוחה, עד שהרב הירשפרונג תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. לולי שמע על גאונותו של הרבי, היה מפסיק לדבר, בהיותו בטוח שהרבי לא מבין את השאלות, אך בידיעתו על גאונותו העצומה של הרבי הוא המשיך לרצות את השאלות.
-[[קובץ:הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס הירשפרונג בעת התפילה]]
-מסיבה כלשהי, הרב הירשפרונג נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. אך הדבר טעות.
-בכל פעם הגאון היה נוהג לנסוע להתוועדויות של הרבי. לאחרי התקף הלב של הרבי על שמחת תורה [[תשל"ח]], חשש הגאון, שהרבי לא יתוועד בי"ט כסלו. השמחה שלו היתה בלתי ניתנת לתיאור כאשר נודע לו שהרבי יהיה בהתוועדות אחרי הכל.
+כשסיים, אמר הרבי: זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של הירושלמי אלא אשמתך, כיוון שאתה לא למדת את הנושא כראוי. אם היית לומד את הירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות. מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כקורא מתוך הספר. הוא הראה לו כי על ידי לימוד כראוי, שאלותיו אינן קשות כלל, להפתעת הרב פנחס, שהציג כבר את שאלותיו לפני גדולי ישראל מהשורה הראשונה, אף לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לימוד לא מכוון של הסוגיא בירושלמי מלכתחילה.
-אחרי התוועדות, בדרך חזרה הביתה, הגאון לא הפסיק לדבר על הזכות הגדולה שהיה לו לשהות בהתוועדות של הרבי. הוא אמר כי רק טיפש יכול ללכת לישון אחרי התוועדות כזו. "אתה חייב לצאת לרחוב, לרקוד משמחה, כי אנחנו ראויים כדי להתוועד עם הרבי כגון זמן קצר אחרי מה שקרה."
+הרב התבטא לאחר מכן: "מעולם לא פגשתי עומק כזה בלימוד בחיי. ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו המתקרב אל הרבי בגאונות".
-הסיפור הבא יוכיח ההתקשרות שלו ואת האמונה מה שהרבי אמר. היא סיפרה על ידי אחד תלמידיו שלו:
+מכאן ואילך קשריו עם הרבי וקהילת חב"ד הלכו וגברו, ובמובן מסוים נהפך להיות חסיד חב"ד{{הערה|שם=פלוטקין}}.
-באחד מהשנים, אשתו חלתה בגידול סרטני. הרופאים אמרו שהמצב קריטי והיה ספק אם ניתוח יעזור. הרב הירשפרונג קבל שברון לב קשה למשמע הדברים, ושינוי קשה תקף אותו. הוא השתנה מאדם פעיל לאיש מותש חסר חיים. הוא הפסיק לבוא  לישיבה ולא שוחח עם אף אחד בישיבה. הדבר היחיד שהוא לא הזניח, היה השיעור הכללי הוא נתן, אבל גם זה היה ללא ההתלהבות הרגילה שלו.
+פעם מסר הרב הירשפרונג שיעור בירחי כלה בקיץ [[תשמ"ז]] בהרי הקטסקיל, ניו יורק. כאשר הקהל הביע את פליאתו על הבקיאות המדהימה שלו בש"ס [[תלמוד בבלי|בבלי]] ירושלמי בעל פה, אמר הרב הירשפרונג: "אתם חושבים שזו בקיאות? הרוצים אתם לראות בקיאות אמיתית? פתחו את כל אחד מעשרות הכרכים של [[ליקוטי שיחות]], לימדו כל שיחה עם הערות השוליים ואז תבינו מה בקיאות מה היא!"
-== חסיד אמיתי בלב ונפש ==
+בהזדמנות סיפר הרב הירשפרונג על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה ב[[יחידות]] עם הרבי. במהלך שיחתם עלתה ההגדרה ההלכתית של "מייד" ו"לאלתר". הוא היה המום על מיכולתו של הרבי "לטייל" איתו לאורך כל הש"ס ועד לספרי האחרונים כדי ללקט מהם את כל המקומות בהם מוזכרות הגדרות אלו.
-מספר אחד מתלמידיו:
+הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי הרב הירשפרונג. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "[[ספר תורה]] חי". בכל פעם שהוא בא ל[[התוועדות]] או לחלוקת הדולרים, בירך אותו הרבי בחום.
-:::''"יום אחד פגשתי את הבת שלו במהלך השיחה שלנו היא אמרה, "האם אתה יודע שאבי הוא חסיד גדול של הרבי מליובאוויטש!" כאשר לא הגבתי, בתו המשיכה ואמרה, "אתה צריך לדעת כי לא זו בלבד שהוא חסיד, אבל הוא גם מקושר בלב ונפש עם הרבי, ואני לא יודע אם אתה יכול למצוא חסיד גדול ממנו."
+=== הזכות להיות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ===
-כהוכחה היא סיפרה את הסיפור הבא:
+מסיבה כלשהי, הרב הירשפרונג נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. אך הדבר טעות.
-כאשר הבריאות של אמי היה קשה, מצב הרוח של אבי היה נורא. זה נעשה רציני, כך שאנחנו, הילדים, ישבו ובכו על את ההורים? על אמא שלנו ששכבה במיטה, ועל אבינו, שישב לידה בדכדוך.
-יום אחד הייתי לבד בבית עם ההורים שלי, כאשר מכתב הרבי הגיע בדואר. אבי ישב ולומד וכאשר אמרתי לו מכתב הגיע מהרבי מליובאוויטש, הוא קם, הלך למטבח כדי לשטוף את ידיו, חבש את כובעו ואת הז'קט, ואז קם לקרוא מכתב של הרבי.
-עמדתי בצד והסתכלתי. פתאום הוא מיהר לחדר של אמא שלי בזמן שאני בעקבותיו. לעולם לא אשכח מה ראיתי:
-הוא עמד ליד מיטתה ואמר: זה עתה קיבלתי מכתב מהרבי. הרבי כתב את המכתב לשון הקודש אבל אני מוכן לתרגם אותו ליידיש.
-זה היה מכתב מהרבי. בסוף המכתב הרבי הוסיף בכתב יד שורות אחדות: לגבי מה שכתבת על אשתך - זה רק העצה של היצר הרע שרוצה להחליש אותך. לכ לא תשים לבך לזה, זה לא נכון בכלל, ורק הטענה של היצר הרע, ואתה ןואשתך תזכו לאורך ימים ושנים טובות.
-אבא עמד ליד אמא, קרא לה בשמה ואמר, ברוך השם יש רבי, הרבי אמר שיהיה טוב ואין מה לדאוג. תוך רגע, הוא השתנה בקיצוניות אחת לשנייה בתפנית של 180 מעלות. וחזר להיות אדם פעיל וחי כמקודם.
-בשבועות שלאחר מכן, עד להחלמה מלאה של אמא שלי - הדברים היו הפוכים. בעוד שהמשפחה היתה מודאגת, לא היה אפשר לדבר עימו על כך שאשתו לא במצב הביראות. אפילו ביום הניתוח, כאשר הם  הובילו את לחדר הניתוח לא היה אכפת לו, ולא הבין למה משפחתו מודאגת, הרי הרבי אמר שהיא בריאה. כאשר הרופאים אמרו שהם לא מצאו שום המשך לגידול, והוא נעצר, הוא לא התרגש, לפליאת המשפחה, מכיון שלא היה לו ספק אחרת.
-סיימה בתו: יש עוד חסיד כמוהו? האם יש מישהו מקושר יותר ממה שהוא? "
-== הרבי כ[[רבי|רב"י]] וכ[[משיח]] ==
-לפי דברי תלמידו הרב מאיר פלוטקין היה ברור לו כי הרבי הוא מלך המשיח. כאשר הוא שאל את רבו: מה ראית בהרבי, שלא ראית במישהו אחר? , השיב הרב הירשפרונג: ישנן שני דברים, שבהם מיוחד הרבי, ואין דומה לו. 1) לימוד התורה  שלו. 2)  מנהיג הדור. ואני אומר לך כי אין אף אחד כמוהו, לא רק בדורנו, אלא גם בדורות קודמים. הייתי עם הרב [[מאיר שפירא]] בלובלין, עם הגאון רבי [[מנחם זמבה]], וכל הגאונים של הדור הקודם, וגם לא מצאתי אחד דומה גדולתו של הרבי בכל תחומי התורה. ומיותר להתעכב באריכות על מנהיגותו... הוא היחיד שעליו אפשר לומר כי הוא ב[[חזקת משיח]].
-בדרשת [[שבת הגדול]] שחל כ"ז [[אדר]] [[תשנ"ב]], כמעט מחצית מדרשתו נסובה על כך שראש בני ישראל חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל [[יהודי]] צריך את [[הרבי]] בריא, כי הוא ורק הוא מנהיג הדור. עם דמעות בעיניו, הגאון צעק לשמיים ועורר את הקהל שהיה מורכב ברובו מיהודי ליטא, להתפלל להחלמתו של הרבי.
-== קשרים לימודיים עם הרבי ==
-פעם מסר הגאון שיעור בירחי כלה בקיץ [[תשמ"ז]] בהרי הקטסקיל, ניו יורק. כאשר הקהל הביע את פליאתו על הבקיאות המדהימה שלו בש"ס [[בבלי]] ירושלמי בעל פה, אמר הגאון: "אתם חושבים שזה בקיאות? הרוצים אתם לראות בקיאות אמיתית? פתחו את כל אחד מעשרות הכרכים של [[ליקוטי שיחות]], לימדו כל שיחה עם הערות השוליים ואז תבין מה בקיאות מה הוא!"
-בהזדמנות סיפר הגאון על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה ביחידות עם הרבי. במהלך שיחתם עלתה ההגדרה ההלכתית של "חפזון" ו"קלות דעת". הוא היה המום על ידי היכולת של הרבי "לטייל" איתו ברחבי ש"ס והאחרונים כדי ללקט מהם את כל המקומות בהם מוזכרים הגדרות אלו.
-הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי הגאון. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "[[ספר תורה]] חי". בכל פעם שהוא בא ל[[התוועדות]] או לחלוקת הדולרים, בירך אותו הרבי בחום.
-כאשר באחת ההזדמנויות, במהלך המחלוקת שהיתה נגד הרבי בשנות המ"מים, הרב הוזמן לשמחה משפחתית ב[[ארץ ישראל]], ונשלחו לו כרטיסי טיסה חינם, במטרה ובמהלך שבסופו היה אמור להכפיש את כבוד הרבי. כאשר הרב שמע מכך, הוא ביטל מיד את נסיעתו, וזאת יום לפני הניעה, כשכל מזוודותיו היו ארוזים.
-היה פעם, כאשר אחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. בתקופה זו נלחם הרבי לתקן את חוק "[[מיהו יהודי]]?" ובהשתתפות הרב היה עלול להתפרש כי הוא בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. רק פנחס לא היסס, והתקשר אליו לומר לו שלא יסע. הרב אמר לר' פנחס כי רק אם יפסוק לו ל[[הלכה]] שאסור לו ללכת לא ילך. הרב הירשפרונג נענה מיד כי על פי ההלכה קיים איסור גמור לנסוע למקום.
-דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שעל כל רבנים לחתום על פסק שקבע כי אסור למסור שום חלק של ארץ ישראל. ר' פנחס ישב במשך כמה שעות בטלפון של אחד ממכריו, חייג את המספרים של רבנים שונים, והסביר להם את חשיבות חתימתם. עשרות הרבנים הבינו את ההשלכות חמורות מהחזרת חלקים מא"י, והם התנגדו למהלך.
-== קשריו הלימודיים עם הרבי ==
-הרב הירשפרונג היה שואל את הרבי  את כל ספקותיו בלימוד.
-בהזדמנות התבטא על הרבי: אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".
-בעת מבצע התפילין, שלח יחד עם שאר רבני [[מונטריאול]] מכתב קריאה לתמוך במבצע של הרבי.
+בכל פעם הגאון היה נוהג לנסוע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]]. לאחרי התקף הלב של הרבי על [[שמחת תורה]] [[תשל"ח]], חשש הגאון, שהרבי לא יתוועד בי"ט כסלו. השמחה שלו הייתה בלתי ניתנת לתיאור כאשר נודע לו שהרבי יהיה בהתוועדות אחרי הכל.
-== בענין היחי ==
+אחרי התוועדות, בדרך חזרה הביתה, הגאון לא הפסיק לדבר על הזכות הגדולה שהיה לו לשהות בהתוועדות של הרבי. הוא אמר כי רק טיפש יכול ללכת לישון אחרי התוועדות כזו. "אנחנו חייבים לצאת לרחוב ולרקוד משמחה, על כך שאנחנו ראויים להתוועד עם הרבי זמן קצר אחרי מה שקרה".
-[[קובץ:הרב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]
+== התייחסותו לרבי כמלך המשיח ולהכרזת ה'יחי'==
-מתוך מכתב של הרב הגאון פורסם בי"ג אייר, כ"ח למטמוני"ם ה’[[תשנ"ז]] לפ"ק:
+[[קובץ:מכתב הירשפרונג משיח.jpg|ממוזער|מכתב הרב הירשפרונג בנושא [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]] והכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]], כפי שהתפרסם בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]]]]
+הרב הירשפרונג חתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] וכן העניק הסכמה לספר יחי המלך המשיח בו מוכיח הרב [[שלום דובער וולפא]] כי [[הרבי]] בחזקת משיח.
-''"הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחי' רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו זצ"ל, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא).
+ב[[י"ג אייר]], ה[[תשנ"ז]] פרסם הרב הירשפרונג מכתב בו התייחס לביקורת שהושמעה כלפי שירת והדפסת [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|'יחי']]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46091 הרב הירשפרונג מוחה על ניסיון לערער האמונה] באתר חב"ד אינפו.}}:
+{{ציטוט|תוכן= הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחינת רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא)...
-''ועל דרך זה בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב"י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש, וחסידי חב"ד עצמם כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב"י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו'…
+ועל דרך זה בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב"י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש, וחסידי חב"ד עצמם כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב"י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו'…}}
-באותו המכתב הוא כותב עוד:
+ובהמשך אותו מכתב:
+{{ציטוט|תוכן= דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו}}תלמידו הרב מאיר פלוטקין סיפר שהיה ברור לרב הירשפרונג שהרבי הוא [[מלך המשיח]].
-''דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו.
+כאשר הוא שאל את רבו: מה ראית ברבי, שלא ראית במישהו אחר? השיב הרב הירשפרונג: ישנם שני דברים, שבהם מיוחד הרבי, ואין דומה לו. 1) [[לימוד התורה]] שלו. 2) מנהיג הדור. ואני אומר לך כי אין אף אחד כמוהו, לא רק בדורנו, אלא גם בדורות קודמים. הייתי עם הרב [[מאיר שפירא]] בלובלין, עם הגאון רבי [[מנחם זמבה]], וכל הגאונים של הדור הקודם, ולא מצאתי אחד הדומה לגדולתו של הרבי בכל תחומי התורה. ומיותר להתעכב באריכות על מנהיגותו... הוא היחיד שעליו אפשר לומר כי הוא ב[[חזקת משיח]]{{הערה|שם=פלוטקין}}.
-רבי פנחס העניק הסכמה לספר [[יחי המלך]] בו מוכיח הרב [[שלום בער וולפא]] כי [[הרבי]] בחזקת משיח.
+==לקריאה נוספת==
+* הרב [[שלום דובער וולפא]], שמן ששון מחבריך חלק א' ע' 272–282, פרק הרב הירשפרונג - תולדותיו וקשר עם הרבי
+* מכון [[ באהלי צדיקים]], ספר '''בסוד שיח''' ע' 130–133.
+* שיח שרפי קודש ע' 167–173
+* [[היכל הבעש"ט]], גליון לא, ניסן תשע"א עמ' ל ואילך (התכתבות הרב הירשפרונג עם הרבי).{{כפר| מענדי קורטס| '''בקיאות במראי מקומות הוא עניין מיוחד אצלכם'''|, מוסף 'אורחים' 2081|12| חג הסוכות תשפ"ה }}
-הסתלק בו' [[טבת]] [[תשנ"ח]].
+==קישורים חיצוניים==
+* [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/123048/ הרב פנחס הירשפרונג בהתוועדות אצל הרבי] {{וידפו}}
+* '''[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?63217 גדולת פנחס]''' - מתולדותיו, ניו יורק, ה'תשנ"ט, באתר אוצר החכמה
+* '''[https://chabad.info/magazine/928063/ האם אין אף אחד שמבקש משיח באמת?]''' - הרב [[יואל זושא זילברשטיין|זושא זילברשטיין]], מוותיקי השלוחים בעירו מונטריאול, מספר כיצד חתם הרב הירשפרונג על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], בראיון ל[[אברהם ישעיה רייניץ|אברהם רייניץ]] - אתר חב"ד אינפו, מתוך [[שבועון בית משיח]]
+* '''[https://www.merkazato.co.il/הרב-פנחס-הירשפרונג-אמונה-וגאונות/ הרב פנחס הירשפרונג – אמונה וגאונות]''', באתר מרכז את"ה ([http://moshiach.net/blind/hebrew/pnimut52.htm הכתבה בפורמט שונה] באתר moshiach.net)
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:רבנים]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]
+[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
+[[en:Pinchas Hirschprung]]