עזרא הסופר – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:עזרא.jpg|קבר המיוחס לעזרא בבבל]]
[[קובץ:עזרא.jpg|ממוזער|קבר המיוחס לעזרא ב[[בבל]]]]
'''עזרא הסופר''' (לדעות מסוימות נפטר ב-[[ט' בטבת]] או ב-[[י' בטבת]]) היה ממנהיגי ישראל בתקופת שיבת ציון ותחילת ימי [[בית שני]], ממקימי וחברי [[כנסת הגדולה]].
'''עזרא הסופר''' (לדעות מסוימות נפטר ב-[[ט' בטבת]] או ב-[[י' בטבת]]) היה ממנהיגי ישראל בתקופת שיבת ציון ותחילת ימי [[בית שני]], ממקימי וחברי [[כנסת הגדולה]].


שורה 11: שורה 11:
עם עלייתו דאג עזרא לשקם את שלטון ישראל ב[[ארץ ישראל]], העיר [[ירושלים]] ועבודת ה' ב[[בית המקדש]], ואף גזר גזירות אחדות על העם כחיזוק לקשיי הדור. את עזרא לווה בתפקידו ופועלו [[נחמיה]] השר, פחת מלך פרס שעמד לימינו.
עם עלייתו דאג עזרא לשקם את שלטון ישראל ב[[ארץ ישראל]], העיר [[ירושלים]] ועבודת ה' ב[[בית המקדש]], ואף גזר גזירות אחדות על העם כחיזוק לקשיי הדור. את עזרא לווה בתפקידו ופועלו [[נחמיה]] השר, פחת מלך פרס שעמד לימינו.


לדעות מסוימות כתב עזרא את [[תרגום אונקלוס|התרגום המצוי בידינו]] לתורה{{הערה|ונקרא על שם [[אונקלוס]] הגר כיון שהוא חידשו והחזירו לישראל}}.  
לדעות מסוימות כתב עזרא את [[תרגום אונקלוס|התרגום המצוי בידינו]] לתורה{{הערה|ונקרא על שם [[אונקלוס]] הגר כיון שהוא חידשו ולימדו לישראל}}.  


לדברי [[רבי יהושע בן קרחה]] הנביא [[מלאכי]] הוא עזרא{{הערה|מגילה ט"ו}}.
לדברי [[רבי יהושע בן קרחה]] הנביא [[מלאכי]] הוא עזרא{{הערה|מגילה ט"ו}}.
שורה 22: שורה 22:


עזרא היה ממקימי ומחבריה הראשונים של [[כנסת הגדולה]].
עזרא היה ממקימי ומחבריה הראשונים של [[כנסת הגדולה]].
על עזרא נאמר בתוספתא כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידיו, אלא שבא [[משה רבנו]] וקדמו.


==תקנות עזרא==
==תקנות עזרא==
שורה 61: שורה 63:


==ספר התורה שהגיה עזרא==
==ספר התורה שהגיה עזרא==
אדמו"ר הריי"צ  אמר{{הערה| ספר היום יום, ז' אלול. ושם ציין למקורות העוסקים בכך: "ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה"}}, שראה ב[[פראג]] [[ספר תורה]] עתיק שנכתב על ידי עזרא הסופר, ולפי עדותו נכתב בו הפסוק "לא יבא פצוע דכא.. בקהל ה'"{{הערה|דברים כ"ג ב'}} כשהמילה "דכא" מאויתת ב[[אל"ף]], ושלא כמקובל בכמה מקהילות ישראל לכתבה בה"א.
[[אדמו"ר הריי"צ]] העיד{{הערה| ספר היום יום, ז' אלול. ושם ציין למקורות העוסקים בכך: "ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה"}}, שראה ב[[פראג]] [[ספר תורה]] עתיק שנכתב על ידי עזרא הסופר, ולפי עדותו נכתב בו הפסוק "לא יבא פצוע דכא.. בקהל ה'"{{הערה|דברים כ"ג ב'}} כשהמילה "דכא" מאויתת ב[[אל"ף]], ושלא כמקובל בכמה מקהילות ישראל לכתבה בה"א.


כמו כן העיד הרבי הריי"צ כי בעיר ורמס ראה ספר התורה שלפי הקבלה נכתב על ידי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ואף הוא מאוית באותה צורה, וכפי שיטת אדמו"ר הזקן.
כמו כן העיד הרבי הריי"צ כי בעיר ורמס (וורמייזא, [[גרמניה]]) ראה ספר התורה שלפי הקבלה נכתב על ידי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ואף הוא מאוית באותה צורה, וכפי שיטת אדמו"ר הזקן.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==