עזרא הסופר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:עזרא.jpg|ממוזער|קבר המיוחס לעזרא ב[[בבל]]]]
 '''עזרא הסופר''' (לדעות מסוימות נפטר ב-[[ט' בטבת]] או ב-[[י' בטבת]]) היה ממנהיגי ישראל בתקופת שיבת ציון ותחילת ימי [[בית שני]], ממקימי וחברי [[כנסת הגדולה]].
@@ שורה 10: / שורה 11: @@
 עם עלייתו דאג עזרא לשקם את שלטון ישראל ב[[ארץ ישראל]], העיר [[ירושלים]] ועבודת ה' ב[[בית המקדש]], ואף גזר גזירות אחדות על העם כחיזוק לקשיי הדור. את עזרא לווה בתפקידו ופועלו [[נחמיה]] השר, פחת מלך פרס שעמד לימינו.
-לדעות מסוימות כתב עזרא את [[תרגום אונקלוס|התרגום המצוי בידינו]] לתורה{{הערה|ונקרא על שם [[אונקלוס]] הגר כיון שהוא חידשו והחזירו לישראל}}.
+לדעות מסוימות כתב עזרא את [[תרגום אונקלוס|התרגום המצוי בידינו]] לתורה{{הערה|ונקרא על שם [[אונקלוס]] הגר כיון שהוא חידשו ולימדו לישראל}}.
 לדברי [[רבי יהושע בן קרחה]] הנביא [[מלאכי]] הוא עזרא{{הערה|מגילה ט"ו}}.
@@ שורה 19: / שורה 20: @@
 לדעה מסוימת [[כתב אשורי]] המצוי בידינו כיום נתחדש על ידי עזרא, בשונה מהכתב העברי המקורי בו נתנה [[התורה]]{{הערה| סנהדרין כ"א}}.
+עזרא היה ממקימי ומחבריה הראשונים של [[כנסת הגדולה]].
+על עזרא נאמר בתוספתא כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידיו, אלא שבא [[משה רבנו]] וקדמו.
 ==תקנות עזרא==
@@ שורה 43: / שורה 48: @@
 ===טבילת עזרא===
 {{ערך מורחב|טבילת עזרא}}
-י) טבילה לבעלי קרי לצורך דברי תורה{{הערה| ברכות כ"ב}}, שלפני עזרא היו צריכים טבילה רק לאכילת קדשים ותרומה{{הערה| ב"ק פ"ב }}.
+* טבילה לבעלי קרי לצורך דברי תורה{{הערה| ברכות כ"ב}}, שלפני עזרא היו צריכים טבילה רק לאכילת קדשים ותרומה{{הערה| ב"ק פ"ב }}.
 תקנה זו נועדה לרומם את רמת הקדושה והטהרה של עוסקי התורה.
@@ שורה 58: / שורה 63: @@
 ==ספר התורה שהגיה עזרא==
-אדמו"ר הריי"צ  אמר{{הערה| ספר היום יום, ז' אלול. ושם ציין למקורות העוסקים בכך: "ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה"}}, שראה ב[[פראג]] [[ספר תורה]] עתיק שנכתב על ידי עזרא הסופר, ולפי עדותו נכתב בו הפסוק "לא יבא פצוע דכא.. בקהל ה'"{{הערה|דברים כ"ג ב'}} כשהמילה "דכא" מאויתת ב[[אל"ף]], ושלא כמקובל בכמה מקהילות ישראל לכתבה בה"א.
+[[אדמו"ר הריי"צ]]  העיד{{הערה| ספר היום יום, ז' אלול. ושם ציין למקורות העוסקים בכך: "ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה"}}, שראה ב[[פראג]] [[ספר תורה]] עתיק שנכתב על ידי עזרא הסופר, ולפי עדותו נכתב בו הפסוק "לא יבא פצוע דכא.. בקהל ה'"{{הערה|דברים כ"ג ב'}} כשהמילה "דכא" מאויתת ב[[אל"ף]], ושלא כמקובל בכמה מקהילות ישראל לכתבה בה"א.
+כמו כן העיד הרבי הריי"צ כי בעיר ורמס (וורמייזא, [[גרמניה]]) ראה ספר התורה שלפי הקבלה נכתב על ידי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ואף הוא מאוית באותה צורה, וכפי שיטת אדמו"ר הזקן.
-כמו כן העיד הרבי הריי"צ כי בעיר ורמס ראה ספר התורה שלפי הקבלה נכתב על ידי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ואף הוא מאוית באותה צורה, וכפי שיטת אדמו"ר הזקן.
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/689204/jewish/-.htm עזרא הסופר] {{בית חבד}}
 {{ספרי התנ"ך}}
-{{הערות שוליים}}
+{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:עזרא הסופר}}
+[[קטגוריה:נביאים]]
+[[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]]
+[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]