חסידות סקווירא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}[[קובץ:סקוירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מסקוירא עם רבי אברהם יהושע העשיל מ[[מחנובקה]]]]
+{{עריכה|כל הערך=כן}}
-[[קובץ:סקווירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מסקוירא עם משפחת ר' [[שלום מרדכי רובשקין]] לפני הערעור במשפטו]]
+[[קובץ:סקוירא.JPG|ממוזער|האדמו"ר מסקוירא עם רבי אברהם יהושע העשיל מ[[מחנובקה]]]]
-'''חסידות סקווירא''' היא חצר חסידית שמקורה בעיר [[אוקראינה|האוקראינית]] סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות [[רב (תואר)|הרב]] דוד טוורסקי, היושב בניו סקוור, [[ניו יורק]].
+[[קובץ:סקווירא.JPG|ממוזער|האדמו"ר מסקוירא עם משפחת ר' [[שלום מרדכי רובשקין]] לפני הערעור במשפטו]]
+'''חסידות סקווירא''' היא חצר חסידית שמקורה בעיר [[אוקראינה|האוקראינית]] סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות [[רב (תואר)|הרב]] דוד טוורסקי, היושב בניו סקוור, [[ניו יורק]].
 == תולדות החסידות ==
-האדמו"ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר"ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת"צ - תקל"ח) להיות רב ה[[עיירה]]. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו.עיקר דרכו הייתה בדבקות המחשבה ומיעוט ירידה לעולם הדיבור. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ"ז.
+האדמו"ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר"ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת"צ - תקל"ח) להיות רב העיירה. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו. עיקר דרכו הייתה בדבקות המחשבה ומיעוט ירידה לעולם הדיבור. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ"ז.
-אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו "ר' דוד'ל" כמו אביו גם הוא נודע בצדקתו וקדושתו המופלגת. אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית ביתר שאת וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-[[תרע"ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע"ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות ב[[עיירה]] סקווירא. רבי דוד היה ממעריצי כ"ק אדמו"ר [[הרש"ב]] והיה חותם על קול קורא אך ורק עם הרבי [[הרש"ב]] היה אומר לו {{הערה| שיח זקנים חלק ז' עמוד לח מפי עדות בנו רבי יעקב יוסף.}}!
+אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו "ר' דוד'ל" כמו אביו גם הוא נודע בצדקתו וקדושתו המופלגת. אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית ביתר שאת וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-[[תרע"ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע"ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות בעיירה סקווירא. רבי דוד היה ממעריצי כ"ק אדמו"ר [[הרש"ב]] והיה חותם על קול קורא אך ורק עם הרבי הרש"ב היה אומר לו {{הערה| שיח זקנים חלק ז' עמוד לח מפי עדות בנו רבי יעקב יוסף.}}!
-בנו של רבי דוד, '''רבי יעקב יוסף''' ([[תר"ס]]-[[תשכ"ח]]) התחתן עם נכדתו של רבי [[יששכר דב רוקח]] מ[[שושלת בעלזא|בלז]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר [[ארצות הברית|לארצות הברית]] אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון ב[[ארצות הברית]].
+בנו של רבי דוד, '''רבי יעקב יוסף''' ([[תר"ס]]-[[תשכ"ח]]) התחתן עם נכדתו של רבי [[יששכר דב רוקח]] מ[[שושלת בעלזא|בלז]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר ל[[ארצות הברית]] אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון בארצות הברית.
 לאחר פטירתו ב[[תשכ"ח]] ירש את מקומו בנו '''רבי דוד טוורסקי'''.
 כיום מונה חסידות סקווירא יותר מעשרת אלפים משפחות, ובערך חצי מהם גרים בשיכון.
@@ שורה 19: / שורה 20: @@
 כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו"ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו"ר מ[[ויזניץ]] מונסי.
 בג' תמוז תשנ"ד הגיע האדמו"ר מסקווירא ל-770{{הערה|הפרדס, תמוז תשנ"ד, חוברת י, שנה סח, עמ' 20 (באתר היברובוקס).}} הוא אף ציווה שכל חסידיו יגיעו ל-770 ובהוראתו אוטובוסים עם מאות חסידי סקווירא הגיעו יחד עם האדמו"ר ל-770.
-בהשראתם של אדמו"רי סקווירא, הדפיס הרב [[יהושע לייפער]], [[מו"ץ]] בשיכון סקווירא וחתנו של רבי משה ניישלאס אב"ד השיכון, את השולחן ערוך הרב בשנת [[תשנ"ג]] בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, בתור הספר הראשון של מכון [[עוז והדר]] שהקים; כמו כן הקים הרב יאיר לונגער, מרבני מרכז הכוללים דשיכון סקווירא, מכון "כנישתא דבי רב" שמבין כותלי המכון כבר יצאו לאור ספרי "שולחן ערוך הרב המבואר" וספר "קונטרס אחרון המבואר" על הלכות שבת; ובשנת [[תשס"א]] הוציא לאור הרב זונדל שימאנאוויטש ראש-כולל תולדות יעקב יוסף סקווירא ב[[ברוקלין]] את ספר "ביאורי השולחן" על השולחן ערוך הרב.
+בהשראתם של אדמו"רי סקווירא, הדפיס הרב [[יהושע לייפער]], [[מו"ץ]] בשיכון סקווירא וחתנו של רבי משה ניישלאס אב בית דין השיכון, את השולחן ערוך הרב בשנת [[תשנ"ג]] בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, בתור הספר הראשון של מכון [[עוז והדר]] שהקים; כמו כן הקים הרב יאיר לונגער, מרבני מרכז הכוללים דשיכון סקווירא, מכון "כנישתא דבי רב" שמבין כותלי המכון כבר יצאו לאור ספרי "שולחן ערוך הרב המבואר" וספר "קונטרס אחרון המבואר" על הלכות שבת; ובשנת [[תשס"א]] הוציא לאור הרב זונדל שימאנאוויטש ראש-כולל תולדות יעקב יוסף סקווירא ב[[ברוקלין]] את ספר "ביאורי השולחן" על השולחן ערוך הרב.
-במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] הרב [[יוסף ישראל אייזנברגר]] חבר בד"צ דחסידי סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שב[[חג החנוכה]] הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום [[הרמב"ם]] שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי [[הרמב"ם]] בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם] {{אינפו}}}}.
+במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] הרב [[יוסף ישראל אייזנברגר]] חבר בד"צ דחסידי סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שב[[חג החנוכה]] הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום [[הרמב"ם]] שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי הרמב"ם בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם] {{אינפו}}}}.
 במעמד סיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ו]] הופיע הרב הגאון ר' [[אהרן גולדמינצר]], דיין קהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא. בדבריו התבטא שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של [[צדיק הדור]]. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527] {{אינפו}}}}.
@@ שורה 31: / שורה 32: @@
 חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש [[טלית]] קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמו"ר הזקן, כותב ב[[סידור הרב]] שעל פי ה[[אריז"ל]] ה[[ציצית]] חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו"ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4890 בקהילה, מוסף לא שינו את לבושם] {{שטורעם}}.}}
-החל משנת [[תש"ע]] התחילו חסידי סקווירא סדר יומי קבוע בשולחן ערוך הרב, במסגרת לימוד [[הלכה]] המאורגן על ידי "חברת [[תורה]] ו[[תפילה]] דחסידי סקווירא" בראשות האדמו"ר. החברה הנ"ל מפיצה מדי [[חודש]] בכל ריכוזי החסידות עותקים של השולחן-ערוך מהדורת [[קה"ת]] בפורמט של קונטרסים עם לוח לימוד יומי המודפס בפנים. החל משנת [[תשפ"א]] עורך ארגון "שארית לפינחס דשיכון סקווירא" בנשיאות האדמו"ר, בחינות מדי חודש בחדשו על לימוד שולחן ערוך הרב. במעמד הבחינה הפומבית בשיכון משתתפים יותר מאלף תושבי השיכון ועוד מאות חסידים ממלאים את הבחינות בבתי-המדרש של החסידות בערים שונות ב[[ארץ ישראל]] וב[[חו"ל]], הארגון משלם מילגות קבועות לכל הנבחנים באמצעות צ'קס בדואר. במשך השנים האחרונות השמיע האדמו"ר דברי חיזוק על הלימוד במעמדים ציבוריים שונים ומסר את ברכותיו ועידודו מספר פעמים באמצעות הנהלת הארגונים  לאור התנופה הכבירה שהתרחש בלימוד שולחן ערוך הרב בקרב בני החסידות כרצון קדשו של האדמו"ר.
+החל משנת [[תש"ע]] התחילו חסידי סקווירא סדר יומי קבוע בשולחן ערוך הרב, במסגרת לימוד [[הלכה]] המאורגן על ידי "חברת [[תורה]] ו[[תפילה]] דחסידי סקווירא" בראשות האדמו"ר. החברה הנ"ל מפיצה מדי [[חודש]] בכל ריכוזי החסידות עותקים של השולחן-ערוך מהדורת [[קה"ת]] בפורמט של קונטרסים עם לוח לימוד יומי המודפס בפנים. החל משנת [[תשפ"א]] עורך ארגון "שארית לפינחס דשיכון סקווירא" בנשיאות האדמו"ר, בחינות מדי חודש בחדשו על לימוד שולחן ערוך הרב. במעמד הבחינה הפומבית בשיכון משתתפים יותר מאלף תושבי השיכון ועוד מאות חסידים ממלאים את הבחינות בבתי-המדרש של החסידות בערים שונות ב[[ארץ ישראל]] וב[[חו"ל]], הארגון משלם מילגות קבועות לכל הנבחנים באמצעות צ'קס בדואר. במשך השנים האחרונות השמיע האדמו"ר דברי חיזוק על הלימוד במעמדים ציבוריים שונים ומסר את ברכותיו ועידודו מספר פעמים באמצעות הנהלת הארגונים לאור התנופה הכבירה שהתרחש בלימוד שולחן ערוך הרב בקרב בני החסידות כרצון קדשו של האדמו"ר.
 לפני מספר שנים הגיעה ל[[בית חב"ד]] ב[[קוזומל]] [[מקסיקו]] משפחה שלא שמרה תורה ומצוות מחסידות סקווירא לשעבר, בהשפעת [[שליח]] הרבי לקוזומל הרב [[דודי כפלין]] הם שבו לחיי שמירת תורה ומצוות. ב[[סיוון]] [[תשפ"ב]] נפגש האדמו"ר מסקווירא עם הרב כפלין והביע את התפעלותו צכל, הוא התבטא '''שרק ה[[רבי]] יכול לגעת בכל סוגי היהודים''', ובסיום אף ביקש להשתתף בפעילות הבית חב"ד בקוזומל{{הערה|האדמו"ר מסקווער בהכרת הטוב לבית חב"ד קוזומל במקסיקו, חב"ד אינפו, י"ג סיוון תשפ"ב.}}.
@@ שורה 40: / שורה 41: @@
 === רבי משה ניישלאס אב"ד שיכון סקווער ===
-רבי משה ניישלאס אב"ד סקווער ואב"ד סערדעלי מגדולי פוסקי הדור עמד בקשרים חמים עם הרבי ועם חסידות חב''ד.
+רבי משה ניישלאס אב"ד סקווער ואב"ד סערדעלי מגדולי פוסקי הדור עמד בקשרים חמים עם הרבי ועם חסידות חב"ד.
 נפטר בכ"ז אדר א' תשנ"ז.
 בנו רבי יהודה אליעזר דוד ניישלאס גאב"ד סערדעלי דיין ומו"צ בהעדה החרדית וחתנו האדמו"ר מרחמסטריוקא ממשיכים לקיים קשר חם עם חסידי חב"ד.
@@ שורה 51: / שורה 52: @@
 {{ערך מורחב|חסידות מחנובקה}}
 לאחר פטירתו של רבי יצחק טברסקי בתקצ"ז התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר וביחד איתו כהן אחיו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי כמעין אדמו"ר בסקווירא, ולאחר פטירתו בתרמ"ו פתח בנו רבי יוסף מאיר טברסקי את חצרו בעיר מחנובקה, לאחר פטירתו עלה בנו רבי [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] (השני) ל[[ארץ ישראל]] ופתח את חצר מחנובקה ב[[בני ברק]], לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בן אחינו רבי [[יהושע רוקח]] (נינו של רבי יששכר דוב רוקח [הראשון] מבעלז) שאומץ על ידו.
+{{חצרות}}
 {{הערות שוליים}}
-{{חצרות}}
 [[קטגוריה:חסידויות ושושלות|סקווירא]]