מסירות נפש – הבדלי גרסאות
לגאולת עולמים (שיחה | תרומות) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
לעומת זאת הכסף משנה{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ד.}} סובר ש"יעבור ואל יהרג" זה שהרשות בידו לעבור כדי שלא יהרג. ולכן אם נהרג ולא עבר צדקה תחשב לו. ומביא שם את דברי הנימוקי יוסף שאפילו לפי סברת הרמב"ם, אם הוא אדם גדול וחסיד ירא שמים ורואה שהדור פרוץ בכך, רשאי לקדש את השם ולמסור עצמו אפילו על מצוה קלה, כדי שיראו העם ולמדו ליראה את השם ולאהבו בכל לבם. וכך אכן נהגו רבותינו נשיאינו וחסידהם. | לעומת זאת הכסף משנה{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ד.}} סובר ש"יעבור ואל יהרג" זה שהרשות בידו לעבור כדי שלא יהרג. ולכן אם נהרג ולא עבר צדקה תחשב לו. ומביא שם את דברי הנימוקי יוסף שאפילו לפי סברת הרמב"ם, אם הוא אדם גדול וחסיד ירא שמים ורואה שהדור פרוץ בכך, רשאי לקדש את השם ולמסור עצמו אפילו על מצוה קלה, כדי שיראו העם ולמדו ליראה את השם ולאהבו בכל לבם. וכך אכן נהגו רבותינו נשיאינו וחסידהם. | ||
== | == כח המסירות נפש שבנפש == | ||
כח | כח המסירות נפש שישנו לכל אחד מישראל, נובע מרצונו שאינו יכול ואינו רוצה להיות נפרד מאלקות ויש לו התוקף ועוז לעמוד נגד כל מונע ומעכב על תורה ומצוות ולעמוד בנסיונות רבים, הוא מהתוקף שבנפש שהוא בחינת חכמה. תוקף זה הוא מצד עצם הנשמה, הביטול עצמי שבה, שהוא בחינת חכמה שבנפש, דבהשגה אין תוקף כזה כלל. לכן בתורה לא נאמר ענין המסירות נפש, דבתורה נאמר רק האהבה שעל פי טעם ודעת וכמו שכתוב "לאהבה את ה' אלקיך כי הוא חייך", לפי שהתורה היא בחינת שכל והשגה ומסירות נפש הוא מצד התוקף העצמי שלמעלה מטעם ודעת המושג וזהו בחינת החוזק שבנשמה שהוא חזק וקשה שלא להפרד מאלקות ולעמוד בנסיונות{{הערה|ראה ספר המאמרים תש"ט ע' 121. וש"נ.}}. | ||
== שורש המסירות נפש == | == שורש המסירות נפש == | ||