שלמה רוזנברג – הבדלי גרסאות

הרב [[שלמה רוזנברג]] ([[כ"א בשבט]] [[תש"י]] - [[י"א בתמוז]] [[תשע"א]]) היה חסיד [[ויז'ניץ]] ו[[חסיד חב"ד]], עסקן, מייסדה ומנהלה של ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. שימש במשך עשר שנים כמנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[בני ברק]] וכן נתן חסות על ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]].  

הרב רוזנברג נולד ביום [[כ"א בשבט]] שנת [[תש"י]] לרב שמעיה ולאה רוזנברג ב[[צפת]]. בשנת [[תשי"ג]] עברו הוריו לגור בעיר [[בני ברק]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות ויז'ניץ]] ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים ב[[בני ברק]] ועל כך קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]].

[[נישואין|התחתן]] עם חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי [[צאנז]] ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר ב[[בני ברק]] והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת [[בית חב"ד]] שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן, והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.

למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד [[בני ברק]] לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.

באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לכסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: {{ציטוטון|זהו המוסד שלי בבני ברק}}{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".}}.

לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". הרעיון התעכב מספר שנים וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ד]] פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום בנו הרב [[לוי רוזנברג]]) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' והרב רוזנברג יחד עם שני בניו - לוי ושמואל, שהצטרפו לניהול - התמסרו לניהול הישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור ה'ישיבה קטנה'.

בשנת [[תשס"ב]] הקים הרב רוזנברג בחסות הישיבה ארגון חסד בשם "לב טוב" לחלוקת חבילות [[מזון]] לקראת חגי [[ניסן]]-[[תשרי]] עבור משפחות נזקקות. במהלך השנים חולקו למעלה מרבבת סלים לנזקקים.

*בנו הרב משה מרדכי רוזנברג.