פורס על שמע – הבדלי גרסאות
להחליף רמב"ם עם הר"ן כי שיטתם היא להיפגש ממה שכתוב כאן תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פורס על שמע''' הוא כינוי למעמד שהיה בזמן חז"ל בו ה[[שליח ציבור|חזן]] הוציא ידי חובה בברכות ק"ש את מי שלא ידע לקרות בעצמו. | '''פורס על שמע''' הוא כינוי למעמד שהיה בזמן חז"ל בו ה[[שליח ציבור|חזן]] הוציא ידי חובה בברכות ק"ש את מי שלא ידע לקרות בעצמו. | ||
לפי [[רבי יהודה]] אסור לעיוור ([[סומא]]) לפרוס על שמע. | |||
==במשנה== | ==במשנה== | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה אם כן מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר. | על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה אם כן מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר. | ||
==ביאורו של הצמח צדק== | ==ביאורו של הצמח צדק== | ||
התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפילה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש | התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפילה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים. | ||
(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.) | (דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.) | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||