ספירת הבינה: הבדלים בין גרסאות בדף
פיסוק, דקדוק ותיקון קישורים |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''ספירת הבינה''' היא ה[[ספירה]] השניה מבין [[עשר הספירות]] שב[[תורת הקבלה]]. תפקידה של ספירה זו היא לקבל את האור האלוקי המופשט מ[[ספירת החכמה]], לעבד אותה, ליצור ולהגדיר את פרטיה במושגים הגיוניים ושכליים ולהעביר את הרעיון הסופי ל[[ספירת הדעת]]. | '''ספירת הבינה''' היא ה[[ספירה]] השניה מבין [[עשר הספירות]] שב[[תורת הקבלה]]. תפקידה של ספירה זו היא לקבל את האור האלוקי המופשט מ[[ספירת החכמה]], לעבד אותה, ליצור ולהגדיר את פרטיה במושגים הגיוניים ושכליים ולהעביר את הרעיון הסופי ל[[ספירת הדעת]]. | ||
מקבילתה של ספירת הבינה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. | מקבילתה של ספירת הבינה ב[[נפש]] ה[[אדם (מין המדבר)|אדם]] היא [[כוח]] הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. | ||
עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפירמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הבינה ממוקמת בצידו השמאלי של המשולש העליון, מקביל לאונה השמאלית של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת הבינה. | עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפירמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הבינה ממוקמת בצידו השמאלי של המשולש העליון, מקביל לאונה השמאלית של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת הבינה. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה. | הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה. | ||
ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ה[[התבוננות]], שהיא ההרחבה והעמקה ב[[מחשבה]] בעניני אלוקות. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת ה[[שמחה]], וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי [[התבוננות]] בענייני | ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ה[[התבוננות]], שהיא ההרחבה והעמקה ב[[מחשבה]] בעניני אלוקות. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת ה[[שמחה]], וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי [[התבוננות]] בענייני אלוקות נוצרת השמחה בנפש האדם. | ||
==מקומה במערכת הספירות== | ==מקומה במערכת הספירות== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===בינה ומידות=== | ===בינה ומידות=== | ||
ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות. | ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות (ספירות)|מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות. | ||
ב[[אגרת התשובה]] מתאר [[אדמו"ר הזקן]] את הבינה כמו [[אם]], שרובצת על האפרוחים. | ב[[אגרת התשובה]] מתאר [[אדמו"ר הזקן]] את הבינה כמו [[אם]], שרובצת על האפרוחים. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
===חמשים שערי בינה=== | ===חמשים שערי בינה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חמישים שערי בינה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חמישים שערי בינה]]}} | ||
מוחין ומידות שונים במהותם, ועד שהם הופכים ממש. כדי שיוכל השכל להשפיע על המידות יש להוציאו ו'להורידו' ממהות שכל ולשנותו למהות מידות. "שערי בינה" הם ה'שער'והפתח הראשון של ירידת המוחין לכיוון המידות. | מוחין ומידות שונים במהותם, ועד שהם הופכים ממש. כדי שיוכל השכל להשפיע על המידות יש להוציאו ו'להורידו' ממהות שכל ולשנותו למהות מידות. "שערי בינה" הם ה'שער' והפתח הראשון של ירידת המוחין לכיוון המידות. | ||
על מנת שאור השכל יאיר בפועל במידות (שהמדות לא יהיו 'טבעיות', ועד שאור השכל לא רק 'ינהיג' את המידות אלא גם יאיר בהן עצם השכל{{הערה|והוא עניין [[מוחין דגדלות]] המוזכר פעמים רבות.}}) אי אפשר להסתפק בהתבוננות כללית, אלא יש להמשיכו באופן פרטי בכל אחת מהמידות כפי שהיא כלולה מכל האחרות (שזהו ז' פעמים ז' שהם מ"ט ימי ספירת העומר), ורק לאחר שלימות הארת השכל בכל המידות מתגלה בדרך ממילא אור השכל הכללי - שהוא שער החמישים{{הערה|ליקוטי תורה, במדבר, וספרתם לכם.}}. | על מנת שאור השכל יאיר בפועל במידות (שהמדות לא יהיו 'טבעיות', ועד שאור השכל לא רק 'ינהיג' את המידות אלא גם יאיר בהן עצם השכל{{הערה|והוא עניין [[מוחין דגדלות]] המוזכר פעמים רבות.}}) אי אפשר להסתפק בהתבוננות כללית, אלא יש להמשיכו באופן פרטי בכל אחת מהמידות כפי שהיא כלולה מכל האחרות (שזהו ז' פעמים ז' שהם מ"ט ימי ספירת העומר), ורק לאחר שלימות הארת השכל בכל המידות מתגלה בדרך ממילא אור השכל הכללי - שהוא שער החמישים{{הערה|ליקוטי תורה, במדבר, וספרתם לכם.}}. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
==שורש הגבורות והדינים ממנה== | ==שורש הגבורות והדינים ממנה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[כסיל העליון]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[כסיל העליון]]}} | ||
ספירת הבינה עצמה נקראת "יובל" ו"[[עלמא דחירו]]", מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת [[יניקת החיצונים]]. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק ה[[מידות]], יכולים להסתעף | ספירת הבינה עצמה נקראת "יובל" ו"[[עלמא דחירו]]", מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת [[יניקת החיצונים]]. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק ה[[מידות (ספירות)|מידות]], יכולים להסתעף עניינים שליליים ומידות לא טובות; ולכך רומז הפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/90a.htm לקוטי תורה מסעי צ, א].}}. | ||
אמנם, שלילת האפשרות ליניקת החיצונים היא דוקא בבינה עצמה ([[ג' ראשונות]] של הבינה, פנימיות בינה), כאשר עדיין מורגש הקשר בין הבינה לנקודת החכמה והביטול; מה שאין כן כאשר מהבינה נמשך למידות ([[ז' תחתונות]] של הבינה, חיצוניות בינה{{הערה|הנקראת "תבונה", וראה לעיל בפסקה "בינה ותבונה".}}, אז נוצרת האפשרות ליניקת החיצונים מהבינה. על כך אומר הזוהר{{הערה|זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א.}} ש"בינה מינה דינין מתערין" [בינה ממנה דינים ממתעוררים] בסופה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/2/11/85c.htm תורת חיים וארא פה, ג] [בהוצאה החדשה]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15889&st=&pgnum=17&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' שעז] (וש"נ). [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31658&st=&pgnum=45&hilite= ספר המאמרים תרמ"ד ע' קצא].}}. | אמנם, שלילת האפשרות ליניקת החיצונים היא דוקא בבינה עצמה ([[ג' ראשונות]] של הבינה, פנימיות בינה), כאשר עדיין מורגש הקשר בין הבינה לנקודת החכמה והביטול; מה שאין כן כאשר מהבינה נמשך למידות ([[ז' תחתונות]] של הבינה, חיצוניות בינה{{הערה|הנקראת "תבונה", וראה לעיל בפסקה "בינה ותבונה".}}, אז נוצרת האפשרות ליניקת החיצונים מהבינה. על כך אומר הזוהר{{הערה|זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א.}} ש"בינה מינה דינין מתערין" [בינה ממנה דינים ממתעוררים] בסופה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/2/11/85c.htm תורת חיים וארא פה, ג] [בהוצאה החדשה]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15889&st=&pgnum=17&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' שעז] (וש"נ). [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31658&st=&pgnum=45&hilite= ספר המאמרים תרמ"ד ע' קצא].}}. | ||