קרבן מוסף – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית: הועבר לעריכת קוד מקור קישורים לדפי פירושונים |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קוֹרְבַּן מוּסַף''' הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש | |||
'''קוֹרְבַּן מוּסַף''' הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש ב[[שבת|שבתות]], ב[[ראש חודש|ראשי חודשים]] ובמועדי השנה. כנגד קורבן המוסף תוקנה תפילת מוסף. | |||
פרשיות קרבנות החגים מופיעות בשני מקומות מרכזיים בתורה. ב[[פרשת אמור]]{{הערה|ויקרא כג.}} וב[[פרשת פינחס]]{{הערה|ספר במדבר, פרק כ"ח – פרק כ"ט.}}. בפרשת אמור מפורטים כל החגים עם המצוות המיוחדות להם, ומופיע גם ציווי על הקרבת קורבנות ללא פירוט, ובפרשת פינחס נמצא פירוט של הקורבנות שבכל חג. | פרשיות קרבנות החגים מופיעות בשני מקומות מרכזיים בתורה. ב[[פרשת אמור]]{{הערה|ויקרא כג.}} וב[[פרשת פינחס]]{{הערה|ספר במדבר, פרק כ"ח – פרק כ"ט.}}. בפרשת אמור מפורטים כל החגים עם המצוות המיוחדות להם, ומופיע גם ציווי על הקרבת קורבנות ללא פירוט, ובפרשת פינחס נמצא פירוט של הקורבנות שבכל חג. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
קורבנות החגים מכונים מוסף מכיוון שהם נוספים לקורבן התמיד שמקריבים בכל יום. כמו שנאמר בכל פרשיות הקורבנות ”עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ” או ”מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ”. | קורבנות החגים מכונים מוסף מכיוון שהם נוספים לקורבן התמיד שמקריבים בכל יום. כמו שנאמר בכל פרשיות הקורבנות ”עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ” או ”מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ”. | ||
בימינו שאין קורבנות תיקנו [[תפילת מוסף]] על פי המובא ב[[זוהר הקדוש]] תפילה זו מכוונת כנגד [[מידת היסוד]], שכן מוסף מלשון [[יוסף]], שענינו היה כידוע מידת היסוד. בתפילה זו אומרים כתר, המכוונת כנגד עליית העולמות שבתפילת מוסף, שהיא עליית העולמות לדרגת הכתר. | בימינו שאין קורבנות תיקנו [[תפילת מוסף]] על פי המובא ב[[זוהר הקדוש]] תפילה זו מכוונת כנגד [[מידת היסוד]], שכן מוסף מלשון [[יוסף הצדיק|יוסף]], שענינו היה כידוע מידת היסוד. בתפילה זו אומרים [[כתר (בחזרת הש"ץ של מוסף)|כתר]], המכוונת כנגד עליית העולמות שבתפילת מוסף, שהיא עליית העולמות לדרגת [[כתר|הכתר]]. | ||
==בתורת החסידות== | |||
בעוד תפילת ערבית של שבת מכוון כנגד ה[[קידושין]] כביכול, בין [[כנסת ישראל]] - השכינה להקב"ה, הרי שתפילת שחרית היא בחינת [[נישואין]]. תפילת מוסף של שבת מכוונת כנגד היחוד - בחינת [[יוסף הצדיק]], כח ההולדה שכל תוספת ההארה תלויה ונמשכת רק על ידו. ענין זה נרמז בקרבן מוסף שבו מקריבים שני כבשים, דבר המרמז על היחוד הגמור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1801390237 אור התורה אז ישיר ישראל חקת כא, יז]}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קרבנות]] | [[קטגוריה:קרבנות]] | ||