התפילה ב-770 – הבדלי גרסאות

'''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.

==מעלת התפילות במקום==

ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]], דרוש לפרשת בלק.}} של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד.

===מקום הרבי בתפילה===

מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{הערה|היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).}}.

:לאחר מכן ילדי [[צבאות ה']] מכריזים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]].

:בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] על זמן התפילה הבאה.

:לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. - קטע זה היה מוכרז משנות הנו"ן עד תחילת [[חודש טבת]] [[תשפ"ד]] '''לפני''' הודעת סוף זמן התפילה הבאה.

*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15.

[[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ25–29 דקות לאחר ה[[שקיעה]].

לעיתים מעודד הרבי את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה.

*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]].

*הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.

*הרב [[אליהו איידלמן]], [[מלמד תינוקות||מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]{{הערה|בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]}}.

*הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]].