מונטריאול: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:22, 17 ביוני 2024

מונטריאול
השלוחים ומנהלי המוסדות בעיר (באסיפה)
עיר	מונטריאול
מדינה	קנדה
מוסדות	בית חב"ד לדוברי עברית ומכון סמיכה, ישיבת תומכי תמימים מונטריאול, בית רבקה, סמינר 'חי' מושקא' לבנות, סמינר לבנות בעיר סט. אגאט, ישיבה אור מנחם בעיר נפיערוויל, ישיבה קטנה מתיבתא, בית חב"ד קוט ס. לוק לקהילת היהודים יוצאי מרוקו, 'חיידר' לילדי חב"ד, 'בית המדרש ליובאוויטש' ומקווה לאנ"ש, קעמפ מחנה קיץ 'גן ישראל מונטריאול', מחנה קיץ 'פרדס חנה' לבנות, 'ח"י סנטר' בית כנסת וכולל אברכים, בית חב"ד 'שאבאנל', בית חב"ד 'סענטראל', בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט', מרכז 'ופרצת' וויל ס. לורונט, 'ועד העיר' המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי מזון ושחיטת ליובאוויטש בעיר, בית חב"ד לדוברי צרפתית, ה'שיחה השבועית', היכל מנחם, ישיבה קטנה 'מתיבתא'
שלוחים מרכזיים	הרב שלום דובער מוצ'קין, הרב יואל זושא זילברשטיין, הרב דוד הכהן כהן הרב חיים שלמה כהן
מספר משפחות בקהילה	700 משפחות

מונטריאול היא העיר השנייה בגודלה בקנדה (אחרי טורונטו) היא נמצאת במדינת קוויבק. העיר מונה 1.9 מיליון תושבים ובאיזור המטרופולין של מונטריאול מתגוררים 3.8 מיליון תושבים. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות ס. לורונט ואוטאווה.

בעיר קהילה חב"דית גדולה המונה כ-700 משפחות אנ"ש, שלוחים, בתי כנסת, מוסדות חינוך, ישיבת תומכי תמימים.

הקהילה היהודית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקהילה היהודית בעיר היא אחת הקהילות הוותיקות והגדולות בצפון-אמריקה. כיום מתגוררים בעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, ביניהם כמה אלפי ישראלים. בעיר יש כ-20 בתי ספר יהודים מכל הסוגים. אחד מהם הוא בית הספר 'יבנה' אותו ניהל הרב מסעוד חי חביב מחסידי חב"ד.

בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), האדמו"ר רבי משולם פייש לוי מטאש עם מאות מחסידיו בקריית טאש (ליד מונטריאול), מאות חסידי בעלזא, ויז'ניץ, סאטמר, וסקוואר, - בשכונת אוטרומונט. קהילת הליטאים - בשכונת דע-ווימי, והקהילת הספרדים - בשכונת קוט-ס.-לוק.

בעיר פועלת קהילה חב"דית גדולה שהתפתחה במהירות מאז הגיעו אליה תלמידי התמימים מאוטווצק דרך שנחאי בשנת תש"ב כיום רוב הקהילה החבדי"ת מתגוררת בשכונת קוט-דע-ניעג'.

ייסוד הקהילה החב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין פרטים ברורים על התייסדות וחברי הקהילה החב"דית במונטריאול במשך עשרות שנות קיומה ועד שהגיעו התמימים מאוטווצק בשנת תש"ב.

בשנות הפ' היה במונטריאול, בית כנסת "קהילת אנ"ש נוסח האר"י" ולמשרת הרבנות בקהילה, מינו רב שכיהן ברבנות במספר ערים בלטביה, אך לא נמנה על עדת חב"ד - הרב נתן נטע אפרויימוביץ (אפרימאוויץ)^[1]^[2]. וכפי שיפורט לקמן, כאשר הגיעו התמימים הפליטים מאוטווצק דרך שנחאי, הקימו את ישיבתם בתחילה בבית כנסת 'קהילת אנ"ש נוסח האר"י'.

התלמידים הניצולים מגיעים למונטריאול[עריכה | עריכת קוד מקור]

על-פי בקשת הקהילה, החליט אדמו"ר הריי"צ לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי תומכי תמימים שנחאי. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון תש"ב נשלחו תשעה התמימים שקיבלו ויזות, הרי הם - יוסף ראדאל, אריה לייב קרמר, יוסף מנחם מענדל טננבוים, מנחם זאב גרינגלס, משה אליהו גרליצקי, יצחק הנדל, יוסף וינברג, יוסף צבי קוטלרסקי ושמואל שטיין - מישיבת תומכי תמימים שנחאי, במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת תומכי תמימים.

את דרכם עשו באוניה משנחאי לס. פרנסיסקו, קליפורניה, ומשם נסעו לעיר מונטריאול באוטובוס.

למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב יצחק הכהן הענדל; התלמידים השתכנו באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח האר"י. עם התרחבותה של הישיבה, נהיה צורך במקום מסודר וגדול יותר עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שיצתה תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט' חשוון שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר (אגרות קודש הריי"צ ח"ו ע' מח); במשך חודש חשוון שלח אדמו"ר הריי"צ את המשפיע הדגול הרב שמואל לויטין, על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב שמואל לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"צ שלח מכתב כי ת"ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה"פ חמש מאות תלמידים.

ביום ט"ו כסלו תש"ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה, בהשתתפות הרש"ג, חתנו של אדמו"ר הריי"צ שהגיע למונטריאול במיוחד לכבוד החגיגה כשלוחו האישי.

ביום א', כ"ג אייר תשכ"ב נחנך בנין חדש לישיבה^[3] (הבנין הראשון שחב"ד בנתה בצפון אמריקא); לאחר פטירתו של הרב פרץ מוצ'קין התרחבה הישיבה על ביתו, בתשס"ד פרצה שריפה בבנין הפנימי'ה של הישיבה ששכנה ליד בנין הישיבה (הכולל גם בית הכנסת וביהמ"ד ליובאוויטש והמקווה) ברחוב וועסטבערי 6405, לאחמ"כ בכ"ו סיוון תשס"ז נחנך בנין חדש ומפואר במקומו של בנין הפנימי'ה ברחוב וועסטבערי 6355, והישיבה גדולה - ה"זאל" - עברה לבנין החדש.

בשנת תש"ט שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב משה חיים ספוטשקינסקי לשמש כשוחט לקהילה ומשמש גם כרב של בית הכנסת נוסח אר"י.

בתחילת הנשיאות שלח הרבי שלושה שלוחים מהעיר 'פריז' שבצרפת. בשנת תשי"א, את הרב יהושע העשיל צייטלין, לשמש כמשפיע שוחט ומוהל. בשנת תשי"ב, את הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב לשמש כשוחט ומשפיע, והרב פרץ מוצ'קין, לשמש כמשפיע.

בהמשך מונו הרב לייבל קרמר והרב יוסף ראדאל לראשי המוסדות ולראשי הישיבה והקימו בית כנסת ומקווה טהרה.

בשנת תשי"ט, נשלח הרב יהודה שפוץ (שלמד לפנ"כ בישיבה), על ידי הרבי לפעול בישיבה ובמוסד הבנות הליטאי 'בית יעקב'. באותה שנה נוסד מחנה "גן ישראל - מונטריאול" בהרי קוויבק על ידי הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק והרב בערל מוצ'קין.

בשנת תש"ל הקים ר' לייבל קרמר את המוסד הידוע "בית רבקה מונטריאול". ואת מחנה הקיץ "פרדס חנה" בהרים, על שם הרבנית חנה; בעזרתו של הרב שלום בער קלמנסון (שהתגורר באותו זמן במונטריאול) הצליח לגייס מספר רב של תלמידות בשתי המוסדות.

בשנת תשל"ז הורה הרבי לבצע בחירות למשפיע הרב צייטלין הרב מרוזוב והרב גרליצקי נבחרו במספר הקולות הגבוה ביותר, הרב גרליצקי קיבל גם את תפקיד 'גבאי בית הכנסת', הרב המקובל מנחם זאב גרינגלאס גם שימש כמשפיע.

בשנת תשמ"א הקים הרבי את כולל אברכים 'תפארת תמימים' במונטריאול.

באלול תשנ"ד נתיסדה מתיבתא (ישיבה קטנה) חדשה בהנהלת הרב צבי הירש רסקין וגיסו רב פסח הכהן שפרלין.

באלול תשנ"ו נוסד פרוייקט ה'שיחה היומית' על ידי הרב צבי הירש גורארי', מאז ועד היום נשמעת ה'שיחה היומית' בבית הכנסת של הקהילה בין מנחה למעריב.

באלול תשע"ז מונה הרב דובער הכהן בעל לרב הקהילה החבדי"ת.

במשך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי';

הקהילה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום מונה הקהילה מאות משפחות ועשרות מוסדות; את הקהילה משמשים:

המשפיע הרב יצחק מאיר גוראריה.
יו"ר צעירי אגודת חב"ד קנדה (המאחד את בתי חב"ד בקוויבק), הרב שלום דובער מוצ'קין.
הרב יואל זושא זילברשטיין, שליח הרבי.
הרב דוד הכהן כהן, והרב אליהו כהן(ע"ה), משפיעים של הקהילה דוברי צרפתית.
הרב חיים שלמה כהן, משפיע לקהילה דוברי עברית.
הרב אברהם בן שמעון, מחשובי אנ"ש.
המשפיע הרב שלום לייב אייזנבך(ע"ה).

הרבנות בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראש בית הדין המכונה 'ועד העיר' עמד שנים רבות הרב פנחס הירשפרונג, שהי' בקשר מיוחד עם הרבי מלך המשיח, ואף חתם על פסק דין שהרבי בחזקת משיח. וכן הרב אייזיק שווי והרב יצחק הנדל. כיום מכהן כאב בית הדין הרב יונתן בנימין ווייס.

בשנת תש"ח מונה הרב יצחק הנדל כרב קהילת חב"ד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשנ"ז, לאחר פטירתו של הגאב"ד הרב פנחס הירשפרונג נתמנה הרב אברהם דוד ניז'ניק^[4] לאב"ד של מונטריאול. התואר ראב"ד ניתן לעמיתו הרב יצחק הכהן הנדל רב קהילת חב"ד, כשלצידו הרב דוד רפאל באנון; והרב דובער בעל.כמוכ היה שם הרב יעקב יצחק ניימן ממחזיקי הדת בעלז נפטר תשסז

בשנת תשס"ז לאחר פטירתם של הרב ניז'ניק; והרב הנדל; מונו הרב דובער בעל לדיין ורב הקהילה האשכנזית בעיר, והרב דוד רפאל באנון לדיין ורב הקהילה הספרדית בעיר וכן הרב משה אבא שטרן כמו"צ הקהילה החבדי"ת.

מוסדות בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מד"ע - בית חב"ד לדוברי עברית ומכון סמיכה, בהנהלת הרב חיים שלמה כהן ואחיינו הרב משה שארף.
ישיבת תומכי תמימים מונטריאול בראשותם של הרב אריה לייב קפלן, הרב שמואל קרמר, והרב משה אבא שטרן.
בית רבקה מוסד לבנות, מנהל החינוכי הרב יוסף מינקוביץ והרב מנחם מענדל מרוזוב.
סמינר 'חי' מושקא' לבנות בניהולו של הרב מיכאל דהן.
סמינר לבנות בעיר סט. אגאט בהנהלת הרב קרליבך.
ישיבה אור מנחם בעיר נפיערוויל (כשעה נסיעה דרום ממונטריאול) בניהולו של הרב יהודה מאיר דהן.
ישיבה קטנה מתיבתא בהנהלת הרב צבי הירש רסקין.
בית חב"ד קוט ס. לוק לקהילת היהודים יוצאי מרוקו בניהולו של הרב מנחם מענדל רסקין.
'חיידר' לילדי חב"ד.
'בית המדרש ליובאוויטש' ומקווה לאנ"ש בניהולו של הגבאים הרב שמואל זלמנוב, הרב פרץ מאצקין, הרב אברהם גורארי' ועוד.

קעמפ מחנה קיץ 'גן ישראל מונטריאול' בייסודו של הרב שלום דובער מוצ'קין, ובניהולו של בנו הרב ישראל מוצ'קין.
מחנה קיץ 'פרדס חנה' לבנות בהנהלת הרב מנחם מענדל מרוזוב.
'ח"י סנטר' בית כנסת וכולל אברכים בניהולו של הרב נפתלי צבי פרלשטיין.
בית חב"ד 'שאבאנל' בניהולו של הרב יואל זושא זילברשטיין.
בית חב"ד 'סענטראל' בהנהלת הרב משה ניו.
בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט' בהנהלת הרב פסח הכהן שפרלין.
מרכז 'ופרצת' וויל ס. לורונט בהנהל הרב אלירן חדד.
'ועד העיר'^[5] המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי מזון ושחיטת ליובאוויטש בעיר.
'בית חב"ד לדוברי צרפתית' בניהולו של הרב שלום שריקי.
ה'שיחה השבועית' על ידי הרב יחיאל יוסף צייטלין (מונטריאול).
'היכל מנחם' בניהולו של הרב ברוך אהרון הוס.
'פרנדשיפ סירקל' לילדים מיוחדים ורשת החינוך הבינעירוני 'פרי היברו' בניהולו של הרב יוסף יצחק פריז.
בית חב"ד 'ווסטמאונט' הרב יוסף שנוביץ.
בית חב"ד 'בית הרפואה היהודי' בניהולו של הרב ברק חצרוני.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

דף הבית של קעמפ גן ישראל מונטריאול
אתר בית חב"ד קוט ס. לוק
תשעת השלוחים למונטריאול (אנגלית) סקירה קצרה ותמונות היסטוריות, אתר אנ"ש
הרב יורקוביץ' בתיאור מרתק על העיר של ה'עובדים' בדורנו, באתר 'לחלוחית גאולתית'
כהוראת הרבי: כינוס תורה התקיים במונטריאול

הערות שוליים

↑ לא ידוע על קשר עם רבותינו, מלבד חתימה על מחאה חב"דית נגד קלקולי הציונים בארץ הקודש, ואיזכור לרצונו לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ בביקורו בארצות הברית, וגם התייחסות מבודחת במכתבי הרוגוצ'ובי אודות המצב בו הפך לחסיד בשל היותו רב קהילה חסידית (המכתב פורסם על ידי הרב יאיר בורוכוב בשנת תשפ"ד המכתב מרב הקהילה החב"דית שהרוגצ'ובר לא הצליח לפענח). על מציבתו תארים רבים, אך שם חסיד לא מוזכר
↑ לטביה – בתי כנסת ורבנים (ושם בטעות מכונה 'מרדכי'), לטביה ורבניה, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז', הרוגוצ'ובי מהדורה חדשה
↑ בנין חדש לישיבה
↑ בוגר ישיבת תומכי תמימים.
↑ אתר ועד העיר

[1] לא ידוע על קשר עם רבותינו, מלבד חתימה על מחאה חב"דית נגד קלקולי הציונים בארץ הקודש, ואיזכור לרצונו לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ בביקורו בארצות הברית, וגם התייחסות מבודחת במכתבי הרוגוצ'ובי אודות המצב בו הפך לחסיד בשל היותו רב קהילה חסידית (המכתב פורסם על ידי הרב יאיר בורוכוב בשנת תשפ"ד המכתב מרב הקהילה החב"דית שהרוגצ'ובר לא הצליח לפענח). על מציבתו תארים רבים, אך שם חסיד לא מוזכר

[2] לטביה – בתי כנסת ורבנים (ושם בטעות מכונה 'מרדכי'), לטביה ורבניה, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז', הרוגוצ'ובי מהדורה חדשה

[3] בנין חדש לישיבה

[4] בוגר ישיבת תומכי תמימים.

[5] אתר ועד העיר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה|צריך עברית תקינה!}}'''מונטריאול''' היא העיר השנייה בגודלה בקנדה (אחרי טורונטו). העיר מונה 1.9 מיליון תושבים ובאיזור המטרופלין של מונטריאול מתגוררים 3.8 מיליון תושבים. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות ס. לורונט ואוטאווה.
+{{קהילת חב"ד|
+|שם=מונטריאול
+|תמונה=[[קובץ:montreal770.jpg|250px]]
+|כתובית=השלוחים ומנהלי המוסדות בעיר (באסיפה)
+|עיר=מונטריאול
+|מדינה=קנדה
+|שכונה חב"דית=
+|מייסדי הקהילה=
+|רב הקהילה=
+|[[משפיע]] הקהילה=הרב יצחק מאיר גוראריה
+|מוסדות בקהילה=[[בית חב"ד]] לדוברי [[עברית]] ומכון סמיכה, ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], [[בית רבקה]], סמינר 'חי' מושקא' לבנות, סמינר לבנות בעיר סט. אגאט, ישיבה [[אור מנחם לונרשטיין|אור מנחם]] בעיר נפיערוויל, ישיבה קטנה מתיבתא, בית חב"ד קוט ס. לוק לקהילת היהודים יוצאי מרוקו, '[[חיידר]]' לילדי [[חב"ד]], 'בית המדרש [[ליובאוויטש]]' ומקווה לאנ"ש, קעמפ מחנה קיץ 'גן ישראל מונטריאול', מחנה קיץ 'פרדס חנה' לבנות, 'ח"י סנטר' [[בית כנסת]] וכולל אברכים, בית חב"ד 'שאבאנל', בית חב"ד 'סענטראל', בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט', מרכז 'ופרצת' וויל ס. לורונט, 'ועד העיר' המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי [[מזון]] ו[[שחיטת ליובאוויטש]] בעיר, בית חב"ד לדוברי צרפתית, ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']], היכל מנחם, ישיבה קטנה 'מתיבתא'
+|שלוחים מרכזיים=הרב [[שלום דובער מוצ'קין]], הרב [[יואל זושא זילברשטיין]], הרב [[דוד הכהן כהן]] הרב [[חיים שלמה כהן]]
+|מספר שלוחים=
+|מספר בתי חב"ד=
+|מספר משפחות בקהילה=700 משפחות
+|ראו גם=
+|אישים בקהילה (קטגוריה)=
+|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=
+|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
+}}
+'''מונטריאול''' היא העיר השנייה בגודלה ב[[קנדה]] (אחרי [[טורונטו]]) היא נמצאת במדינת קוויבק. העיר מונה 1.9 מיליון תושבים ובאיזור המטרופולין של מונטריאול מתגוררים 3.8 מיליון תושבים. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות ס. לורונט ואוטאווה.
+בעיר קהילה חב"דית גדולה המונה כ-700 משפחות אנ"ש, שלוחים, בתי כנסת, מוסדות חינוך, ישיבת תומכי תמימים.
 ==הקהילה היהודית==
-הקהילה היהודית במונטריאול היא בין הקהילות הוותיקות והגדולות בצפון-אמריקה. כיום מתגוררים בעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, ביניהם כמה אלפי ישראלים. בעיר יש כ-20 בתי ספר יהודים מכל הסוגים.
+הקהילה היהודית בעיר היא אחת הקהילות הוותיקות והגדולות בצפון-אמריקה. כיום מתגוררים בעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, ביניהם כמה אלפי ישראלים. בעיר יש כ-20 בתי ספר יהודים מכל הסוגים. אחד מהם הוא בית הספר 'יבנה' אותו ניהל הרב [[מסעוד חי חביב]] מחסידי [[חב"ד]].
-בעיר פועלת קהילה [[חב"ד]]ית גדולה שנוסדה ב[[תש"ב]],
+בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), האדמו"ר רבי [[משולם פייש לוי]] מטאש עם מאות מחסידיו בקריית טאש (ליד מונטריאול), מאות חסידי [[בעלזא]], [[שושלת ויז'ניץ|ויז'ניץ]], [[סאטמר]], ו[[חסידות סקווירא|סקוואר]], - בשכונת אוטרומונט. קהילת הליטאים - בשכונת דע-ווימי, והקהילת הספרדים - בשכונת קוט-ס.-לוק.
-בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), אדמו"ר משאט עם מאות מחסידיו בעיר טאש (ליד מונטריאול), מאות חסידי בעלזא, ויזניץ', סאטמאר, ועוד בשכונת אוטרומונט.
+בעיר פועלת קהילה [[חב"ד]]ית גדולה שהתפתחה במהירות מאז הגיעו אליה תלמידי התמימים מאוטווצק דרך שנחאי בשנת [[תש"ב]]
+כיום רוב הקהילה החבדי"ת מתגוררת בשכונת קוט-דע-ניעג'.
-==ייסוד הקהילה החבדי"ת==
+==ייסוד הקהילה החב"דית==
 [[קובץ:186047.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת התלמידים בראשית בואם למונטריאול]]
+אין פרטים ברורים על התייסדות וחברי הקהילה החב"דית במונטריאול במשך עשרות שנות קיומה ועד שהגיעו התמימים מאוטווצק בשנת תש"ב.
-ההגירתה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי"ץ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך 80 ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה 9 ויזות,  בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת [[תומכי תמימים]] - את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].
+בשנות הפ' היה במונטריאול, בית כנסת "קהילת אנ"ש נוסח האר"י" ולמשרת הרבנות בקהילה, מינו רב שכיהן ברבנות במספר ערים בלטביה, אך לא נמנה על עדת חב"ד - הרב נתן נטע אפרויימוביץ (אפרימאוויץ){{הערה|לא ידוע על קשר עם רבותינו, מלבד חתימה על מחאה חב"דית נגד קלקולי הציונים בארץ הקודש, ואיזכור לרצונו לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ בביקורו בארצות הברית, וגם התייחסות מבודחת במכתבי הרוגוצ'ובי אודות המצב בו הפך לחסיד בשל היותו רב קהילה חסידית (המכתב פורסם על ידי הרב [[יאיר בורוכוב]] בשנת תשפ"ד [https://col.org.il/news/160660 המכתב מרב הקהילה החב"דית שהרוגצ'ובר לא הצליח לפענח]). על מציבתו תארים רבים, אך שם חסיד לא מוזכר}}{{הערה|לטביה – בתי כנסת ורבנים (ושם בטעות מכונה 'מרדכי'), לטביה ורבניה, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז', הרוגוצ'ובי מהדורה חדשה}}. וכפי שיפורט לקמן, כאשר הגיעו התמימים הפליטים מאוטווצק דרך שנחאי, הקימו את ישיבתם בתחילה בבית כנסת 'קהילת אנ"ש נוסח האר"י'.
-את דרכם עשו באוניה מ[[שנחאי]] ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס.
+==התלמידים הניצולים מגיעים למונטריאול==
+על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקיבלו ויזות, הרי הם - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]].
-למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; השתכנו התלמידים באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח); במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את המשפיע הדגול הרה”ח ר’ [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות”ל, אותו יבחרו אנ”ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר’ יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב [[שמואל לויטין]] עזב את הישיבה קצת לאחר י’ כסלו תש”ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה.
+את דרכם עשו באוניה מ[[שנחאי]] לס. פרנסיסקו, קליפורניה, ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס.
-עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים.
-ביום ט”ו כסלו תש”ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה,
+למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; התלמידים השתכנו באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח האר"י. עם התרחבותה של הישיבה, נהיה צורך במקום מסודר וגדול יותר עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שיצתה תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט' חשוון שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר ([[אגרות קודש]] הריי"צ ח"ו ע' מח); במשך [[חודש חשוון]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב [[שמואל לויטין]] עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה.
-בשנת תשכ"ג נחנך בנין חדש לישיבה; לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו, ב[[תשס"ד]] פרצה שריפה בבנין הישיבה, לאחמ"כ בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ליד בית הכנסת ברחוב וועסטבערי 6405.
+עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"צ שלח מכתב כי ת"ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה"פ חמש מאות תלמידים.
-בשנת [[תשי"א]] נשלח הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] מ[[פריז]] ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לשמש כמוהל ושוחט לקהילה. בשנת תשל"ז בהוראת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לבצע בחירות ל[[משפיע]] הוא נבחר במספר הקולות הגבוה ביותר עד פטירתו בשנת תשמ"ח.
+ביום ט"ו כסלו תש"ד, התקיימה [[חנוכת הבית]] לבנין שנקנה עבור הישיבה, בהשתתפות [[הרש"ג]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע למונטריאול במיוחד לכבוד החגיגה כשלוחו האישי.
-בשנת [[תשי"ב]] נשלח הרב [[פרץ מוצ'קין]] מ[[פריז]] ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לשמש כמשפיע לקהילה עד לפטירתו בשנת תשמ"א.
+ביום א', כ"ג אייר [[תשכ"ב]] נחנך בנין חדש לישיבה{{הערה|[http://rabbikramerslegacy.com/articles/1962-the-lubavitch-yeshiva/ בנין חדש לישיבה]}} (הבנין הראשון שחב"ד בנתה בצפון אמריקא); לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו, ב[[תשס"ד]] פרצה [[שריפה]] בבנין הפנימי'ה של הישיבה ששכנה ליד בנין הישיבה (הכולל גם [[בית הכנסת]] וביהמ"ד ליובאוויטש והמקווה) ברחוב וועסטבערי 6405, לאחמ"כ בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר במקומו של בנין הפנימי'ה ברחוב וועסטבערי 6355, והישיבה גדולה - ה"זאל" - עברה לבנין החדש.
-במשך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי'; בראש הקהילה עמדו: רב הקהילה; הרב [[אריה לייב קרמר]], מנהל המוסדות; הרב [[יוסף ראדאל]], ה[[משפיע]]: הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]; וגבאי בית הכנסת הרב [[משה אליהו גרליצקי]], .
+בשנת [[תש"ט]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[משה חיים ספוטשקינסקי]] לשמש כ[[שוחט]] לקהילה ומשמש גם כרב של [[בית הכנסת]] נוסח אר"י.
+בתחילת הנשיאות שלח הרבי שלושה שלוחים מהעיר '[[פריז]]' שבצרפת. בשנת [[תשי"א]], את הרב [[יהושע העשיל צייטלין]], לשמש כ[[משפיע]] [[שוחט]] ומוהל. בשנת [[תשי"ב]], את הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]] לשמש כשוחט ו[[משפיע]], והרב [[פרץ מוצ'קין]], לשמש כ[[משפיע]].
-==הקהילה כיום==
+בהמשך מונו הרב [[לייבל קרמר]] והרב [[יוסף ראדאל]] לראשי המוסדות ולראשי הישיבה והקימו בית כנסת ומקווה טהרה.
-[[קובץ:montreal shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הבית כנסת, מקווה, והתלמוד תורה כיום]]
+בשנת [[תשי"ט]], נשלח הרב [[יהודה שפוץ]] (שלמד לפנ"כ ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבה]]), על ידי הרבי לפעול בישיבה ובמוסד הבנות הליטאי 'בית יעקב'.
-כיום מונה הקהילה מאות משפחות ועשרות מוסדות; את הקהילה מנהיגים: זקן המשפיעים ר' [[מנחם זאב גרינגלאס]]; המשפיע הרב יצחק מאיר גורארי'; יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד קנדה]], הרב [[שלום דובער מוצ'קין]]; הרב [[זושא זילברשטיין]] הרב [[דוד הכהן כהן]]; ואחיו הרב חיים אברהם כהן; הרב [[חיים שלמה כהן]] רב [[מד"ע]]; הרב אברהם בן שמעון מחשובי אנ"ש; המשפיע שלום לייב אייזנבך; וחשוב זיקני אנ"ש הרב [[מרדכי אלטיין]] .
+באותה שנה נוסד מחנה "גן ישראל - מונטריאול" בהרי קוויבק על ידי הרב [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]] והרב בערל מוצ'קין.
-== הרבנות בעיר ==
+בשנת [[תש"ל]] הקים ר' לייבל קרמר את המוסד הידוע "[[בית רבקה|בית רבקה מונטריאול]]". ואת מחנה הקיץ "פרדס חנה" בהרים, על שם הרבנית חנה; בעזרתו של הרב [[שלום בער קלמנסון]] (שהתגורר באותו זמן במונטריאול) הצליח לגייס מספר רב של תלמידות בשתי המוסדות.
-בראש בית הדין המונטריאולי עמד שנים רבות הרב [[פנחס הירשפרונג]], שהי' בקשר מיוחד עם [[הרבי מלך המשיח]], ואף חתם על פסק דין שהרבי [[בחזקת משיח]] ואב בית הדין הרב יונתן בנימין ווייס.
+בשנת [[תשל"ז]] הורה [[הרבי]] לבצע בחירות ל[[משפיע]] הרב [[יהושע העשיל צייטלין|צייטלין]] הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב|מרוזוב]] והרב [[משה אליהו גרליצקי|גרליצקי]] נבחרו במספר הקולות הגבוה ביותר,
+הרב [[משה אליהו גרליצקי|גרליצקי]] קיבל גם את תפקיד 'גבאי בית הכנסת', הרב ה[[קבלה|מקובל]] [[מנחם זאב גרינגלאס]] גם שימש כ[[משפיע]].
-בשנת [[תשנ"ז]], לאחר פטירתו של הגאב"ד הרב [[פנחס הירשפרונג]] נתמנה הרב [[אברהם דוד ניז'ניק]] אשר למד בתו"ת לאב"ד דמונטריאול. את התואר ראב"ד נתן לעמיתו הרב [[יצחק הכהן הנדל]] רב קהילת חב"ד, שלצידו הרב [[דוד רפאל באנון]]; והרב [[דובער הכהן בעל]].
+בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את כולל אברכים 'תפארת תמימים' במונטריאול.
-בשנת [[תשס"ז]] לאחר פטירתם של הרב ניז'ניק; והרב הנדל; מונו הרב [[דובער הכהן בעל]] לדיין ורב הקהילה האשכנזית בעיר, והרב [[דוד רפאל באנון]] לדיין ורב הקהילה הספרדית בעיר וכן הרב משה שטרן כמו"צ הקהילה החבדי"ת.
+ב[[אלול]] [[תשנ"ד]] נתיסדה מתיבתא (ישיבה קטנה) חדשה בהנהלת הרב [[צבי הירש רסקין]] וגיסו רב [[פסח הכהן שפרלין]].
-== מוסדות בעיר ==
+ב[[אלול]] [[תשנ"ו]] נוסד פרוייקט ה[[השיחה היומית|'שיחה היומית']] על ידי הרב [[צבי הירש גוראריה (מונטריאול)|צבי הירש גורארי']], מאז ועד היום נשמעת ה[[השיחה היומית|'שיחה היומית']] בבית הכנסת של הקהילה בין [[מנחה]] למעריב.
-*[[מד"ע]] - [[בית חב"ד]] לדוברי [[עברית]] ומכון סמיכה, בהנהלת הרב [[חיים שלמה כהן]] ואחיינו הרב שמואל שארף.
+ב[[אלול]] [[תשע"ז]] מונה הרב דובער הכהן בעל לרב הקהילה החבדי"ת.
-*ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] בראשותו של הרב אריה לייב קפלן; הרב שמואל קרמר; והרב משה שטרן.
+במשך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי';
-*[[בית רבקה]] מוסד לבנות בניהולו של הרב [[זושא זילברשטיין]] ומנהל החינוכי הרב [[יוסף מינקאוביץ]] והרב [[מנחם מענדל מרוזוב]].
+==הקהילה כיום==
-[[קובץ:MONTREAL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית רבקה קמפוס חי' מושקא]]
-*סמינר חי' מושקא לבנות בניהולו של הרב מיכאל דהן.
+[[קובץ:montreal shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הבית כנסת, מקווה, והתלמוד תורה כיום]]
+כיום מונה הקהילה מאות משפחות ועשרות מוסדות; את הקהילה משמשים:
+*ה[[משפיע]] הרב [[יצחק מאיר גוראריה]].
+*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד קנדה]] (המאחד את בתי חב"ד בקוויבק), הרב [[שלום דובער מוצ'קין]].
+*הרב [[יואל זושא זילברשטיין]], שליח הרבי.
+*הרב דוד הכהן כהן, והרב אליהו כהן(ע"ה), משפיעים של הקהילה דוברי צרפתית.
+*הרב [[חיים שלמה כהן]], [[משפיע]] לקהילה דוברי עברית.
+*הרב [[אברהם בן שמעון]], מחשובי אנ"ש.
+*ה[[משפיע]] הרב [[שלום לייב אייזנבך]](ע"ה).
-*סמינר לבנות בהנהלת הרב קרליבך.
+== הרבנות בעיר ==
-*ישיבה [[אור מנחם]] בעיר ניעפערוויל (כשעה נסיעה ממונטריאול) בניהולו של הרב יהודה מאיר דהן.
+בראש בית הדין המכונה 'ועד העיר' עמד שנים רבות הרב [[פנחס הירשפרונג]], שהי' בקשר מיוחד עם [[הרבי מלך המשיח]], ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין שהרבי בחזקת משיח]]. וכן הרב [[אייזיק שווי]] והרב [[יצחק הנדל]]. כיום מכהן כאב בית הדין הרב יונתן בנימין ווייס.
-*ישיבה קטנה מתיבתא בהנהלת הרב צבי הירש רסקין.
+בשנת [[תש"ח]] מונה הרב [[יצחק הנדל]] כרב קהילת חב"ד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]].
-*[[בית חב"ד קוט ס. לוק]] לקהילת היהודים יוצאי מרוקו בניהולו של הרב מנחם מענדל רסקין .
+בשנת [[תשנ"ז]], לאחר פטירתו של הגאב"ד הרב [[פנחס הירשפרונג]] נתמנה הרב [[אברהם דוד ניז'ניק]]{{הערה|בוגר ישיבת תומכי תמימים.}} לאב"ד של מונטריאול. התואר ראב"ד ניתן לעמיתו הרב [[יצחק הכהן הנדל]] רב קהילת חב"ד, כשלצידו הרב [[דוד רפאל באנון]]; והרב [[דובער בעל]].כמו''כ היה שם הרב יעקב יצחק ניימן ממחזיקי הדת בעלז נפטר תשס''ז
-*חיידר לילדי חב"ד.
+בשנת [[תשס"ז]] לאחר פטירתם של הרב ניז'ניק; והרב הנדל; מונו הרב [[דובער בעל]] לדיין ורב הקהילה האשכנזית בעיר, והרב [[דוד רפאל באנון]] לדיין ורב הקהילה הספרדית בעיר וכן הרב [[משה אבא שטרן]] כמו"צ הקהילה החבדי"ת.
-*בית המדרש [[ליובאוויטש]] ומקווה לאנ"ש בניהולו של הגבאי הרב שמואל זלמנוב והרב חיים מאיר מינקוביץ.
+== מוסדות בעיר ==
+[[קובץ:MONTREAL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית רבקה קמפוס חי' מושקא]]
-*קעמפ מחנה קיץ [[גן ישראל מונטריאול]] בייסודו של הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] ובניהולו של בנו  הרב [[ישראל מוצ'קין]].
+[[קובץ:בית חבד שוטנשטיין.jpg|ממוזער|מרכז חב"ד ליוצאי רוסיה, על שם הנדבן ר' דוד ואידה שוטנשטיין, בראשות השליח הרב [[ישראל סירוטה]]]]
+*[[מד"ע]] - [[בית חב"ד]] לדוברי [[עברית]] ומכון סמיכה, בהנהלת הרב [[חיים שלמה כהן]] ואחיינו הרב משה שארף.
+*ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] בראשותם של הרב אריה לייב קפלן, הרב שמואל קרמר, והרב משה אבא שטרן.
+*[[בית רבקה (מונטריאול)|בית רבקה]] מוסד לבנות, מנהל החינוכי הרב יוסף מינקוביץ והרב מנחם מענדל מרוזוב.
+*סמינר 'חי' מושקא' לבנות בניהולו של הרב מיכאל דהן.
+*סמינר לבנות בעיר סט. אגאט בהנהלת הרב קרליבך.
+*ישיבה [[אור מנחם לונרשטיין|אור מנחם]] בעיר נפיערוויל (כשעה נסיעה דרום ממונטריאול) בניהולו של הרב יהודה מאיר דהן.
+*ישיבה קטנה מתיבתא בהנהלת הרב צבי הירש רסקין.
+*בית חב"ד קוט ס. לוק לקהילת היהודים יוצאי מרוקו בניהולו של הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)|מנחם מענדל רסקין]].
+*'[[חיידר]]' לילדי חב"ד.
+*'בית המדרש [[ליובאוויטש]]' ומקווה לאנ"ש בניהולו של הגבאים הרב שמואל זלמנוב, הרב פרץ מאצקין, הרב אברהם גורארי' ועוד.
 [[קובץ:גן ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחנה קיץ 'גן ישראל']]
+*קעמפ מחנה קיץ 'גן ישראל מונטריאול' בייסודו של הרב [[שלום דובער מוצ'קין]], ובניהולו של בנו הרב ישראל מוצ'קין.
+*מחנה קיץ 'פרדס חנה' לבנות בהנהלת הרב מנחם מענדל מרוזוב.
+*'ח"י סנטר' בית כנסת וכולל אברכים בניהולו של הרב נפתלי צבי פרלשטיין.
+*בית חב"ד 'שאבאנל' בניהולו של הרב [[יואל זושא זילברשטיין]].
+*בית חב"ד 'סענטראל' בהנהלת הרב [[משה ניו]].
+*בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט' בהנהלת הרב פסח הכהן שפרלין.
+*מרכז 'ופרצת' וויל ס. לורונט בהנהל הרב אלירן חדד.
+*'ועד העיר'{{הערה|[http://www.mk.ca/rabbis.html אתר ועד העיר]}} המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי [[מזון]] ו[[שחיטת ליובאוויטש]] בעיר.
+*'בית חב"ד לדוברי צרפתית' בניהולו של הרב שלום שריקי.
+*ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']] על ידי הרב [[יחיאל יוסף צייטלין (מונטריאול)]].
+*'היכל מנחם' בניהולו של הרב ברוך אהרון הוס.
+*'פרנדשיפ סירקל' לילדים מיוחדים ורשת החינוך הבינעירוני 'פרי היברו' בניהולו של הרב [[יוסף יצחק פריז]].
+*בית חב"ד 'ווסטמאונט' הרב יוסף שנוביץ.
+*בית חב"ד 'בית הרפואה היהודי' בניהולו של הרב ברק חצרוני.
-*מחנה קיץ '[[פרדס חנה]]' לבנות.
+== קישורים חיצוניים ==
+*[http://www.cgimontreal.com/ דף הבית של קעמפ גן ישראל מונטריאול]
-*[[ח"י סנטר]] בניהולו של הרב נפתלי צבי פרלשטיין.
+*[http://www.chabadcsl.com/ אתר בית חב"ד קוט ס. לוק]
+*[http://www.anash.org/the-nine-arrive-in-montreal/ תשעת השלוחים למונטריאול] (אנגלית) סקירה קצרה ותמונות היסטוריות, אתר אנ"ש
-*בית חב"ד מונטריאול וועסט בהנהלת הרב פסח הכהן שפערלין.
+*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_86.html הרב יורקוביץ' בתיאור מרתק על העיר של ה'עובדים' בדורנו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
+*[https://chabad.info/news/1095936/ כהוראת הרבי: כינוס תורה התקיים במונטריאול]
-*מרכז ופרצת וויל ס. לורונט בהנהל הרב אלירן חדד.
-*וועד העיר הנותן כשרויות למוצרי מזון ושחיטת ליובאוויטש במקום.
-*בית חב"ד מונטריאול לדוברי צרפתית בניהולו של הרב שלום שריקי.
-*ה[[שיחה השבועית]] ע"י הרב יחיאל יוסף צייטלין.
-*היכל מנחם בניהולו של הרב ברוך אהרון הוס.
-[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]]
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:קנדה|*]]