משה רבינו – הבדלי גרסאות

א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
הגהה
 
(7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
|תאריך פטירה= [[ז' אדר]] ב'תתפ"ח
|תאריך פטירה= [[ז' אדר]] ב'תתפ"ח
}}
}}
'''משה רבינו''' ([[ז' אדר]] ב'שס"ח - [[ז' אדר]] ב'תתפ"ח) היה גדול הנביאים שקמו לעם ישראל. ונשלח על ידי ה' לגאול את [[בני ישראל]] מ[[מצרים]], והוא הנהיגם ושפטם ארבעים שנה בעת לכתם ב[[מדבר]] ל[[ארץ ישראל]]. משה קיבל את ה[[תורה]] ב[[מעמד הר סיני]] ומסרה לעם ישראל. האמונה בנבואתו היא העיקר השביעי ב[[י"ג העיקרים]] של [[הרמב"ם]].
'''משה רבינו''' ([[ז' אדר]] ב'שס"ח - [[ז' אדר]] ב'תפ"ח) היה גדול הנביאים שקמו לעם ישראל. ונשלח על ידי ה' לגאול את [[בני ישראל]] מ[[מצרים]], והוא הנהיגם ושפטם ארבעים שנה בעת לכתם במדבר ל[[ארץ ישראל]]. משה קיבל את ה[[תורה]] ב[[מעמד הר סיני]] ומסרה לעם ישראל. האמונה בנבואתו היא העיקר השביעי ב[[י"ג העיקרים]] של [[הרמב"ם]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 33: שורה 33:


===התמנותו למנהיג ישראל===
===התמנותו למנהיג ישראל===
במדרש מסופר שבזמן שרעה משה את הצאן, ברח אחד הגדיים, משה רץ אחריו ואז גילה את הגדי שותה מתוך בריכת מים, משה הבין שהסיבה שבגללה הגדי רץ היא בשל היותו צמא, והוא מגלה עליו רחמים ולאחר מכן מרים אותו על כתפו והולך, [[הקב"ה]] שראה זאת אמר:"יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ, חַיֶּיךָ - אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל"{{הערה|שמות רבה, ב, ב.}}.
במדרש מסופר שבזמן שרעה משה את הצאן, ברח אחד הגדיים, משה רץ אחריו ואז גילה את הגדי שותה מתוך בריכת מים, משה הבין שהגדי רץ בשל היותו צמא, והוא מגלה עליו רחמים ולאחר מכן מרים אותו על כתפו והולך, [[הקב"ה]] שראה זאת אמר: "יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ, חַיֶּיךָ - אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל"{{הערה|שמות רבה, ב, ב.}}.


משה נפגש לאחר מכן עם סנה בוער ב[[הר סיני]], בתורה מתואר ש{{ציטוטון|הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל}}, בסנה מתגלה אליו השם ואומר לו שעם ישראל סובל ומצרים ו:
משה רואה לאחר מכן סנה בוער ב[[הר סיני]], בתורה מתואר ש{{ציטוטון|הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל}}, בסנה מתגלה אליו השם ואומר לו שעם ישראל סובל:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, לֹחֲצִים אֹתָם. וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם|מקור=שמות, ג, ט - י.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, לֹחֲצִים אֹתָם. וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם|מקור=שמות, ג, ט - י.}}
משה בתגובה מנסה לחמוק מתפקיד ומשיב:
משה בתגובה מצטנע ומנסה לסרב לתפקיד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם|מקור=שמות, ג, י"א.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם|מקור=שמות, ג, י"א.}}
בין הקב"ה למשה נפתח ויכוח אודות התמנותו למנהיג ישראל, כשלבסוף משתכנע משה לקבל את התפקיד בתורה להבטחת ה' שיעזור לו ונותן לו מטה המחולל ניסים איתו ישכנע את עם ישראל להאמין בו.
בין הקב"ה למשה נפתח ויכוח אודות התמנותו למנהיג ישראל, כשבסוף משתכנע משה לקבל את התפקיד בתורה להבטחת ה' שיעזור לו ונותן לו אותות שיראה לעם ישראל בעזרת המטה שלו וכך ישכנע אותם להאמין לו.


===יציאת מצרים===
===יציאת מצרים===
שורה 66: שורה 66:


על פי מספר מקורות תורניים{{הערה|ספר התמונה ל[[תנא]] [[רבי נחוניא בן הקנה]], ילקוט ראובני, מגלה צפונות, הרוקח לרבנו אליעזר מגרמייזא, מדרש רבי דוד הנגיד - נכד [[הרמב"ם]], שו"ת ים הגדול לרבי יעקב משה טולידאנו, חומת אנך על התורה לרבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א, בית יעקב על הש"ס לאדמו"ר רבי חיים יעקב סאפרין מקאמארנא.}} משה נקבר ב[[מערת המכפלה]]. [[הרבי]] כתב שאין הכרח להגיד שמשה אכן נקבר במערת המכפלה, והוסיף שישנם מדרשים שבהם נכתב שהוא נקבר במקומות אחרים{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק' יט ע' קו אגרת ז'קל.}}.
על פי מספר מקורות תורניים{{הערה|ספר התמונה ל[[תנא]] [[רבי נחוניא בן הקנה]], ילקוט ראובני, מגלה צפונות, הרוקח לרבנו אליעזר מגרמייזא, מדרש רבי דוד הנגיד - נכד [[הרמב"ם]], שו"ת ים הגדול לרבי יעקב משה טולידאנו, חומת אנך על התורה לרבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א, בית יעקב על הש"ס לאדמו"ר רבי חיים יעקב סאפרין מקאמארנא.}} משה נקבר ב[[מערת המכפלה]]. [[הרבי]] כתב שאין הכרח להגיד שמשה אכן נקבר במערת המכפלה, והוסיף שישנם מדרשים שבהם נכתב שהוא נקבר במקומות אחרים{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק' יט ע' קו אגרת ז'קל.}}.
שמו של משה רבינו נזכר בתנ"ך [[770]] פעמים{{הערה|ראה בערך 'משה' בקורקונדנציה אבן שושן}}.


==אישיותו==
==אישיותו==
שורה 86: שורה 88:


=== משה ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] ===
=== משה ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] ===
הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו ל[[רשב"י]], שז' אדר הוא יום [[תענית]]{{הערה|טור ו[[שו"ע]] או"ח סימן תק"פ ס"ב.}}, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של [[שמחה]]{{הערה|ראה גם שיחת יו"ד שבט [[תשט"ו]] ס"ג ([[תורת מנחם]] חלק י"ג ע' 218). וש"נ.}}.
הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו ל[[רשב"י]], ש[[ז' באדר|ז' אדר]] הוא יום [[תענית]]{{הערה|טור ו[[שו"ע]] או"ח סימן תק"פ ס"ב.}}, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של [[שמחה]]{{הערה|ראה גם שיחת יו"ד שבט [[תשט"ו]] ס"ג ([[תורת מנחם]] חלק י"ג ע' 218). וש"נ.}}.


הביאור הוא: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]], שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי [[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, [[הסתלקות]] משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.
הביאור הוא: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]], שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי [[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, [[הסתלקות]] משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.


אך [[הסתלקות]] [[רשב"י]] שהייתה בזמן הגלות (שהרי כבר הייתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך הוא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי [[נשמה|נשמות]] הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]]{{הערה|בהאידרא.}} שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של [[רשב"י]] בעת [[הסתלקות]]ו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]}}
אך [[הסתלקות]] [[רשב"י]] שהייתה בזמן הגלות (שהרי כבר הייתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך הוא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי [[נשמה|נשמות]] הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]]{{הערה|בהאידרא.}} שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של [[רשב"י]] בעת [[הסתלקות]]ו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]}}.
 
=== השגתו באלקות ===
ב[[אגרת הקודש - סימן י"ט]] אומר [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] שמשה רבינו השיג רק את חיצוניות ה"חכמה, ובפנימיות השיג את "נצח הוד יסוד מלכות".
 
בהקדמה מבאר אדמו"ר הזקן שהפסוק "עטה אור כשלמה" פירושו שבין ה"אור" (אור אין סוף, בלי גבול), ל"שלמה" (לבוש, בעל גבול [הכוונה לעולמות]) יש את הממוצע - התורה.
 
התורה היא "נובלות החכמה", החכמה יורדת לבינה, והבינה יורדת לנה"י ומלכות.
 
את הדרגה הזו של התורה השיג משה רבינו.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 103: שורה 114:
[[קטגוריה:נשיאי דור]]
[[קטגוריה:נשיאי דור]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]
[[קטגוריה:שבעת הרועים]]
[[en:Moshe Rabbeinu]]