פעילות גופנית – הבדלי גרסאות

הרמב"ם נותן מספר הגבלות והנחיות לקיום פעילות גופנית{{הערה|המאמר השמונה עשר, והלכות דעות שם}}:

*יש לערוך התעמלות על קיבה ריקה בלבד, ובשל כך עדיפה ההתעמלות לפני האכילה, והטוב ביותר, משך זמן מספיק אחר האכילה בארוחת ערב לאחר שהמזון מסיים להתעכל.

*אין לאמץ את הגוף באופן פתאומי, אלא יש לערוך את ההתעמלות בהדרגה, ואין לאמץ את הגוף יותר מיכולתו.

*על האדם להיכנס למרחץ לאחר שהתעמל.

עם זאת, רבים מגדולי ישראל התייחסו לכך, שבטווח הארוך, האיזון הנכון ושמירה על בריאות הגוף, תאפשר ניצול ארוך ומוצלח יותר של משאבי הגוף לעבודת השם, ואריכות ימים של תורה ותפילה{{הערה|כך לדוגמא, עיסוק מועט בצרכי הגוף בהתעמלות בגילאים צעירים יותר, ימנע את העיסוק בצרכי הגוף בגילאים מבוגרים בטיפולים רפואיים בשל כאבים ומחלות וכדומה.}}, כך לדוגמא [[החפץ חיים]] בשיחת מוסר שנשא בישיבה בראדין בשנת תרס"ג עורר את התלמידים על החובה וההכרח לעסוק בפעילות גופנית גם על חשבון לימוד תורה, והתבטא כי לדעתו הימנעות מפעילות גופנית בטענת ביטול תורה היא עצת היצר הרע, שכן על ידי כך עלול האדם להיחלש, ובסופו של דבר יתבטל מן התורה לגמרי.

מי שנחשב לאבי [[הציונות הדתית]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] כותב בספרו ש"ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני של הצדיקים העליונים"{{הערה|אורות התחיה ל"ד.}}.