רעווא דרעווין (בשבת) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|רעווא דרוועין|דרגה בהשתלשלות העולמות|רעווא דרעווין (בכתר)}} | |||
'''רעווא דרעווין''' הוא כינוי לזמן תפילת המנחה ביום ה[[שבת]] אחר הצהריים, אז מאירה קדושתה של השבת בשיא התוקף. זמן זה הוא זמן מסוגל, וחסידים נוהגים לנצל זמן זה לנגן [[ניגוני געגועים]] חסידיים, ולחזור [[מאמר|מאמרי דא"ח]]. | '''רעווא דרעווין''' הוא כינוי לזמן תפילת המנחה ביום ה[[שבת]] אחר הצהריים, אז מאירה קדושתה של השבת בשיא התוקף. זמן זה הוא זמן מסוגל, וחסידים נוהגים לנצל זמן זה לנגן [[ניגוני געגועים]] חסידיים, ולחזור [[מאמר|מאמרי דא"ח]]. | ||
| שורה 10: | שורה 13: | ||
בפיוט '[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]' העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר [[הקב"ה]] נמצא בגילוי ("דביה מלכא בגילופין"), ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל ("דביה רעוא ולית זעפין"){{הערה|1=שיחת שבת פרשת תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז.}}. | בפיוט '[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]' העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר [[הקב"ה]] נמצא בגילוי ("דביה מלכא בגילופין"), ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל ("דביה רעוא ולית זעפין"){{הערה|1=שיחת שבת פרשת תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז.}}. | ||
כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש{{הערה|על פי לשון הכתוב (בשלח טז, יב-יג): "בין הערביים תאכלו [[ | כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש{{הערה|על פי לשון הכתוב (בשלח טז, יב-יג): "בין הערביים תאכלו [[בשר]] ובבוקר תשבעו לחם. . ויהי בערב ותעל השליו. . ובבוקר הייתה שכבת הטל", שהשליו ירד ערב לפני שהחל לרדת המן, ועל פי דברי רש"י שהמן החל לרדת בט"ו אייר שחל באותה שנה ביום ראשון (על פי רש"י בשלח טז, א), נמצא שבין הערביים שלפניו שאז ירד השליו (רש"י בא יב, ו), היה בזמן רעווא דרעווין של שבת קודש י"ד אייר.}}, והטעם הפנימי לכך היות שהשליו מורה על פנימיות התורה, השייך במיוחד לזמן רעווא דרעווין{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ב' לפרשת בשלח, על פי ביאור אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה פרשת בהעלותך.}}. | ||
==סדר ניגונים== | ==סדר ניגונים== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[סדר ניגונים]]}} | |||
החסידים נוהגים מידי שבת לנצל זמן מיוחד זה לעריכת [[סדר ניגונים]], בו מנגנים [[ניגוני התעוררות]] וחוזרים [[מאמר]] שנאמר על ידי [[הרבי]]. | החסידים נוהגים מידי שבת לנצל זמן מיוחד זה לעריכת [[סדר ניגונים]], בו מנגנים [[ניגוני התעוררות]] וחוזרים [[מאמר]] שנאמר על ידי [[הרבי]]. | ||