חטא המרגלים – הבדלי גרסאות
הרחבה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=שנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה|אחר=מרגלים שנשלחו על ידי יהושע|ראו=מרגלי יהושע}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=שנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה|אחר=מרגלים שנשלחו על ידי יהושע|ראו=מרגלי יהושע}} | ||
ה'''מרגלים''' היו קבוצה מנשיאי ה[[שבטים]] שנשלחו בעת שהותם של בני ישראל במדבר - לבקשת בני ישראל - לתור את [[ארץ ישראל]] לקראת היכנסם לארץ. שליחותם הסתיימה לבסוף באופן בלתי רצוי | ה'''מרגלים''' היו קבוצה מנשיאי ה[[שבטים]] שנשלחו בעת שהותם של בני ישראל במדבר - לבקשת בני ישראל - לתור את [[ארץ ישראל]] לקראת היכנסם לארץ. שליחותם הסתיימה לבסוף באופן בלתי רצוי - כאשר דיברו על הארץ לרעה והפחידו את ישראל מהכניסה אליה. בעקבות זאת גזר ה' על בני ישראל עיכוב של ארבעים שנה במדבר, שבהם מתו [[דור המדבר]]. | ||
==סיפור המרגלים== | ==סיפור המרגלים== | ||
משהתקרבו בני ישראל לארץ ישראל והתכוננו לקראת המלחמה עם ה[[שבעה עממין]]. ציווה ה' את משה על שליחת המרגלים וכמסופר בתורה: | משהתקרבו בני ישראל לארץ ישראל והתכוננו לקראת המלחמה עם ה[[שבעה עממין]]. ציווה ה' את משה על שליחת המרגלים, וכמסופר בתורה: | ||
{{ציטוט|תוכן=וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: שְׁלַח לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם:|מקור=במדבר יג, א-ב.}} אולם חז"ל מציינים כי יוזמת שליחות זו לא באה מצידו של הקב"ה כי אם הייתה לבקשת עם ישראל כמסופר בתורה בפרשת דברים {{ציטוטון|וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.}} ולכן ענה לו הקב"ה "שלח לך" "לדעתך" והקב"ה לא היה מרוצה מכך.{{הערה|1=גמרא סוטה לד ע"ב וברש"י שם. רש"י במדבר יג ב. ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14123&st=&pgnum=411 במדרש תנחומא פרשת שלח (ה)].}} | {{ציטוט|תוכן=וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: שְׁלַח לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם:|מקור=במדבר יג, א-ב.}} אולם חז"ל מציינים כי יוזמת שליחות זו לא באה מצידו של הקב"ה כי אם הייתה לבקשת עם ישראל כמסופר בתורה בפרשת דברים {{ציטוטון|וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.}} ולכן ענה לו הקב"ה "שלח לך" "לדעתך" והקב"ה לא היה מרוצה מכך.{{הערה|1=גמרא סוטה לד ע"ב וברש"י שם. רש"י במדבר יג ב. ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14123&st=&pgnum=411 במדרש תנחומא פרשת שלח (ה)].}} | ||
המרגלים נשלחו לארץ ישראל. כלב היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי [[האבות]] על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם. המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום. האמת היא שהסיור היה אמור לקחת שמונים יום, אלא ש[[הקב"ה]] ידע שעל כל יום הוא יעניש את בני ישראל להישאר שנה נוספת במדבר, ועל כן קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש. המרגלים חזרו למקום חניית העם במדבר ודיווחו שבמקום ארץ זבת [[חלב]] ודבר הם מצאו ארץ שלא ניתן לכבוש כלל. כלב בן יפונה לעומתם הזכיר לכולם כיצד משה חצה את ים סוף והוריד להם את המן מן השמים וכיון שכך, אין דבר בלתי אפשרי. את דבריו סיים בכך שאין מה לפחוד כלל. אך למרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה. אותו לילה היה ליל תשעה באב, | המרגלים נשלחו לארץ ישראל. [[כלב בן יפונה]] היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי [[האבות]] על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם. המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום. האמת היא שהסיור היה אמור לקחת שמונים יום, אלא ש[[הקב"ה]] ידע שעל כל יום הוא יעניש את בני ישראל להישאר שנה נוספת במדבר, ועל כן קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש. המרגלים חזרו למקום חניית העם במדבר ודיווחו שבמקום ארץ זבת [[חלב]] ודבר הם מצאו ארץ שלא ניתן לכבוש כלל. כלב בן יפונה לעומתם הזכיר לכולם כיצד משה חצה את ים סוף והוריד להם את המן מן השמים וכיון שכך, אין דבר בלתי אפשרי. את דבריו סיים בכך שאין מה לפחוד כלל. אך למרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה. אותו לילה היה ליל תשעה באב, והקב"ה אמר שהיות ובני ישראל בכו באותו לילה ללא סיבה, הוא אכן ימצא סיבה בעתיד לבכיה לדורות בלילה זה, ואכן [[בית המקדש הראשון]] והשני, שניהם נחרבו בליל תשעה באב, ועל כך אנו בוכים מידי שנה. | ||
כלב בן יפונה ויהושע בן נון, המשיכו בדבריהם לעם ישראל ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת [[חלב]] ודבש. הם גם מפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם אף מנסים לרגום אותם באבנים. | כלב בן יפונה ויהושע בן נון, המשיכו בדבריהם לעם ישראל ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת [[חלב]] ודבש. הם גם מפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם אף מנסים לרגום אותם באבנים. | ||
לפי אחד ההסברים, משה רבינו שלח אותם בעיקר על מנת לבחון את כיבוש הארץ, והרווח והשכר להתיישב בארץ הטובה היה כטפל, כי העיקר הוא העבודה שלא על מנת לקבל פרס. טעות המרגלים היתה בכך ששינו את הסדר: קודם דיברו על טובת הארץ ואחר כך עברו לדבר על הכיבוש, ומזה באו לטעות שחשבו שהכיבוש קשה מידי ולא אפשרי. מכך מובן שתפקידו של שליח הוא לא לערב את השכל ולשנות משליחותו של הרבי, אפילו לא בשינוי הסדר בלבד{{הערה|משיחת שבת [[פרשת שלח]], מברכים החודש תמוז ה'שי"ת. [[תורת מנחם]] כרך א עמ' 103-108 – בלתי מוגה. הוגה בקיצור ונדפס בלקוטי שיחות חלק ד', ע' 1313.}} | |||
===העונש=== | ===העונש=== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
המועד בו קיבלו המרגלים את עונשם ומתו - נתון במחלוקת: | המועד בו קיבלו המרגלים את עונשם ומתו - נתון במחלוקת: | ||
*לפי הפשט, מתו מיד ביום שבו חטאו - [[תשעה באב]], עוד קודם חטא המעפילים{{הערה|בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 23, שכן הוא לפי הפשט, ובתשובת הרא"ש. וראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש"פ שלח תשל"ב].}}. | *לפי הפשט, מתו מיד ביום שבו חטאו - [[תשעה באב]], עוד קודם חטא המעפילים{{הערה|בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 23, שכן הוא לפי הפשט, ובתשובת הרא"ש. וראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש"פ שלח תשל"ב].}}. | ||
*באותו היום החלה לשונם להשתרבב, והתייסרו עד [[ז' | *באותו היום החלה לשונם להשתרבב, והתייסרו עד [[ז' באלול]]{{הערה|כגירסת [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] - הובאה בבית יוסף ובאר היטב אורח חיים סימן תקפ.}} (או [[י"ז באלול]]{{הערה|כגירסת הטור והשולחן ערוך שם.}}) שאז מתו{{הערה|בית יוסף שם.}}. | ||
*רק בז' באלול (או י"ז באלול) החל עונשם ומתו{{הערה|ב"ח שם. וכן היא שיטת אדמו"ר הזקן בתניא - ראה לקוטי שיחות ושיחת ש"פ שלח הנ"ל.}}. | *רק בז' באלול (או י"ז באלול) החל עונשם ומתו{{הערה|ב"ח שם. וכן היא שיטת אדמו"ר הזקן בתניא - ראה לקוטי שיחות ושיחת ש"פ שלח הנ"ל.}}. | ||
אף שבמשנה{{הערה|סנהדרין קח, א.}} נאמר שהמרגלים לא יזכו גם לעולם הבא - הרבי מבאר שהדברים שנויים במחלוקת, והמשנה מתאימה לדעה שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא; ואילו אלו שסוברים שיש לדור המדבר חלק לעולם הבא, יאמרו כך גם לגבי המרגלים עצמם, אף שחטאם חמור יותר{{הערה|שם=כגב}}. | אף שבמשנה{{הערה|סנהדרין קח, א.}} נאמר שהמרגלים לא יזכו גם לעולם הבא - הרבי מבאר שהדברים שנויים במחלוקת, והמשנה מתאימה לדעה שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא; ואילו אלו שסוברים שיש לדור המדבר חלק לעולם הבא, יאמרו כך גם לגבי המרגלים עצמם, אף שחטאם חמור יותר{{הערה|שם=כגב}}. | ||
===בעקבות החטא=== | ===בעקבות החטא=== | ||
*'''[[המעפילים]]''': קבוצת אנשים התחרטה על חטאם, וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון שהקב"ה לא עימם, אך הם לא | *'''[[המעפילים]]''': קבוצת אנשים התחרטה על חטאם, וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון שהקב"ה לא עימם, אך הם לא שעו לאזהרותיו. העמלקים יצאו למלחמה עימם והם נהרגו כולם. | ||
*'''[[המקושש]]''': לאחר חטא המרגלים, אירע המעשה שבו נמצא יהודי מקושש עצים ב[[שבת]], ונסקל{{הערה|לדעת תוספות (ב"ב קיט, ב ד"ה אפילו) ורמב"ן (שלח טו, לב). לעומת זאת, לדעת רש"י (שלח שם) לפי הספרי, אירע המעשה בשנה הראשונה ליציאת מצרים.}}. [[תוספות]]{{הערה|שם=בב|בבא בתרא שם.}} מביאים [[מדרש]] המבאר שכוונת המקושש היתה לשם שמים, כי לאחר שנגזר עליהם להשאר במדבר חשבו ישראל שאינם מחוייבים במצוות, ולכן חילל שבת כדי שיהרג ויראו. [[המהרש"א]]{{הערה|שם=בב}} מבאר שלפי הסבר המדרש, לפי האמת לא נחשב מעשהו לחילול שבת, שהרי זו [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], ונסקל רק מפני שכלפי בית הדין לא היתה כוונתו הטובה גלויה, ובדיני אדם התחייב על המעשה למרות הכוונה שבליבו. | *'''[[המקושש]]''': לאחר חטא המרגלים, אירע המעשה שבו נמצא יהודי מקושש עצים ב[[שבת]], ונסקל{{הערה|לדעת תוספות (ב"ב קיט, ב ד"ה אפילו) ורמב"ן (שלח טו, לב). לעומת זאת, לדעת רש"י (שלח שם) לפי הספרי, אירע המעשה בשנה הראשונה ליציאת מצרים.}}. [[תוספות]]{{הערה|שם=בב|בבא בתרא שם.}} מביאים [[מדרש]] המבאר שכוונת המקושש היתה לשם שמים, כי לאחר שנגזר עליהם להשאר במדבר חשבו ישראל שאינם מחוייבים במצוות, ולכן חילל שבת כדי שיהרג ויראו. [[המהרש"א]]{{הערה|שם=בב}} מבאר שלפי הסבר המדרש, לפי האמת לא נחשב מעשהו לחילול שבת, שהרי זו [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], ונסקל רק מפני שכלפי בית הדין לא היתה כוונתו הטובה גלויה, ובדיני אדם התחייב על המעשה למרות הכוונה שבליבו. | ||
:הרבי מבאר, שישראל לא חשבו שהגזירה פוטרת אותם מכל המצוות, אלא מקיום המצוות באופן השייך לארץ ישראל - שם ההדגשה היא על מעשה המצוות. ישראל סברו שכיון שישארו במדבר, מחוייבים רק במצוות שבמחשבה ודיבור, ולא במצוות מעשיות. המקושש בא להדגיש את ההיפך: למרות שמצד הכוונה והמחשבה לא עשה חטא, נענש בגלל שהמעשה היה חטא. בכך הדגיש את חשיבותם של המצוות המעשיות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wvlT1Xe9JpYny5sySrCfg73eqmrKIZt4/view לקוטי שיחות חלק כח, שיחת שלח ב].}}. | :הרבי מבאר, שישראל לא חשבו שהגזירה פוטרת אותם מכל המצוות, אלא מקיום המצוות באופן השייך לארץ ישראל - שם ההדגשה היא על מעשה המצוות. ישראל סברו שכיון שישארו במדבר, מחוייבים רק במצוות שבמחשבה ודיבור, ולא במצוות מעשיות. המקושש בא להדגיש את ההיפך: למרות שמצד הכוונה והמחשבה לא עשה חטא, נענש בגלל שהמעשה היה חטא. בכך הדגיש את חשיבותם של המצוות המעשיות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wvlT1Xe9JpYny5sySrCfg73eqmrKIZt4/view לקוטי שיחות חלק כח, שיחת שלח ב].}}. | ||
== | ==בתורת הקבלה והחסידות== | ||
טענת המרגלים לפי החסידות היתה שלא רצו להכנס לארץ ישראל, שם יצטרכו לעסוק בענינים גשמיים ובטדרות הפרנסה, והעדיפו להשאר במדבר, שם אכלו את ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]], שתו מ[[בארה של מרים]] ושהו ב[[ענני הכבוד]]. על פי [[הקבלה]], הם רצו להשאר בעולם ה[[מחשבה]] ולא לרדת לעולם ה[[דיבור]]; או להשאר בעולם הדיבור ולא לרדת לעולם ה[[מעשה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] שלח לז, ב. לח, ב. אור התורה שלח ס"ע תמג ואילך. ס"ע תנה ואילך. [https://drive.google.com/file/d/1JEFc0lNRyMoeEn5TkM5VsUXiYBMkCerc/view לקוטי שיחות חלק ד, שלח]. ועוד.}}. | |||
זו משמעות טענתם כי יושבי הארץ חזקים ח"ו ("ממנו") מהקדוש ברוך הוא, ו"כביכול אפילו בעל הבית (הקב"ה) אינו יכול להוציא כליו משם"{{הערה|סוטה לה, א.}}: הם ידעו שה' עשה ניסים רבים, אך חשבו שרק בשהות במדבר, מנותקים מענינים ארציים, יוכלו לזכות בניסים, ורק במצב כזה אפשר להוציא את הניצוצות החבויים בקרב ארץ כנען הגשמית ולהעלותם לקדושה. אבל כאשר יכנסו לארץ ויתנהגו לפי הטבע, כפי שקבע הקב"ה, עלולים לשקוע בארציות ולא אפשרי לנצח את הטבע. המרגלים טעו, בכך שלא ידעו על כוחו של הקב"ה לחבר את הטבע והלמעלה מן הטבע יחד, באופן של [[נמנע הנמנעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד שם.}}. | |||
===החזרת האמונה=== | ===החזרת האמונה=== | ||