אבא דוד אתכסיא – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "ר' '''אבא דוד אתכסיא''' (תקכ"ד - תרט"ו. כונה כן על שם דרכו בהצנע לכת, מכונה לפעמים על שם עירו, '''אבא דוד מפולוצק'''), היה מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. נודע כעמקן גדול{{הערה|אדמו"ר האמצעי אמר עליו "אבא דוד'ס מוח איז אָ נגעזאַפּט מיט שכל..." |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''אבא דוד אתכסיא''' ([[תקכ"ד]] - [[תרט"ו]]. כונה כן על שם דרכו בהצנע לכת, מכונה לפעמים על שם עירו, '''אבא דוד מפולוצק'''), היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. נודע כעמקן גדול{{הערה|אדמו"ר האמצעי אמר עליו "אבא דוד'ס מוח איז אָ נגעזאַפּט מיט שכל אלוקי (תרגום: המוח של אבא דוד, ספוג בשכל אלוקי).}} | ר' '''אבא דוד אתכסיא''' ([[תקכ"ד]] - [[תרט"ו]]. כונה כן על שם דרכו בהצנע לכת, מכונה לפעמים על שם עירו, '''אבא דוד מפולוצק'''), היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. נודע כעמקן גדול{{הערה|אדמו"ר האמצעי אמר עליו "אבא דוד'ס מוח איז אָ נגעזאַפּט מיט שכל אלוקי (תרגום: המוח של אבא דוד, ספוג בשכל אלוקי).}} ובעל שמועה. | ||
== תולדות חיים{{הערה|יומן כ"ק אדמו"ר הריי"צ מיום י"א וי"ג ניסן תרנ"ג, ומרשימת יום כ"א אייר תרנ"ו (לקוטי דיבורים ח"ג ע' תקכב, א. ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת ע' 414 ואילך). אוצר חסידי חב"ד ח"ג ע' 15 ואילך.}} == | == תולדות חיים{{הערה|יומן כ"ק אדמו"ר הריי"צ מיום י"א וי"ג ניסן תרנ"ג, ומרשימת יום כ"א אייר תרנ"ו (לקוטי דיבורים ח"ג ע' תקכב, א. ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת ע' 414 ואילך). אוצר חסידי חב"ד ח"ג ע' 15 ואילך.}} == | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בעיר [[פולוצק]] בשנת [[תקכ"ד]] לאביו ר' נפתלי, שהיה יהודי פשוט ושימש כחנווני. | נולד בעיר [[פולוצק]] בשנת [[תקכ"ד]] לאביו ר' נפתלי, שהיה יהודי פשוט ושימש כחנווני. | ||
כבר בילדותו נודע | כבר בילדותו נודע בכוח זכרונו, בשקידתו העצומה ובבקיאותו בסדרי מועד ונזיקין עם פירושי הראשונים, ובגיל חמש עשרה, אחרי חג ה[[פסח]] [[תק"מ]], נשלח ללמוד בישיבה ב[[מינסק]]. בתחילה ביקר בשלוש ישיבות, אך לא מצא ישיבה המתאימה לו, ועבר משם לעיר [[סולוצק]], ובה שהה בחורף [[תקמ"א]]. לאחר מכן עבר לעיר [[וילנה]], ובה שהה במשך שנתיים. בתחילה למד בבית כנסת בפרוור של וילנה בשם שניפישאק, ובשנת [[תקמ"ג]] החל להיות מתלמידיו הקרובים של [[הגאון מוילנה]], והיה לומד אצלו פעמיים בשבוע. | ||
בוילנה עצמה למד במשך ארבע שנים, והפך לאחד מהעילויים הגדולים של העיר. בכל ימיו בוילנה לא שח שיחה בטלה, אלא עסק בתורה בלבד. | בוילנה עצמה למד במשך ארבע שנים, והפך לאחד מהעילויים הגדולים של העיר. בכל ימיו בוילנה לא שח שיחה בטלה, אלא עסק בתורה בלבד. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
אביו של ר' אבא דוד, ר' נפתלי, התקרב גם הוא לדרך החסידות וביקש מאדמו"ר הזקן שישפיע עליו שיקים בית, ובעקבות כך התחתן, בגיל 27, עם ביתו של ר' [[אברהם שלמה מנעוול]]. | אביו של ר' אבא דוד, ר' נפתלי, התקרב גם הוא לדרך החסידות וביקש מאדמו"ר הזקן שישפיע עליו שיקים בית, ובעקבות כך התחתן, בגיל 27, עם ביתו של ר' [[אברהם שלמה מנעוול]]. | ||
במשך עשר שנים לאחר חתונתו היה סמוך לשולחן חותנו, ולאחר מכן ניסה לשמש כמלמד - | במשך עשר שנים לאחר חתונתו היה סמוך לשולחן חותנו, ולאחר מכן ניסה לשמש כמלמד - אף על פי שהוצעו לו משרות רבנות - אך ללא הצלחה רבה, משום שהיה מדבר בקצרה ובסברות עמוקות שלא התאימו לתלמידים צעירים. | ||
באלול [[תקס"ב]] הגיע ל[[ליאדי]], ובתחילת חורף [[תקס"ג]] בחר בו אדמו"ר הזקן ללמוד יחד עם נכדו, [[הצמח צדק]], ועם שני תלמידים נוספים{{הערה|ר' נחמיה, בנו של ר' אברהם ברוך מסמיליאן, ועם ר' יהודה לייב בן ר' שלמה זאלקינד, שנודע לאחר מכן בשם "ר' יהודה בטלן".}}, ובתפקיד זה שימש כשנתיים. | באלול [[תקס"ב]] הגיע ל[[ליאדי]], ובתחילת חורף [[תקס"ג]] בחר בו אדמו"ר הזקן ללמוד יחד עם נכדו, [[הצמח צדק]], ועם שני תלמידים נוספים{{הערה|ר' נחמיה, בנו של ר' אברהם ברוך מסמיליאן, ועם ר' יהודה לייב בן ר' שלמה זאלקינד, שנודע לאחר מכן בשם "ר' יהודה בטלן".}}, ובתפקיד זה שימש כשנתיים. | ||