אטב"ח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ===הביאור הראשון===
-לביאור זה{{הערה|אוה"ת שה"ש עמ' קסח, לקו"ת שה"ש נא ד.}} לא מחשיבים את האותיות הסופיות{{הערה|ואז שני הזוגות האחרונים הם ק-ת, ר-ש; שסכומם חמש מאות (ולא אלף).}}, כך שישנם רק רק עשרה צירופים בלבד – והם כנגד עשר הספירות דאצילות{{הערה|לעת עתה לא נמצא פירוט כיצד כל אחד מהזוגות רומז לספירה מסויימת.}}.
+לביאור זה{{הערה|אור התורה שה"ש עמ' קסח, לקוטי תורה שה"ש נא ד.}} לא מחשיבים את האותיות הסופיות{{הערה|ואז שני הזוגות האחרונים הם ק-ת, ר-ש; שסכומם חמש מאות (ולא אלף).}}, כך שישנם רק רק עשרה צירופים בלבד – והם כנגד עשר הספירות דאצילות{{הערה|לעת עתה לא נמצא פירוט כיצד כל אחד מהזוגות רומז לספירה מסויימת.}}.
 ====ה"נ - האותיות שאין להן זוג====
 לאותיות ה'נ'ך' אין "בן זוג"{{הערה|מדרש רבה בא פרשה ט"ו.}} ובתורת החסידות מבואר עניינן רק לפי הביאור שאטב"ח הוא כנגד עשר הספירות עצמן{{הערה|וממילא בביאורים אלו '''לא''' מתייחסים לאות ך' כאל המספר 500.}}:
-היינו, שאר כל הצירופים מורים על [[עשר ספירות|עשר הספירות]], ואילו אותיות '''הן''' מורות על בחינה שלמעלה מהשתלשלות{{הערה|על דרך הלשון אנת הוא חד ולא בחושבן", כיון שהאותיות האלו הם מחוץ לחשבון.}}. בחינה זו מרומזת בפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו{{הערה|בראשית ג כב.}}" – ש'''האדם''' הוא כיחידו של עולם{{הערה|בראשית רבה פרשה כא ה.}} (שבנשמתו מאיר אור אין סוף שלמעלה מעולמות), וכן בפסוק "הן עם לבדד ישכון{הערה|במדבר כג ט.}}" – ש'''בעם ישראל''' מאירה בחינת "חד ולא בחושבן.
+היינו, שאר כל הצירופים מורים על [[עשר ספירות|עשר הספירות]], ואילו אותיות '''הן''' מורות על בחינה שלמעלה מהשתלשלות{{הערה|על דרך הלשון אנת הוא חד ולא בחושבן", כיון שהאותיות האלו הם מחוץ לחשבון.}}. בחינה זו מרומזת בפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו{{הערה|בראשית ג כב.}}" – ש'''האדם''' הוא כיחידו של עולם{{הערה|בראשית רבה פרשה כא ה.}} (שבנשמתו מאיר אור אין סוף שלמעלה מעולמות), וכן בפסוק "הן עם לבדד ישכון{{הערה|במדבר כג ט.}}" – ש'''בעם ישראל''' מאירה בחינת "חד ולא בחושבן.
 ====האות ך' – שגם לה אין זוג====
 שתי האותיות 'הן' שאין להן זוג מצטרפות במילה 'הנך' לאות השלישית שאין לה זוג, ונרמז בפסוק "הנך יפה רעייתי{{הערה|שה"ש א ו.}}" – ובזה גופא שני ביאורים:
-'''א.''' האות ך' רומזת לכף ידו של הקב"ה והיא '''למעלה''' (וממנה נמשכות) אותיות 'הן'. '''ב.''' האות ך' מורה על בחינה שלמטה מאותיות 'הן', וצירופה אליהם מורה על המשכת האור למטה – ובפרטיות גם בזה ישנם שני ביאורים: '''1.'''{{הערה|אוה"ת שה"ש קלט.}} להדיעה שכתר אינו בחשבון הספירות מורה ך' על חכמה ובינה, ו'''2.'''{{הערה|אוה"ת שה"ש קסח.}} להדיעה שגם כתר הוא בחשבון הספירות רומזת הך' לבחינת הכתר עצמו{{הערה|כידוע שכתר נרמז במספר עשרים ובאות כ'.}}.
+'''א.''' האות ך' רומזת לכף ידו של הקב"ה והיא '''למעלה''' (וממנה נמשכות) אותיות 'הן'. '''ב.''' האות ך' מורה על בחינה שלמטה מאותיות 'הן', וצירופה אליהם מורה על המשכת האור למטה – ובפרטיות גם בזה ישנם שני ביאורים: '''1.'''{{הערה|אור התורה שה"ש קלט.}} להדיעה שכתר אינו בחשבון הספירות מורה ך' על חכמה ובינה, ו'''2.'''{{הערה|אור התורה שה"ש קסח.}} להדיעה שגם כתר הוא בחשבון הספירות רומזת הך' לבחינת הכתר עצמו{{הערה|כידוע שכתר נרמז במספר עשרים ובאות כ'.}}.
 ===הביאור השני===
-להביאור השני{{הערה|לקוטי תורה שה"ש נא ד, אוה"ת שה"ש קלט.}} ישנם 12 צירופים (ארבעה צירופים{{הערה|א-ט, ב-ח, ג-ז, ד-ו.}} שהגימטריה שלהם 10, ארבעה{{הערה|י-צ, כ-ף, ל-ע, מ-ס.}} שהגימטריה 100 וארבעה{{הערה| ק-ץ, ר-ף, ש-ן, ת-ם.}} 1000) - והם כנגד הספירות '''דמלכות''' דאצילות.
+להביאור השני{{הערה|לקוטי תורה שה"ש נא ד, אור התורה שה"ש קלט.}} ישנם 12 צירופים (ארבעה צירופים{{הערה|א-ט, ב-ח, ג-ז, ד-ו.}} שהגימטריה שלהם 10, ארבעה{{הערה|י-צ, כ-ף, ל-ע, מ-ס.}} שהגימטריה 100 וארבעה{{הערה| ק-ץ, ר-ף, ש-ן, ת-ם.}} 1000) - והם כנגד הספירות '''דמלכות''' דאצילות.
 מקור ביאור זה הוא בכתבי האר"י{{הערה|שם=עץ חיים|עץ חיים שער הירח פרקים ד-ה.}}, שם מפורטות שייכות הצירופים לספירות:אט – כתר מלכות, בח – חכמה שלה, גז – בינתה, דו – דעתה, יצ – חסדה, לע – תפארתה, מס – נצח שלה, קץ – הודה, רף – יסודה, שן ו'תם' – מלכותה.